|   15:07:40
דלג
  אלכס נחומסון  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך

שלושה פרקים על מלחמת יום כיפור

אדם ניצב בצומת קריטית וגורלית של קבלת החלטות,פעל והונה וגרם למחדל קטלני ומונומנטלי ומערכת החוק לא מצאה לנכון להעמידו לדין פלילי. וכך נראה שכל מה שידענו על הגאוותנות, השאננות וההיבריס שבעטיים נחתה עלינו המכה הזאת מצריך אתחול
30/06/2013  |   אלכס נחומסון   |   מאמרים   |   מלחמת יום הכיפורים   |   תגובות
מלחמת יום הכיפורים. זוכר את כל אלה שלא שבו [צילום: לע"מ/ רון אילן]


פרק א'

את צו הקריאה השגרתי שמצאתי בתיבת הדואר באוגוסט 1973 קראתי, חתמתי עליו ושלשלתי חזרה לתיבת הדואר במעטפה החומה והממוחזרת. ביומן העבודה רשמתי על פני ארבעת העמודות של אוקטובר "שמ"פ ל 30 יום". די שמחתי על השרות הזה למרות שטרם החלמתי מפגיעת ראש לא קלה שאירעה כתוצאה מתאונת דרכים.

בבוקר 1 לאוקטובר עליתי יחד עם עוד כ 20 אנשי מילואים לתוך ארגז הטיולית, בצהריים אכלנו פיתה עם חומוס בשק"מ אל עריש ובערב פרקו אותנו בצפון סיני,צומת רומני, סמוך למפקדה שחלשה על גזרת מוצבי החוף וצפון תעלת סואץ. עסקנו בעיקר באבטחת מתקן לוגיסטי וסיורים על צירים במשולש רומני- בלוזה-ומוצב טרקלין.

שבוע ראשון עבר בעצלתיים והגיע השבת ואיתה יום הכיפורים. בעשר בבוקר הגיע ג'יפ ממפקדת האוגדה בבלוזה וממנו יצא קצין בדרגת סרן. "חבר'ה" אומר לנו הבחור,"אני קמב"צ מהאוגדה והגעתי להודיע לכם שבשש בערב תתחדש כפי הנראה מלחמת התשה ואתם נכנסים לכוננות ספיגה, אני ממליץ לצמים להפסיק את הצום ולהתכונן".

הבחור עזב ואנחנו נותרנו לעכל את המסר. לא היה הרבה מה לעשות.את מלחמת ההתשה הכרנו משמ"פים קודמים,חטפנו קצת ארטילריה,נתקלנו פה ושם עם חוליות שחדרו למטרות מודיעין, הרמנו קנים של תמ"קים כלפי מיגים שחדרו בגובה אפס למטרות צילום או כמבחן אומץ לטייסים שלהם שבדרך כלל לא נחתו בתום הגיחה על-פי הדרש בפרוטוקול והעברנו את הזמן בתכנון טבלאות השמירה והיציאות ובציפייה ל"סיקס",ניידת השק"מ שהייתה מגיחה מבין הדיונות כמו חזיון תעתועים מדברי.

המתחם ששהינו בו כלל מחפורת היקפית מדופנת בשקי חול ומחוזקת בקשתות ברזל ופחים מגולוונים ובתווך צריפים ומאגרי ציוד מכוסים ברשתות הסוואה. המתחם נחפר בתוך חורשת עצי תמר וחלש על צומת הציר הראשי שמשך מאל-עריש ועד למוצבים הצפוניים של התעלה.

החלנו לנקות את תעלות הלחימה מפסולת שהצטברה בהם והעמקנו אותן ככל הניתן. את שקי החול הקרועים החלפנו בתקינים ואת מנות הקרב הנחנו בקרבת מקום ובסמוך לג'ריקנים של מי השתייה והמתנו לשעה היעודה – 18:00 כפי שנקבע.

14:00 נפתחו ארובות השמיים והפגזה רצחנית של תותחי 130 נחתה עלינו ללא כל התרעה מוקדמת. שתי משחתות מצריות מדגם "סקיורי" פרקו עלינו את זעמם. רסיסים לוהטים שרקו באויר ונתקעו בעצי התמרים ובדפנות הצריפים. 40 דקות רציפות של גיהינום עלי אדמות וכשפסק קלטו האוזניים המצלצלות קולות של ירי נק"ל והצליל המוכר של קליעים ששורקים לך מעל הראש. השטח שרץ בחוליות של קומנדו מצרי.

