קשה להשתחרר מן הרושם בדבר העדר מענה של ממש לירי הפצמ"רים ורקטות הקסאם לעבר יישובי חבל עזה והנגב המערבי. יתר על כן, ניתן אף לומר כי זהו מצב בלתי נסבל בכל קנה מידה.
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת נדרשה בימים האחרונים לעניין זה, וחבריה לא חסכו שבט לשונם בביקורת שהוטחה כלפי קברניטי צה"ל ומערכת הביטחון. משום מה, גם מפורום זה לא זכינו לשמוע מסר של הרתעה מצד ישראל כלפי ארגוני הטרור הפלשתיניים, עובדה שיש בה כדי לחזק טענות של נציגי המתיישבים לפיהן נוקט צה"ל ריסון מבוקר כמחווה לרשות הפלשתינית.
בנתונים הנוכחיים יכולים מחבלי החמאס ושותפיהם לחכך ידיים בהנאה, נוכח הצלחתם המתמשכת להפוך מערכות נשק פרימיטיביות למעין זרוע אסטרטגית המותירה את היישובים הישראליים חשופים בהעדר תגובה צה"לית אפקטיבית. לכך נוסף מימד של צבירת יוקרה בקרב הציבור הפלשתיני ואל מול גורמי הביטחון של הרש"פ, כמו גם הטמעת המסר של גירוש הישובים הישראליים בכוח האש המסיבית הממוקדת.
דומה כי הניסיון המצטבר של צה"ל במבצעים בהיקפים שונים ברצועת עזה מוכיח כי אין כנראה תוחלת בחדירה טריטוריאלית למשך זמן קצוב. לעומת זאת, קיים ספק מובהק בתבונה הכרוכה במבצע לכיבוש מחודש של השטח הנתון לשליטה פלשתינית בחבל עזה, מה גם שתכנית ההינתקות ניצבת בשער. אין מנוס מן הקביעה שקריאת ראש הממשלה למפקדי צה"ל למצוא "פתרונות יצירתיים" להתמודדות מול איום הפצמ"רים, משקפת תחושה של חוסר אונים, במישור המבצעי.
המלכוד המסוים בו נתון עתה צה"ל אינו נסתר מעיני הצד הפלשתיני, וברור כי הוא שואף לנצל מצב זה תוך שהוא מעמיד במבחן את סף הסבלנות של ישראל, הן בהיבט הצבאי גרידא, והן במימד המחלוקת העמוקה בציבוריות הישראלית סביב תוכניתו של ראש הממשלה שרון.
ישראל מחויבת, ללא תלות במועד המתקרב של ההינתקות, לספק הגנה מליאה לאזרחיה בכל נקודת יישוב חוקית, עד כדי קביעת "קאזוס בלי" במקרה של חציית קווים אדומים על-ידי האוייב. במסגרת זו, שומה על ישראל שתביא לידיעת הצד השני סממנים של תגי מחיר לכל פגיעה בשטחים שבשליטת ישראל, במטרה להניא אותו מייזום פעולות איבה נוספות משטחו.
רק שרשרת של ניסים מפרידה בין נפילת פצמ"ר או קסאם ללא נפגעים בנפש לבין מרחץ דמים העלול להיגרם כתוצאה של פגיעת פגז מזדמן במקום ריכוז של אוכלוסיה ישראלית. בנסיבות כאלה עלולה ישראל להידרש לתגובה "מן הבטן", שברוב המקרים תסתיים בגינוי בינ"ל לצד פגיעות קשות באוכלוסיה האזרחית הפלשתינית, ובסופו של דבר שוב "ייצא שכרנו בהפסדנו".
לצד מבצעי סיכול ממוקדים ברמה הטקטית והאופרטיבית על בסיס מודיעין מדויק ובזמן-אמת, חייבת מערכת הביטחון לגרום להעתקת מרכז הכובד של החרדות מהצד הישראלי אל הצד הפלשתיני.
תכנון משולב של מגוון פעולות ופעילויות , ברובן בלתי-אלימות, אשר יכוונו בראש וראשונה כלפי האוכלוסיה האזרחית הפלשתינית, שבחסותה מתנהלות חוליות יורי הפצמ"רים והקסאמים, עשוי לשפר את מאזן האימה ההדדי בזירה הנתונה. בעבר צוינה פעמים רבות, חולשתה המדהימה של מערכת הלוחמה הפסיכולוגית של צה"ל, דווקא בנסיבות בהן קיומה ורכישת העליונות בסוג לחימה זה בנתונים של לוחמה נמוכת עצימות.
מחדל חמור זה, לצד ההתעלמות התמוהה של הרשויות הישראליות מהעדרם של שידורי רדיו ישראליים בערבית מהספקטרום התקשורתי בשטחי אזח"ע ויהו"ש ייחרטו, במבט רטרוספקטיבי, כאחד המחדלים הבולטים של ישראל לכל אורך האינתיפאד'ה הנוכחית.
השאיפה ל"צרוב את תודעת האוכלוסיה הפלשתינית" לא תיתכן ללא זמינותם של הכלים החיוניים לביצוע הדבר. כפי שנאמר בעבר, תיקון המצב מצוי בידי הקברניטים, ומימושו תלוי רק בקבלת החלטה ביצועית מיידית.
נדרשת אפוא, מנה גדושה של מסרים אינטנסיביים, בעיקר מול האוכלוסיה האזרחית הפלשתינית, שתכליתם לייצר טריז בינה לבין המחבלים החוסים בצילה. במקביל, אין להירתע מיצירת רושם של עיבוי מערך הארטילריה של צה"ל מול הרצועה, ובכלל זה ירי ספוראדי של פגזים בקרבת מקומות יישוב, במגמת הרתעה.
גם ההסברה הישראלית חייבת להירתם למאמץ נמרץ אשר יציג מידי יום את נתוני הירי של המחבלים כלפי ישובים ישראליים, בגיבוי של תמונות וסרטי ווידיאו להמחשה. מאמץ כזה, יוכל גם להוות תשתית ראייתית איתנה, למקרה של כורח בפעולה צבאית ישראלית מסיבית , היה ולא יימצא פתרון אחר לאיום הארטילרי מן הצד הפלשתיני.
חשוב לציין, שהסברה מוצלחת אינה בהכרח כזו המגוונת את מסריה לפי מטוטלת האירועים המרחב או בעולם, אלא גם כזו שאינה מגלה סימני תשישות מוקדמים לאחר סבב קצר של סיקור תחום כזה או אחר. כישלונה המתמשך של ההסברה הישראלית נובע בין השאר מחוסר היכולת להתמיד בהנחלת מסרים, גם כאשר הדבר הוא כורח המציאות, בשעה שהצד הפלשתיני משכיל ללא ליאות, להטמיע בתודעה הבינ"ל מסרים המעוותים את דימויה של ישראל.
_________
הכותב הוא אל"מ במיל' , איש אמ"ן לשעבר
