פניה אל עורכי הדין: אל נא תהיו נדיבים יותר מדיי על חשבון לקוחותיכם; רגע לפני הסכמה דיונית זכרו, כי הסכמה לקיצור הליכי המשפט ולייעול הדיון, מטרות שהן חיוביות וחיוניות כשלעצמן, עלולה להתבהר כויתור על זכויות ממשיות ואף עיקריות של הלקוח. כך למשל, הסכמה למינוי בורר צריכה לכלול הבנה שעל פסק הבוררות - אין לערער, אפילו אם הבורר התחייב לפסוק על-פי הדין ושגה בהחלטותיו. אמנם נכון, כל עורך דין יודע זאת, אך אף על פי כן אני מוצא לנכון לתת תזכורת...
לפי ע"א 347/65 ניירות ערך והשקעות בע"מ נגד ישנומט בע"מ [ביהמ"ש העליון, שופטים: הנשיא אגרנט, זוסמן, לנדוי, נפסק ביום 30/12/65, פורסם בספר "בוררות הלכה ומעשה" מאת א' בן-עזרא וששי גולן, עמוד 295], משנטל לעצמו הבורר ללכת אחר הדין, וטעה - יש מקום לבטל את פסק הבוררות, אך מאז יצאה הלכה הפוכה על-ידי בית המשפט העליון, לפיה אין טעותו של בורר מהווה עילה לביטול פסק דינו, גם אם הבורר התחייב לפסוק על פי הדין - וטעה בפסק הבוררות (ראה הרחבה בספר הנ"ל).
בנוסף, הסכמה דיונית לקבלת פסק דין על-פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, אשר בעטייה מתקצרים ומתייעלים ההליכים, אם היא כוללת ויתור על הנמקת פסק הדין - ופסק הדין שניתן הוא בלתי מנומק - ספק רב האם יהא אפשרי במקרה זה לערער עליו, מהבחינה המהותית. גם זאת ידוע לכל עורך דין. ובכל זאת מצאתי לנכון להעיר...
ברשות ערעור אזרחי 10543/04, אבנר אברמוביץ' ועוד 135 משפחות נגד שיכון ופיתוח לישראל בע"מ [בית המשפט העליון, שופט: א' גרוניס], מתגוללת פרשה מעניינת בנושא הנידון:
בבית המשפט המחוזי התנהל דיון בקשר לליקויי בנייה בדירות התובעים. ניתנה הסכמה דיונית, לפיה יינתן פסק דין על בסיס חוות דעתו של מומחה בית המשפט, ועוד הוסכם, כי המומחה יבדוק רק חלק מהדירות של התובעים.
לאחר הסכמה מצמצמת זו, הגישו הדיירים תצהירים, בהם תקפו את חוות דעתו של מומחה בית המשפט וכללו השגות על ממצאיו. בנוסף, התצהירים כללו התייחסויות לליקויים גם בדירות אשר לא נבדקו על-ידי מומחה בית המשפט.
בית המשפט המחוזי פסל חלק מהתצהירים, והנושא נידון בבית המשפט העליון בפסק הדין הנזכר (מיום י"ד טבת תשס"ה 26/12/04), אשר פסק:
"צדק בית משפט קמא, בקובעו כי אין המבקשים רשאים לכלול, במסגרת תצהיריהם, טענות עובדתיות ביחס לליקויים הקיימים בדירות אשר לא נבדקו על-ידי המומחה. אף אין מקום לכלול, במסגרת תצהירי העדות הראשית, אמירות אשר יש בהן משום ווכחנות עם ממצאיו של המומחה. מקומם של טיעונים מעין אלו הינו בסיכומיהם של המבקשים. עם זאת, רשאים היו המבקשים לכלול בתצהיריהם עובדות המתייחסות לליקויי הבנייה באותן דירות אשר נבדקו על-ידי המומחה, אף אם עובדות אלו אינן מתיישבות עם ממצאיו של המומחה. כן היו הם רשאים לצרף לתצהיריהם נספחים הנוגעים לעובדות כאמור.
כל שנקבע בין בעלי הדין במסגרת ההסכמה הדיונית מיום 10/12/02 הוא, שפסק הדין בתובענה יינתן על יסוד חוות דעתו של המומחה, לרבות חקירתו הנגדית ושאלות ההבהרה אשר הופנו אליו, וכן תצהירי הצדדדים ומסמכים שיצורפו אליהם. אין בהסדר האמור כדי להוות הסכמה לאימוץ ממצאיו של המומחה על-ידי איזה מהצדדים".
וציטוט נוסף מפסק הדין:
"לא יהיה מקום להשמיע טענות בכל הנוגע לליקויים בדירות שלא נבדקו"
.
ברור כי בעקבות ההסכמה הדיונית המצמצמת, כפי שפסק בית המשפט העליון, צומצמו זכויותיהם של הדיירים לטעון טענות בכך שצומצמו תצהיריהם כמפורט לעיל. ברור כי גם לדעת באי-כוח הדיירים, לא הייתה ציפייה לצמצומים אלה, שכן הם הגישו תצהירים מורחבים, אשר בית המשפט הורה לצמצמם.
יובהר ויודגש כי בדיון בבית המשפט, יש מקרים בהם נאלץ עורך הדין להסתגל למציאות בה לקוחו שוגה בשיקול דעתו וכופה דרך פעולה שגויה ומסוכנת על עורך הדין בין במישרין ובין בעקיפין - למשל, על-ידי הימנעות מלשאת בהוצאות, דבר שעלול לגרום למחיקת התביעה ולחיוב בהוצאות הצד השני. במקרה כזה, עורך הדין נאלץ להציל את המעט שאפשר על-ידי הסכמה לקיצור הדיון.
לפיכך, דברים אלה אינם בבחינת ביקורת גורפת כנגד ההחלטות וההסכמות לקיצורי דרך בהליכים משפטיים, אלא הם הפניית תשומת הלב לתוצאות שעלולות להיגרם בעקבות אותן הסכמות.
___________________
ד"ר אינג' אברהם בן-עזרא הוא מהנדס בניין, בעל תואר שלישי בהנדסה אזרחית, חבר באגודת המהנדסים האזרחיים ASCE (ארה"ב) בדרגת Fellow, ומחברם של עשרות ספרים בתחום התכנון והבנייה - ספרי הדרכה וספרות מקצועית.