ממכשיר הקשר הנייד שנשאתי בקעו קריאות שהעידו בעיקר על ניסיונם של הכוחות השונים להבין מה קורה בשטח. אנחנו כמעט ולא הבנו כלום. ביום הראשון ובלילה שלאחריו נמשכה המהומה. טנקים מהגדוד הסדיר שנעו הלוך ושוב לאורך הצירים הלכו והתמעטו ואלו שהגיעו אלינו עצרו מדי פעם ושגרו פגז לעבר החשיכה. ירי הנק"ל לא פסק לרגע.

ואז החלו להגיע כוחות מילואים ראשונים. שני סנטוריוינים עצרו בסמוך ואני צועק למט"ק החשוף מאיזו חטיבה אתם והאיש מסמן לי בשתי אצבעות – 11. (תחילה הנתון הזה לא הסתדר לי,זכרתי שלחטיבה הזאת היה גדוד שרמנים אחד אך בשיחת הבהרה שקיימתי ערב כתיבת הרשימה עם פדל'ה, המח"ט באותם הימים, סיפר שאסף וסיפח בדרך לתעלה "כל מיני טנקים טועים" וככל הנראה גם את הנ"ל).
שני הטנקים התקדמו מעט מערבה , ירדו מהציר האחד עצר בסמוך והשני משך דרומה כ 50 מטר, שניהם כוננו לעבר גבעות החול שממול וכל אחד מהם שיגר פגז. הפעילות הזאת הניבה הפסקה של ירי נק"ל לשעה קלה.

לפנות ערב של היום השני הגיע אלינו מחלקת טנקי שרמן שיצאו מבסיסם ברמלה(או חצור,לא זוכר במדויק)ונעו כל הדרך משם עצמאית על הזחלים. ארבעת הטנקים הסתדרו בשורה רוחבית בסמוך למחפורת שלנו ודוממו מנועים. מהטנק הראשון שחנה קרוב אלי בצבץ ראשו ופלג גופו העליון של המט"ק. הבחור חבש את קסדת הטנקיסטים האופיינית לטנקי השרמן (שונה מקסדת ה-VRC ששלטה בכיפה),נשען בנינוחות על טבעת פתח תא המפקד וכך הוא נחרט לי בזיכרון שלא מרפה כבר 40 שנה.
התפתחה בינינו שיחה, כן קפה,לא קפה,(היה קפה?), סיפר שהוא איש מילואים, חטיבה 11,תושב דימונה,אב לילדים קטנים, רציתי שיצא מהטנק וירד כדי שיתאושש מהנסיעה הקשה אבל הבחור המתין לפקודה בקשר לנוע לעבר אזור הביצות ולהשתלב בלחימה שבגזרה.

לא זכרתי את שמו אבל זוכר כמו היום את פניו ואת השלווה שהקרין ובחלקה גם הצליח לנסוך בנו,קבוצת אנשי מילואים מרוטי עצבים ומראה שאיש לא הכין אותם למהומה הקטלנית שנחתה כמו רעם ביום בהיר במקומה של אותה השגרה השלווה והמוכרת שאליה נקראנו – שמ"פ.

שעה קלה לאחר אותה השיחה,ארבעת השרמנים התניעו ונעו צפונה לעבר מוצב הים. שאון המנועים נבלע במהומה הכללית של רק"מ שונה ומשונה שניסה לפלס דרכו מערבה כמעט בכל מחיר.

לא יודע להגיד כמה זמן חלף מאז שפגשתי בשנית את הקמב"ץ ההוא מבלוזה,זה שניסה להכין אותנו למלחמה קודמת ובשעה מאוחרת מדי ובשיחה שהתפתחה שאלתי לגבי ארבעת השרמנים והמט"ק מדימונה. "הוא נהרג" אומר לי הקמב"צ,"פגיעה ישירה של סאגר או אר.פ.ג'.,לא סגור עלה זה".

