על השד העדתי

לאור השיח הציבורי בנושא השד העדתי, ברצוני לתרום גם דעה משלי. שמי יערה, סטודנטית לתואר ראשון באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

אמנון לוי ותוכניתו העלו לסדר היום את נושא השד העדתי, אותו שד שצף וחוזר בכל מערכת בחירות על-ידי מפלגות כאלו ואחרות. בתוכנית נטען כי השד עדיין קיים, והסתמכו על נתונים סטטיסטיים לגבי השתלבותם של אנשים ממוצא מזרחי בשוק העבודה, באקדמיה, בתפקידים בכירים וכו'.

גם אני, כמו רבים, הופתעתי והזדעזעתי מהנתונים. עם זאת, אני מאמינה שהבעיה אינה בתרבות או במוצא של האדם, אלא בעיוותים מהעבר, מהתקופה שבה אכן רמסו תרבויות מפוארות של יוצאי צפון אפריקה ועדות המזרח, ושלחו את עולי שנות החמישים ליישב את הפריפריה.

גדלתי באזור המרכז, במשפחה ממוצא "חצי-חצי", ולשמחתי אוכל לומר שבניגוד לרבים, לא גדלתי במחסור. אני חושבת שרק בתקופת הצבא ואילך הבנתי את הפערים העמוקים שיש בחברה הישראלית - והחינוך הוא הפער העיקרי.

כיום, אני לומדת באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע, אוניברסיטה שלמרות מיקומה בפריפריה, מרבית הסטודנטים מגיעים אליה מאזור המרכז, ואחוז הסטודנטים ה"מקומיים" מועט מאוד. כמו-כן, רבים מאלו הלומדים איתי, הגיעו לאוניברסיטה לאחר מכינה ו/או השלמת בגרויות - וניכר שרבים מהם מתקשים באנגלית, לעומת חבריהם מהמרכז. זהו מצב עגום - שמצביע על פערים עמוקים בין המרכז לפריפריה - והמשך ישיר של מדיניות מפלה מהעבר.

לא בגלל מוצאם המזרחי

הבעיה קיימת, וקיימת בכל מקום, אך תעדוף של מועמד ממוצא מזרחי לעבודה לעומת עמיתו הלא מזרחי - אינו הפתרון, מכיוון שזו מלכתחילה אינה הבעיה. כמובן שצצים מדי פעם סיפורים על מועמד מזרחי שנדחה עקב שמו, ויש להילחם במלוא הכוח במקרים כאלו, גם באמצעים משפטיים ותקשורתיים.

אבל אם נסתמך על נתוני התוכנית, לפיהם אחוז הסטודנטים ממוצא מזרחי באוניברסיטאות נמוך מאוד - ההסבר לכך הוא שקיימים פחות סטודנטים ממוצא מזרחי, ילידי הפריפריה (ולצערי הרב, במקרים רבים זה מגיע ביחד), שמנסים להירשם לאוניברסיטאות עם נתוני קבלה מתאימים - אותם ציוני בגרויות - שמקבלים בשנות התיכון, ואותו ציון פסיכומטרי (מבחן שללא השכלה טובה במהלך 12 שנות הלימודים במערכת החינוך, מסופקני אם ניתן להצליח בו).

לפיכך, אחוז הנרשמים ילידי הפריפריה ממוצא מזרחי נמוך, כתוצאה מכך אחוז הסטודנטים בעלי הפרופיל הזה נמוך, וכפועל יוצא אחוז הבוגרים נמוך. זהו אותו אחוז שבסופו של דבר מהווה פוטנציאל להגיע למשרות בכירות באקדמיה ובמגזר הפרטי והציבורי, ולצערי הרב, במקרים רבים לא מתקבל לעבודה, לא בגלל מוצאו המזרחי, אלא בגלל ריבוי מועמדים מוכשרים אחרים.

אז מה הפתרון?

בעיניי הפתרון הוא השקעה בפריפריה, בחינוך, בתשתיות, בבריאות. מתן תקצוב חינוך דיפרנציאלי לבתי הספר בפריפריה. כך נוכל למשוך ישראלים רבים לפריפריה ולעזוב את גוש דן הצפוף, ניישב את הארץ ונוריד את יוקר המחיה. והכי חשוב - ניתן במה למגוון דעות ותרבויות, ולא נפלה אף אדם בשל מוצאו. בסופו של דבר - כולנו יהודים וזוהי מדינת היהודים, הגיע הזמן שנזכור זאת.