שאול מופז הוא האיש ששיכלל עד מאוד את השימוש בעמוד-שידרה גמיש. לאחר חמש וחצי שנים של הסברה תקיפה ונחרצת כרמטכ"ל וכשר הביטחון, על אודות הסכנה שבנסיגה חד-צדדית מעזה - נניח לרגע לנימוקים אידיאולוגיים, שחוששני כי הוא חף מהם למרות חברותו במפלגת הליכוד האידיאולוגית-כביכול - ולאחר הפרחת לעג וחרפות לעבר עמרם מצנע ומפלגתו שדרשו נסיגה כזו, גילה מופז לפתע עד כמה נסיגה כזו נחוצה וחיונית.
לא היה כמובן שום קשר בין תגלית חדשה זו ובין העובדה ששתי דקות לפני-כן גילה זאת אריאל שרון, שאלמלא מופז הסכים עימו בכל היה הלה מפטרו, ומופז, שאינו חבר הכנסת, היה הולך הביתה ושוכח מהי פוליטיקה.
מופז אינו היחיד שנהג כך. חברו אליו להליכה בתלם שאר שרי הליכוד (כולל המתחזים כאבירי ההתנגדות: ישראל כץ, צחי הנגבי, דני נוה וחבריהם), אך מופז בולט לעין בחבורה זו, בשל דיבוריו הקודמים וההפוכים לחלוטין כרמטכ"ל וכשר הביטחון. מסתבר כי התואר "מר ביטחון" אינו מדויק, שכן צריך לומר "מר איזה ביטחון".
כפי שלא שמענו עד היום מאריאל שרון הסבר סביר ומשכנע בדבר התועלת וההכרח שבנסיגה החד-צדדית, ויותר מכך: מה קרה מאז הבחירות שחייב העלאתה, ונותרנו בתחושה שההסבר נעוץ בחששו מפני העמדה לדין והדחה, דבר שלהערכתו לא יתרחש אם יהיה בעיצומו של "מהלך היסטורי" - כך גם מופז לא ידע עד עתה למסור הסבר כזה. רק מליצות שדופות על אודות התועלת הביטחונית והמדינית העצומה הצפויה לנו, ללא פירוט התועלת הזו, ועל-פי הגיון זה ראוי שניסוג מכל יש"ע ומשטחי הקו הירוק ונסגור את מדינת ישראל. או-אז יאהבו אותנו אפילו מלך סעודיה, שליטי אירן, חסן נסראללה ואוסאמה בן-לאדן, שלא לדבר על שיראק ושרדר, המלך הנורבגי ומלך ספרד, וברור שלא יהא עוד צורך בסיכון חייהם של חיילי צה"ל בפעולות נגד מחבלים.
כעת יוצא מופז בהודעה בדבר מיגון הגגות בגוש קטיף, הלועגת למעט השכל הישר שנותר במוחותינו. מיגון הגגות בגוש קטיף דומה למיגון הגגות בשדרות, על-פי משנתו של הליברל-הנאור הידוע יוסף לפיד (שגם הוא יצא בתוקף נגד נסיגה חד-צדדית במסע הבחירות שלו).
מופז יודע היטב שאין משמעות מעשית ומחייבת לביטוי "השר הנחה", פרט להאדרת שמו של השר ה"מנחה", ואין איש המבין טוב ממופז (ומשרון) עד כמה חסרת-שחר היא תוכנית כזו. פגזי מרגמה אומנם מכונים "אש תלולת מסלול", אך כל טירון יודע שפגזים כאלה הורגים ומזיקים לא רק בפוגעם בגג, אלא גם בפוגעם בקיר הבית או בקרקע שלידו, שהרי רסיסי הפגז עפים דווקא במסלול אופקי ומלמטה למעלה. ומכיוון ששטח הגגות קטן לאין ערוך משטח הקרקע שסביבם, הסיכוי שהפגז יפגע בגג ממוגן קטן מהסיכוי שיפגע בקרקע או בקיר, ואזי יפגעו רסיסיו באנשים שמסביב, לרבות יושבי הבתים וילדי הגן שהפגזים יחדרו אליהם מבעד לחלונות ולקירות, אלה שלא מוגנו ע"י מופז. לפיכך, היה הרבה יותר "הגיוני" אילו מופז הורה לבנות כיפה אחת גדולה ורצופה, עשויה בטון מזוין וחסין-פגזים, מעל כל ישובי חבל עזה. אך לשאול מופז די בכך שהציבור שומע וקורא כי הוא "הנחה".
הרי ברור, כי אפילו היתה תוכנית מעשית למגן את הגגות בגוש קטיף - פרק הזמן הדרוש להכנתה, לדיון בוועדת הכספים ובוועדת חוץ וביטחון, לסקר הבתים, לתכנון המפורט, לעריכת המכרז ולהשלמת הביצוע, גדול לא רק מפרק הזמן שיחלוף עד העקירה המתועבת על-פי תוכניתו של שרון, אלא גם מפרק הזמן שיחלוף עד ששאול מופז יזכה להיכלל סוף-כל-סוף בסיעת הליכוד בכנסת הבאה. לשם ישלחוהו שוטי הליכוד, אלה שישירו "אריק מלך ישראל" גם כאשר שרון יהיה בראש השוחים בים התיכון מערבה לאחר סגירת המדינה. ולאחר בחירתו לכנסת, גם אם יעז מופז להביע התנגדות קלה לדברי ראש ממשלתו הסותרים לגמרי את דברי שניהם עד אותו רגע, יהיה ברור כי פיטוריו לא יוציאוהו כליל מהפוליטיקה. ואולי נשמע מפיו זמירות שונות במקצת.