במהלך השבועות הבאים הלכה הלחימה בגזרה שלנו ודעכה, את הימים שלאחר הפסקת האש בילינו בשגרת חירום עד לשחרורנו בסוף דצמבר 73 כשהסיפור שלנו הוא טיפה קטנה ,חסרת חשיבות ומשמעות בסאגה המטורפת הזאת – מלחמת יום הכיפורים.

פרק ב'

אך התמונה של המט"ק מדימונה לא מרפה ממני ובכל יום כיפור כשאני יושב עם הילדים ומספר להם על המלחמה ההיא אני רואה אותו בברור מול עיני."אבא אתה שוב חופר עם הסיפור הזה".כן,אני חופר ואין לי מושג למה.

ברבות השנים הבן הגדול שלי החל לעבוד בארגון אלמנות ויתומי צה"ל ולפני שבועות אחדים שאל אותי אם אני זוכר את הסיפור על הבחור הדימונאי ואם מעניין אותי שימצא את משפחתו.

ממעט הפרטים שידעתי איתר הבן תוך זמן קצר את המשפחה והתקשר אלי אדם שמסר לי פרטים בסיסיים על אביו שנפל במלחמה ההיא,גילו,המסגרת שבה לחם ונסיבות נפילתו כפי שנמסרו בזמנו למשפחה. מהשיחה שהתפתחה בינינו היה לי ברור שאני מדבר עם בנו של מט"ק השרמן.סיפרתי לבחור את נסיבות אותה הפגישה ומה שהתפתח לאחריה. הוא שאל שאלות רבות שלמרביתן לא היו לי תשובות. את התחושות והרגשות והמשמעויות של אותה השיחה לשני הצדדים – לא אפרט.

פרק ג'

לפני מספר ימים שלח לי חבר במייל מאמר שהתפרסם בעמוד 46 , גליון מס' 448 של "מערכות" שכותרתו "אי-הפעלת "אמצעי האיסוף המיוחדים" והכשל המודיעיני במלחמת יום הכיפורים".
אני קורא וקורא וככל שהקריאה מתמשכת כך הולכים וגואים בי הזעם והתסכול.

את המאמר כתב פרופסור אורי בר-יוסף מאוניברסיטת חיפה. בר יוסף מתאר השתלשלות עניינים שמתחילה ומסתיימת בהחלטה של אדם אחד ,החלטה שאין כל דרך רציונאלית להסבירה, החלטה שהייתה הגורם העיקרי ל 2200 הרוגים,אלפים רבים של פצועים ונכים והשפעה דרמטית על מהותה ומצבה של מדינת ישראל עד ימנו אלה. שמו של האדם הזה הוא האלוף אלי זעירא.

בשנת 1973 עמדו לרשות צה"ל "אמצעי איסוף מיוחדים" שהיו אמורים לספק התרעה בת 48 שעות לפחות למלחמה.על אמצעים אלו "נבנה מערך ההתרעה המרכזי של מדינת ישראל".אמצעים אלו ספקו בעבר את כל המידע הרלוונטי והחיוני שעמד בבסיס ההחלטות של ההנהגה לגיס או לא לגייס מילואים, להיערך צבאית כך או אחרת וכל זאת באמינות ובהצלחה רבה. גולדה מאיר ושריה ידעו שאם אכן מתכוונים המצרים ו/או הסורים לתקוף ת ישראל – יעמדו לרשותם שתי יממות שלמות כדי לקיים את כל ההכנות הדרושות לקדם התקפות אלו. אמצעים אלו היו ברשות יחידה 8200 של אמ"נ.

ההפעלה והניתוק של אמצעים אלה היו באחריות ובסמכות בלעדית של אדם אחד בלבד. ראש אמ"נ האלוף אלי זעירא. על-פי פרופסור בר יוסף לא רק שזעירא סרב לבקשת כל כפיפיו להפעיל את האמצעים בשבוע שלפני המלחמה אלא שייצר במכוון את הרושם שקבלה ההנהגה שהאמצעים פועלים ומהמידע שזרם אין כל סימן שהמלחמה בפתח. כותב בר יוסף: "ההתרעה של 48 שעות לא ניתנה כיוון שראש אמ"ן ב 1973, אלוף (מיל) אלי זעירא, סירב לכל בקשות הכפופים לו להפעיל את האמצעים שהפעלתם הייתה בסמכותו הבלעדית. חמורה הרבה יותר מכך היא העובדה שמקבלי ההחלטות – אלה שהיו אמורים להחליט על גיוס מילואים ועל פריסת הצבא הסדיר – היו משוכנעים ש"תעודת הביטוח של מדינת ישראל" נמצאת בתוקף וזעירא לא עשה דבר כדי להבהיר להם שהדבר אינו כך.

