כאשר בני ישראל עומדים לפני הכניסה לארץ ישראל באים בני גד ובני ראובן ומבקשים ממשה רבינו להישאר בעבר הירדן כיוון שיש להם צאן ומקנה רב. עונה להם משה ואומר: אחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה.
טענתו של משה רבינו כלפי גד, ראובן וחלק משבט מנשה לא מובנת. מדוע משה רבינו התלונן רק על זה שלא יצאו למלחמה, ומה עם ההפסד גדול שלהם לגור בארץ הקודש? מדוע טענתו היא רק כלפי העזרה במלחמה? מה עם ארץ זבת חלב ודבש, ארץ חמדה טובה שירושה לנו מאבותינו, ארץ האבות הקדושים שהיא משאת ליבו של כל יהודי?
אלא אפשר לפרש ולומר: הגמרא במסכת תמורה דורשת על הפסוק בנביא "ויאמר כלב אשר יכה את קריית ספר ולכדה ונתתי לו את עכסה ביתי לאשה וילכדה עתניאל בן קנז". אומרים חז"ל שאין הדברים כפשוטם, ואת קריית ספר לא שלא הצליחו לכובשה על-ידי צבא, אלא שלוש מאות הלכות חשובות שנשתכחו מעם ישראל בימי פטירתו של משה מרוב הצער על פטירתו של משה רבינו, זה מה שחיפש כלב, מי יחזיר את ההלכות האלה, וברגע שיחזרו אותן הלכות יהיה אפשר לכבוש את קריית ספר. וזה מה שעשה עתניאל בן קנז, בפלפולו החזיר את ההלכות ועל-ידי שהחזיר את ההלכות היה אפשר לכבוש את קריית ספר.
חלקי ארץ קדושים
ומזה נלמד יסוד גדול - כל חלק וכל מקום בארץ הקודש יש לו חלק מהתורה הקדושה, וכאשר לומדים ויודעים ושולטים על פרק זה או הלכה זו בתורה הקדושה, אפשר לשלוט ולכבוש את החלק ההוא מארץ ישראל, ולכן קריית ספר, ההלכות ששולטות בחלק מארץ זאת, היו אותן הלכות שנשתכחו בפטירת משה, ולכבוש את חלק הארץ הזה היה צריך להיזכר ולדעת ולשלוט בחלק זה מהתורה, וכל עוד שלא היה את זה בידי עם ישראל לא יכלו לכבוש את קריית ספר, עד שעתניאל בן קנז בפלפולו החזיר את ההלכות וכך כבשו את חלק הארץ הזה.
ולכן משה רבינו כעס על בני גד, מנשה וראובן, משום שאם לא יבואו למלחמה יחסרו חלקים מארץ ישראל, משום שישראל ראשי תיבות - יש שישים ריבוא אותיות לתורה הקדושה, ולכל יהודי יש חלק בארץ הקודש על-ידי החלק של התורה שקשור בו, ואם לא יבואו למלחמה ולא ישתפו את החלק מהתורה שלהם במלחמה של כיבוש ארץ ישראל, יחסר המקום הזה לעם ישראל. לכן טענתו של משה הייתה כנגד שבטים אלו מדוע לא באים למלחמה.
קיום מצוות והשגות
וזהו יסוד גדול לכל חיי האדם "ואתה מחייה את כולם". בכל צעד ושעל, בכל עניין בחיי האדם יש "אתה", מצוה מסוימת, כוח רוחני מיוחד שהוא מחייה את הדבר הזה, וצריך האדם לדעת מהי המצוה שמחיה את אותו עניין ועל-ידי שמקיים את אותה מצוה יכול לתפוס שליטה גם על אותו עניין.
ואף על דברים גשמיים, כשאדם רוצה לקנות בית מסוים או עסק מסוים, יש מצוה מסוימת שקשורה לאותו דבר מסוים, תנסה לברור ולברר ולהשיג מהי המצוה המסוימת ואז תזכה בדבר שאתה רוצה להשיג.
התורה הקדושה היא השורש והתמצית לכל חיי האדם בעולם הזה, כשהאדם בבירור הדעת ובחדות המחשבה ומתרחק מהבלי העולם הזה אשר מטמטמים את דעתו, יכול להשיג על-ידי ידיעת שורש של כל דבר עולם ומלואו.
כאשר האדם משיג דברים גשמיים בלי שורש מצוה המחזיקה את הדבר הגשמי, אין לדברים אלה קיום לזמן ארוך, או שהם בגדר עושר שמור לבעליו לרעה, או שברבות הימים ייעלמו ויילכו לו והנזק והכאב והחורבן שישאירו יהיו קשים מנשוא, והצער ישכיח את כל השמחה אשר הייתה לאדם בעבר.
לכן על-ידי אהבה ואחווה ועל-ידי שותפות עם כלל עם-ישראל, כאיש אחד בלב אחד, אפשר להגיע ולהשיג כל חלקה טובה.
בימים אלו, אשר קוטב מרירי נמצא, נמתק ונקרר את קוטב מרירי במצוות בין אדם לחברו ובריבוי מצוות ומעשים טובים. בשורות טובות והצלחה מרובה. נזכה בע"ה לגאולה שלמה ולבניין בית המקדש במהרה בימינו.
