בשעה טובה הסתיימו במוצ"ש לפנות בוקר העבודות להחלפת שלושה גשרים בתוואי מסילת הרכבת בתוואי החוף, שבגללן הושבתה תנועת הרכבות למשך ארבעה ימים במקטע הרצליה-בנימינה, ולמעשה שיבשה את תנועת הרכבות בכל הארץ.
כלי התקשורת הרבו לעסוק בתוהו ובוהו התחבורתי שנוצר. הם פנו לנוסעים שנתקעו כדי לשמוע את מצוקתם, פנו ל
רכבת ישראל שהסבירה שאין ברירה וחייבים לתקן את הגשרים המטים לנפול ופנו לדוברים מטעם אגד, שהסבירו כי מוגזם לבקש מהם להפעיל עוד אוטובוסים בתקופה כה לחוצה שבה נופלים במקביל גם חופשת "בין הזמנים" של הציבור החרדי, גם חודש הרמדאן וגם המכבייה.
לגורם אחד, האחראי הבלעדי, משום מה לא סברו בתקשורת שצריך לפנות - ל
משרד התחבורה ולעומד בראשו השר ישראל כ"ץ. כיצד זה שהחלטות בעלות השלכות רוחביות על כלל התעבורה בישראל, הפוגעות בצורה כה קשה בציבור הנוסעים, מתקבלות בצורה חובבנית ובלי דיונים רציניים ומעמיקים, כאשר עד הדקה התשעים יש מחלוקות בין אגד לרכבת ישראל.
בהיעדר גורם אחד שמתאם בין הגורמים השונים ומנחה אותם כמה אוטובוסים להעמיד כדי לתת מענה ראוי נראו כך פני הדברים. בשטח המצב היה חמור בהרבה מאשר מה שהוצג בתקשורת. התגבור שניתן - 60 אוטובוסים לקו שתפוסת הנוסעים בו היא מעל 100 אלף איש - היה לעג לרש. גם המידע החסר והמאוחר שניתן לנוסעים, למרות שהיה ידוע על החסימה הצפויה חודש מראש, הוא מחדל בפני עצמו.
נראה שאגד עשה את המירב ולא הוא האשם המרכזי. עם קצת תיאום, ניתן היה לדחות את העבודות בשבועיים - ל-7 באוגוסט. גם המהנדסים של רכבת ישראל בטוחים שהגשרים יחזיקו מעמד עד אז. בתאריך הזה הרמדאן, בין הזמנים והמכבייה יהיו כבר מאחורינו, וצי האוטובוסים שאפשר להקצות לרשות הנוסעים גבוה הרבה יותר.
אבל במשרד התחבורה, הגוף שאמור לתאם בין הגורמים, לא נערכו כראוי ולא בפעם הראשונה. הגיע הזמן לתקן גם את הגשר הרעוע הזה.
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
