כיצד מוגדרת עוולת התקיפה? ס' 23 לפקודת הנזיקין קובע הגדרת התקיפה:
תקיפה היא שימוש בכוח מכל סוג שהוא, ובמתכוון, נגד גופו של אדם על-ידי הכאה, נגיעה, הזזה או בכל דרך אחרת, בין במישרין ובין בעקיפין, שלא בהסכמת האדם או בהסכמתו שהושגה בתרמית, וכן ניסיון או איום, על-ידי מעשה או על-ידי תנועה, להשתמש בכוח כאמור נגד גופו של אדם, כשהמנסה או המאיים גורם שהאדם יניח, מטעמים סבירים, שאכן יש לו אותה שעה הכוונה והיכולת לבצע את זממו.
יסודות עוולת התקיפה הינם, אפוא, שלושה במספר:
- שימוש בכוח נגד גופו של אדם.
- שלא בהסכמת אדם (או בהסכמה שבתרמית יסודה).
האם תקיפה יכולה להתבצע אך ורק באמצעות גוף האדם?
לא, תקיפה יכולה להתבצע אף ע"י שימוש בחפצים ואביזרים שונים ואף תוך שימוש בגז, חשמל, אור, חום ואפילו ריח.
ע"פ לשון החוק נדמה כי הזזה או נגיעה תיחשב כתקיפה האם נכון הדבר?
כן. אמנם, בספרות המשפטית, ישנה גרסה האומרת כי לא כל נגיעה תיחשב כתקיפה אלא נגיעה המלווה בכעס. גרסה זו באה לנסות ולהפריך מצב אבסורדי כדוגמת מקרה שבו ניתן לחברינו טפיחה על השכם ואילו האחרון, יתבע אותנו בגין עוולת התקיפה...
למעלה מכך, ע"פ הגדרת החוק, אפילו ניסיון, או איום בהפחדה של אפשרות פגיעה בגוף האדם תיחשב כתקיפה, ובלבד שהמותקף יאמין כי אכן יש ברצון התוקף - לתקוף אותו.
אילו מקרים נוספים ייחשבו כתקיפה?
לדוגמא, בת.א. 10979/05 ענת עמיאל נ' אייל מור, נפסק פיצוי לתובעת כנגד הספר שלה, אשר נטען כי קצץ את שיערה הארוך והשאיר רק סנטימטר אחד בלבד של שיער. התובעת קיבלה פיצוי של למעלה מ50 אלף ש"ח ונקבע כי הספר "תקף" אותה.
ישנם סיווגים רבים ונוספים לעוולת התקיפה כדוגמת: תקיפה מינית (אפילו במגע קל-ליטוף, נשיקה), תקיפה של רופא כלפי מטופל (פחות בשימוש- מסווג היום כ"פגיעה באוטונומיה") כליאת שווא (מוגדרת כיום כעוולה בפני עצמה) וכאמור - אפילו איום בתקיפה כאשר לא בוצעה התקיפה בפועל וכלל לא הושלמה.
האם ישנן הגנות שנוכל לטעון אם וכאשר יתבעו אותנו בגין עוולת התקיפה?
כן, ישנן הגנות רבות לעוולת התקיפה כדוגמת שימוש בכח סביר לאסור כניסה של אדם למקרקעין, כאשר ההגנה המוכרת מכולן הינה מכח "הגנה עצמית" אך גם פעולה בהתאם להגנה זאת - נבחנת במבחן הסבירות.
מהו הסעד אשר נקבל כאשר הותקפנו?
תקיפה הינה עוולה המשתייכת לעוולות הנחשבות כבעלות "נזק בלתי ממוני טהור", אשר ניתנות לפיצוי אף ללא כל הוכח נזק כדוגמת - הפסדי השתכרות (כתוצאה מאישפוז ממושך), תשלומים בגין בדיקות והוצאות רפואיות ונכות צמיתה. כמובן, שבמידה ושנגרמו הפסדים כאלו על אחת כמה וכמה שניתן לתבוע אותם אף באמצעות חוות דעת רפואית והוכחת הנזק הרפואי.
עם זאת, כאמור, ניתן לתבוע ללא הוכחת כל נזק שהוא, את התוקף, בבית משפט אזרחי, וזאת ללא כל קשר שהוא להגשת תלונה במשטרה ונקיטת הליכים פליליים כנגד התוקף.
מסקנה:
אין לאיים, לנסות לפגוע, או לפגוע ממש פגיעה פיזית באדם. לעיתים פסיקת פיצויים בגין העוולה האזרחית, אשר יכולה להסתכם במתן פיצוי למותקף בגובה של מאות אלפי שקלים, תהווה עונש חמור בהרבה מאשר בהליך הפלילי.
חשוב לזכור כי ייעוץ זה איננו מהווה יעוץ משפטי ספציפי ויש לבחון כל מקרה ע"פ נסיבותיו.
