לתמוך בפתרון שחרור המחבלים

מעולם לא חונכנו ע"י אבותינו ולא חינכנו את ילדנו לשנוא את הערבים (ו/או את הנאצים).

גם הבריטים שחררו לעיתים לוחמי מחתרות שנתפסו לאחר הרג אנשיהם.

גם שר הביטחון לשעבר אהוד ברק אמר שאילו היה פלשתיני, היה מצטרף לארגון טרור.

איני חושש לטוהר המידות של הפוליטקאים בנושא של שחרור המחבלים, רוצה לומר שאף אחד, למיטב הבנתי, לא קיבל "שוחד אישי" בתמורה לשחרור המחבלים. ואם קיבלנו בתמורה חמישה מטוסי F35 אוF22 , דיינו.

לראשי השלטון, רה"מ ביבי נתניהו את שר הביטחון בוגי יעלון את ה"מטבחון" והשביעייה, שמינייה או כל פורום אחר יש מידע ומידע נצבר גדול משלנו.

לראשי השלטון יש "מערכת לחצים", ברמת המקרו, שהינה שונה משלנו; ביטחוניים וכלכליים. גם ל"שומרים" עלינו, והמספקים לנו מזון וביטחון...ובהם ארה"ב וראשי האיחוד האירופי...יש מערכת "עדיפויים" משלהם, שאחד מהם הוא המזה"ת בצד הזה של הגלובוס (בצדדים אחרים יש להם את אפגניסטן וצפון קוריאה וכיוצ"ב).

משרדי המדינה של ארה"ב והאיחוד הגיעו למסקנה שיש לפתור את הסכסוך. כתנאי לשיחות ולפתרון המשבר בינינו לבין הפלשתינים ולהשכנת שלום, שלא יבוא לבד, בלי התערבות מבחוץ, יש לעשות מה שאומרים "בעלי הבית". יש "שוטר" לעולם...ויש "שוטרים בתור" להיות "ה" "השוטר...בהא הידיעה. ארה"ב בראש, סין בהמתנה, גם האיחוד האירופי התכנס במטרה של "יתרון לגודל", גם פוטין "משחק אותה קול"...מצב לא פשוט.

ויש גם את המצב הפנימי שלנו. 120 חברי כנסת שכולם נבחרו בדרך בה נבחרים השרים בישראל, ולהכירנו, ראש ממשלה בישראל הינו רק שר בכיר יותר. כל חבר כנסת, על-פי שיטת המשטר שלנו, רואה עצמו מתאים, וגם נמצא במסלול של להיות ראש ממשלה הבא. כל אחד מהם "בתוכנית מנהלים של מדינה", או ליתר דיוק, ב"מסלול מנהיגות על ראשות הממשלה".

חולשתו של ראש ממשלה בישראל, בגלל שיטת המשטר והבחירות, שאינה מאפשרת לו "משילות" אלה יותר "מאסטריות באינטריגות", מאפשרת לסביבה; הקרובה והאחרונה, כולל לדברים שוליים, להוות משקל נגד חזק.

נכון, המשפחות השכולות יהיו נגד...אבל "אֵין אָדָם נִתְפַּס בִּשְׁעַת צַעֲרוֹ", ולכן משקל דעתם הרגשי, פוגם בשיקול קר רוח, של כלל העם היהודי, ובאיזון שעל המנהיגות להכריע בו. (גם אני בן ל"משפחה שכולה" אגב, נולדתי לתוך בית של "נכה מלחמה", ומעולם לא הרגשתי נחות או מריר, גם אבי לא).

לראשי מערכות הביטחון, עושים "עבודה נוספת"; הם ידרשו לתפוס אותם שוב, אבל בדיוק לשם כך הם מקבלים שכר...והרבה.

במצב העכשווי, ל"טיימינג" יש משקל רב, אני מוצא לנכון לקבל את "קביעת המנהיגות" שיש בהם אנשים משכמם ומעלה... הפתרון המוצא: לתמוך בשרים ולשחרר את המחבלים שהם יחליטו לשחרר.

רקע אישי

משפחה שכולה, משפחת לוחמים. הורי ניצולי שואה, שניהם (משפחת אבי הושמדה, ברובה).

אישית, לוחם ומפקדם של לוחמים, כולל "ביקור" בכל השטחים של איו"ש, חאן יונס ועזה ועוד, ובכל מדינות ערב הגובלות.
בתפקידים רבים קבלתי החלטות ראויות, אם כי לא תמיד "אהודות"...ומלאתי תפקידים בכירים...(גם כתלמיד צעיר)..לרוב בחנתי את ה"מקרו"..

אבי התנדב והיה לוחם אמיתי באצ"ל, נפצע והתעוור בקרב אמיתי.

אבי ויתר על מאות אלפי יורו פיצויים מגרמניה...בגלל שבגין אמר...ולמרות ש"עבד בלשכה לפיצויים מגרמניה", המנהל נהג לקרוא לו "מר וייס"..

דודי התנדב והיה לוחם בלח"י ובמוסד, והיה בן הנידונים למוות בכלא עכו.

ומילה לסיום למתנחלים, משפחתי גרה בקו התפר, ואיננו פוחדים. אשתי יותר דאגנית, אבל אנחנו עסוקים בחיי היום יום...גם אני הייתי רוצה גבולות שרק מים תוחמים אותם (בן סנדקאות למנחם בגין, שכתב על אבי שהוא גיבור)...אבל אנחנו חיים גם את המציאות, ומוכנים להקריב למענה...כמו שעשינו עד היום...