זעירא היה ככל הנראה היחיד במדינת ישראל באותו שבוע שידע שהאמצעים אינם פועלים ובמקביל – שמקבלי ההחלטות סבורים שהערכת אמ"ן בדבר היעדר סבירות למלחמה – נשענת עליהם. הוא לא עשה דבר כדי לתקן את הטעות הזאת ולפי כמה עדויות אף חיזק אותה". דברים אלה נתמכו בעדויות שמסרו שר הביטחון,הרמטכ"ל, מפקד 8200 וגורמים נוספים לוועדת אגרנט שחקרה את המלחמה.

מדוע פעל האלוף זעירא כפי שפעל? פרופסור בר יוסף זהיר ומסתפק הערה כי "זה נושא שבו לא ניתן לדון בפרק הזה אבל הדרך שבה פעל (זעירא. א.נ.) היא המפתח להבנת הכשל המודיעיני במלחמה".

זעירא עצמו במהלך השנים שלאחר המלחמה,התעלם לחלוטין מנושא "האמצעים המיוחדים" ולא נגע בהם לא בספר שפרסם ולא בראיונות לתקשורת(וגם לא נשאל על כך- א.נ.), אך "לפחות פעם אחת הוא נאלץ להתמודד ישירות עם ההאשמות נגדו בנושא זה. הדבר אירע בכנס פנימי של קהילת המודיעין בשנת ה- 30 למלחמה. בתשובה לשאלת יוסי לנגוצקי (ר' ענף אמצעים מיוחדים באמ"ן בתקופת המלחמה – א.נ.) מדוע לא הגיב לדברים שנכתבו בספר "הצופה שנרדם" ולא הגיש תביעת דיבה נגד מחברו(פרופ' בר יוסף – א.נ.) על שכתב כי הוא נתן לממונים עליו להבין שהאמצעים פועלים בעת שלא פעלו" ועל כך ענה שלא לעניין (מפורט בגוף המאמר של בר יוסף).

כך או אחרת אדם אחד, בצומת קריטית וגורלית של קבלת החלטות פעל והונה וגרם למחדל קטלני ומונומנטאלי מערכת החוק לא מצאה לנכון להעמידו לדין פלילי. כך שכל מה שידענו על הגאוותנות והשאננות וההיבריס שבעטיו נחתה עלינו המכה הנוראית הזאת מצריך אתחול.

מחיר הדמים היקר של המלחמה שהחלה בקטסטרופה מודיעינית והסתיימה בהתאוששות מדהימה וניצחון צבאי מזהיר, המחיר היקר הזה אינו נסלח ולאדם שתרם במחדליו לאסון הזה אין מחילה אך ברור שאת הנעשה אין להשיב וכל מה שנותר הוא לקוות שמלוא הלקחים הופקו ויש בנמצא מנגנוני בקרה שימנעו אירוע כזה בעתיד.

אני זוכר את כל חברי שלא שבו מהמלחמה הזאת, את משפחותיהם המוכות, את אלו שלא פגשנו יותר בחוף הים וברחבת הקולנוע ורואה מול עיני את דמותו של המט"ק מדימונה, מביט ממרומי הטנק הקשיש שלו וקשה לי עם זה שלא נעשה עימהם צדק.

תאריך:  30/06/2013   |   עודכן:  30/06/2013
אלכס נחומסון
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
שלושה פרקים על מלחמת יום כיפור
תגובות  [ 27 ] מוצגות   [ 27 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
זאב שדה
30/06/13 21:48
 
