|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ביטול מבחני המיצ"ב הוא צעד מבורך של שר החינוך ● למרות שהם נוצרו כדי לספק כלי מדידה להישגי תלמידים, הם הפכו עם השנים לכלי בידי מנהלי בתי-ספר שהתחרו ביניהם מי יותר מוצלח והתוצאה הייתה קרקס אחד גדול
|
|
ביטול מבחני המיצ"ב. צעד מבורך [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
אין לי הרבה מילים טובות להגיד על משרד החינוך. הפעם אחרוג ממנהגי. החלטתו של השר פירון לבטל את בחינות המיצ"ב, היא החלטה נכונה ואמיצה. נכון הוא שבמקור הבחינות האלו נועדו להוות כלי בידי מערכת החינוך לנתח את הישגי הילדים, אבל בשנים האחרונות זה הפך לקרקס אחד גדול, מרוח על עמודים שלמים בעיתונות הארצית והמקומית. המבחנים הפכו לכלי בידי מנהלי בתי-ספר, ראשי רשויות ועסקנים למיניהם, כדי להוכיח למי יש יותר גדול. כל ישוב התגאה בילדיו הגאונים, כאשר שבוע לפני המבחן דאגו לשחרר מהכיתות את אותם ילדים שעלולים להוריד את הממוצע. בכל שנה משרד החינוך נהג לומר, כי מסקנות המיצ"ב מיושמים כדי לשפר את רמת ההוראה, אבל משום מה בכל שנה התוצאות בכל הישובים דומים. השר הגדיר זאת בצורה נכונה: בית-ספר זה לא כוכב נולד. במהלך השנים דאגו גם לשכפל את הפורמט הזה. בכל כמה חודשים פורסמו בעיתונים תוצאות של מדדים שמלמדים כביכול על מצבם של רשויות ובתי-ספר. כך זה לגבי בחינות הבגרות, כך זה לגבי בוגרי י"ב שהולכים לקורס טייס ורק אתמול פורסם מדד בתי-הספר הערכיים. בכך באמת הפכו המבחנים האלו לפיאסקו אחד גדול שהיה צריך מישהו שיקום ויעצור את זה. הם לא תורמים לשום דבר, גם לא למטרה הראשית שלשמה הוקמו: מדדים שייצרו שיפורים. לא שמענו על-אף ישוב בפריפריה שהשתדרג והראה ציונים טובים יותר. הממוצעים ברמת אביב ובדימונה נשארו אותו דבר והם לא יהיו גרועים יותר בגלל ביטול הבחינות. מערכת החינוך צריכה לסגל לעצמה כלים יעילים יותר למדידת הישגי תלמידים ולהתקדם אל עבר המאה ה-21. חבל ששר החינוך לא ביטל גם את מבחני המיצ"ב הפנימיים, כי גם הם לא מועילים בשום דבר מעבר לרכילות עסיסית בחדר המורים. מערכת החינוך זקוקה בדחיפות לרענון ולכלים שיסייעו לה לשפר את רמת ההוראה. המיצ"ב שהפך לקרקס, סיים את דרכו וכעת צריכים להמציא משהו חדש שבאמת ישפר את רמת ההוראה. דוברי המשרד אומנם מיהרו להודיע כי הבחינות לא בוטלו, אלא רק צומצמו. השר אמר, כי ינסה להעביר בחוק, פרסום התוצאות. חבל שהשר שכח שהוא חי במאה ה-21 ואם יש לגורמים מסויימים עניין בפרסום בחינות המיצ"ב כל עוד הן במתכונת הזו, שום חוק לא יעצור את זה. צריך לשנות את השיטה ולא את הפרסום. |
| תאריך:
|
14/08/2013
|
|
|
עודכן:
|
14/08/2013
|
|
יהודה קונפורטס
|
|
בשולי הכותרות: לִפְנֵי ואחרֵי - יאיר, מיהו השנאוצר?  גילה קצב, האישה שאיתו מוני סביון - לא רק באמריקה מאוצר המקורות, לתפארת המליצה ולא הקלישאה ולקינוח פסוקו
|
|
|
|
|
מה המשותף בין רבה של צפת הרב שמואל אליהו לבין ראש העיר נצרת עילית שמעון גפסו? - שניהם ממלאים תפקידים ציבוריים בישראל; שניהם חיים בגליל, בקהילות יהודיות מוקפות ערבים ושניהם גם מכירים את מסמכי החזון למיניהם שניסחו גופים הרואים עצמם מייצגים את ערביי ישראל.
|
|
|
|
|
כשפירסמתי בשבוע שעבר תמיכה בהכללת התנחלויות ברשימת "אזורי עדיפות לאומית", הזכרתי את נחום ברנע כאחד האחראים להסתה נגד מפעל ההתיישבות. גם בטורו האחרון בשבת לא איכזב. לדבריו, ההחלטה האירופית להחרים פעילות ישראלית מעבר לקו הירוק "חושפת את מחיר המשך הנרמול של הבנייה בהתנחלויות". לכאורה, גם יישובים ערביים, בדואיים וקיבוצים לרוב, שהוכללו ברשימה, יכלו לזכות בהאשמה הבזויה כמי שתפסו את מקומן של קריית גת ואשקלון, אבל רק המתנחלים זכו לכותרות מסיתות, שכן מה שמפריע לשמאל הוא ה"נרמול של ההתנחלויות".
|
|
|
|
|
אימי מורתי היא אישה מרשימה.למרות שמונים שנותיה עלי אדמות (היא נראית פחות), היא יוצאת כל בוקר בקור, בשמש, בגשם או בשלג לעבודה התנדבותית במועדון לקשישים בירושלים. לפני כשנתיים, בדרכה חזרה מיום עבודה מפרך, היא עלתה בטעות על אחד מקווי המהדרין של אגד (אינני יודע מה הם באמת מהדרים). מבלי לשים לב לקולות הרטינה מצד יושבי המחלקה הראשונה באוטובוס,היא עלתה בדלת הקדמית (רחמנא ליצלן), ועמדה ליד מושב פנוי בצד גברבר חרדי שהתעלם ממנה בהפגנתיות. וכך אימי שאלה בנימוס: "סליחה, אפשר לשבת כאן?" - "לא!" הייתה תשובתו החד-משמעית של הגבר. "ומדוע?" "כי זה מקום לגברים" ענה הגברבר, מבלי להסתכל על אימי, אישה בסוף שנות השבעים שלה, שמא יקבל פיתוי שלא יוכל לעמוד בפניו." אבל אני לא רואה פה גברים!!" ענתה אימי, הלביאה הלוחמת, והתיישבה לצידו מבלי לשאול אותו שנית. כך יצאה אימי מורתי "גבר גבר", עמדה על זכותה הבסיסית לקבל יחס של אדם במדינה נאורה, והעמידה את ה"גברים" שעמדו סביבה במקומם.
|
|
|
|
|
ביקורת על ספרו של דרור זייגרמן - המהפך הליברלי, מיזוגים פוליטיים: חקר המפלגה הליברלית בישראל, 2013 הוצאת שוקן, ירושלים ות"א, ע"מ 374:
|
|
|
|
|
