המכרזים שרשות מקרקעי ישראל מתכוונת לפרסם בקרוב, שבחלקם שותף משרד השיכון, מסמלים פשיטת רגל של הרשות. קצב מכירת המגרשים הואט לעומת אשתקד, והמכרזים החדשים אינם נותנים תקוה גדולה. כמעט 90% מהדירות שבהן מדובר ייבנו בישובים מרוחקים, או שהן דירות לנכים ולדיור מוגן (אין בכך כוונה לפגוע בשתי קבוצות אלו, הראויות לכל עזרה).
מה שבולט במכרזים של היום הוא מה שאין בהם: אף מגרש בשיטת "מחיר למשתכן", המבטיחה דירות זולות יחסית. אף דירה במסגרת בניה להשכרה. אף מגרש בערים שבהן מתרכז הביקוש לדירות, ובהן תל אביב, רמת גן, גבעתיים, חולון, בת ים, בני ברק, פתח תקוה, רמת השרון והוד השרון.
זה לא היה צריך להפתיע. מלאי המגרשים שאפשר למכור בהם דירות ב"מחיר למשתכן" מוגבל. יזמים אינם מגלים עניין בבניה להשכרה , וכל המכרזים שהרשות הוציאה בתחום זה, חוץ משניים (שבהם פחות מ-100 דירות מסובסדות להשכרה) נכשלו. אף יזם לא יסכים להשקיע בבניית דירות, שיושכרו בתשואה של 3.5%.
זה תקופה ארוכה שכמעט ואין מכרזים למכירת מגרשים בתל אביב ובערים מרכזיות אחרות. הסיבה פשוטה: לרשות מקרקעי ישראל נשארו מעט מאוד מגרשים בערים אלו.
במקום להפיק לקחים, להבין שאין ולא יהיו בעתיד הקרוב מגרשים למכירה במרכז הארץ - יושבים ושותקים, ולא אומרים לציבור את האמת.
במקום לנסות ולחפש שיטות חדשות למכירת מגרשים לבניה להשכרה ומגרשים לדירות מוזלות, מזדיינים ראשי הרשות בנשק השתיקה. כלומר, לא מוציאים מכרזים, וגמרנו. משרד השיכון אומנם מדבר על שיטות חדשות. אולי יהיה משהו חדש בעתיד. כיום ובזמן הקרוב - אין כלום.
יו"ר ועדת השרים לעניני דיור,
יאיר לפיד, הבטיח בעת מערכת הבחירות לבנות 150,000 דירות להשכרה תוך עשר שנים. שוב ושוב התרענו, שהתוכנית אינה מציאותית. לפיד המשיך, ו"שתל" את המספרים הדמיוניים שלו לתוך תוכנית הדיור הלאומית. לאן נעלמו ההבטחות? המכרזים החדשים טופחים על פניו את העובדות. אולי יתחיל להבין, שקל מאוד לדבר ולהבטיח, ו"קצת" יותר קשה לעשות ולפעול.