חיים זנו
16/09/13 09:47
2
אביתר בן-צדף
1/07/13 02:19
 
אברהם שלום
1/07/13 13:13
 
אלכס נחומסון
1/07/13 13:51
3
רותי א.
1/07/13 07:36
 
אלכס נחומסון
1/07/13 13:59
 
רותי א.
1/07/13 16:20
 
אלכס נחומסון
1/07/13 18:18
 
רותי א.
3/07/13 16:58
 
חגא
1/07/13 17:56
 
יוסי מ
2/07/13 14:38
 
Philip
2/07/13 23:44
4
אברהם שלום
1/07/13 13:35
 
ערן גפני
2/07/13 11:23
 
אלכס נחומסון
2/07/13 16:02
5
מאיית
2/07/13 14:20
6
אהוד פרלסמן
2/07/13 15:03
 
רותי א.
3/07/13 17:31
 
אהוד פרלסמן
3/07/13 23:34
 
רותי א.
4/07/13 17:56
 
אלכס נחומסון
4/07/13 13:16
 
רותי א.
4/07/13 18:06
7
דיקו
3/07/13 21:29
 
אלכס נחומסון
4/07/13 13:27
8
ד"ר רון בריימן
12/09/13 17:29
9
yaron.hefetz
16/09/13 15:49
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  מלחמת יום הכיפורים
ספר חדש בשם "החווה הסינית" מנפץ את מיתוס גדוד 890 בחווה הסינית, שטופח על-ידי איציק מרדכי וקידם אותו בהיררכיה הפיקודית בצה"ל, לשר הביטחון ומועמד לראשות הממשלה עד שמעד בפרשה אישית עליה הורשע בבית המשפט. 39 שנים היה קיים מיתוס בצה"ל לפיו גדוד הצנחנים 890 בפיקודו של יצחק מרדכי, הוא שכבש את החווה הסינית במלחמת יום הכיפורים. היה זה הקרב האכזרי, הגורלי והמכריע בקרבות חזית הדרום במלחמת יום הכיפורים.
07/01/2013  |  אילן כפיר  |   כתבות
"מלחמת יום הכיפורים, המלחמה שהיה אפשר למנוע" - הספר הוא מחקר של שני מרצים ד"ר וונטיק ופרופ' שלום. עיקר הביסוס של הספר הוא על מסמכים ארכיונים שנפתחו לעיון הציבור בארץ ובעיקר בארה"ב. הספר מביא תזה הטוענת שניתן היה למנוע את מלחמת יום הכיפורים והסיבות לאי מניעתה רבות. ביניהן היותו של נשיא ארה"ב ניקסון עסוק בפרשת ווטרגייט דבר שהשאיר את הזירה המדינית בידי עוזרו קיסינג'ר אשר משיקולים שונים העדיף לשמור על הקפאת המצב ביננו לבין מדינות ערב בין היתר מתוך מחשבה (קונספציה?) שאין בידי הערבים יכולת להכניע אותנו צבאית.
28/11/2012  |  עפר דרורי  |   ספרים
סגן הרמטכ"ל בימי מלחמת יום הכיפורים, אלוף ישראל טל (טליק), טען בפני ועדת אגרנט שחקרה את הכשל המודיעיני שקדם למלחמה כי התריע אודות הסכנה לפרוץ המלחמה.
28/10/2012  |  איציק וולף  |   חדשות
הרמטכ"ל בימי מלחמת יום הכיפורים, רב אלוף דוד אלעזר, הודה בפני ועדת אגרנט, ועדת החקירה שהוקמה לאחר המלחמה, כי לא העלה על דעתו שנשיא מצרים דאז, אנואר סאדאת, יוכל להפתיע את מדינת ישראל במתקפת פתע.
28/10/2012  |  איציק וולף  |   חדשות
גם היום, כעבור 39 שנים, לא תמה המלחמה ההיא. רבים, כמעט כולם, מאשימים את שרי הממשלה ההיא בכישלון מוחץ. ממשלה של חדלי אישים, חדלי אונים, שבויים בקונספציה, קטנוניים, פחדנים, נכלוליים, שרלטנים – מה לא?
09/10/2012  |  אורי שרגיל  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
בעצם מדוע שהח"כים לא יאשרו לעצמם פגרה? אבל לא סתם אלא ללא מגבלת זמן, לכו לפגרה, לכו ואל תשובו
צבי גיל
צבי גיל
האירוע היה משהו ומישהו, נכון יותר מי שהם, שאני מלווה במשך עשרות שנים    היו שם כל המי ומי מבין מקימיי הטלוויזיה הישראלית ומעצביה בשעתה היפה
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il