השבוע התפרסם ראיון עם
אורי אבנרי ב"
גלובס". בעצם שכחתי כבר שהוא קיים, חשבתי שהוא נפטר מזמן ופתאום מסתבר שהעורך המיתולוגי של "העולם הזה" עדיין חי וכותב ומתראיין והוא בן 90. כמי שמשנתו הפוליטית קרסה לחלוטין חשבתי שמן הצניעות היא שאדם כזה, ביחוד בגילו המופלג, ישב בפינה וישתוק ויקווה שלא יראוהו ולא יזכירו לו את שגיאותיו וחטאיו. במקום זאת אנו שומעים ממנו קישקושי דברים וחצאי אמיתות כהרגלו מימים ימימה.
למשל, הוא משווה את הטייקונים בישראל, לאותם טייקונים יהודים בגולה אשר בגללם לדבריו התפתחה האנטישמיות. כשאני חושב על טייקונים בגולה עולה בפני דמותם של רוטשילד או של הברון הירש שהיו ידועים כנדיבים ופעלתנים במישור הכלכלי והחברתי, מושא לקנאת הגויים - דהיינו-לאנטישמיות!. אבנרי מכנה את הטייקונים הישראלים: אנטי ציונים. ראו גם ראו את היקה-פוץ הזה שנלחם כל חייו בציונות מחלק ציונים בציונות לבוני הכלכלה בארץ. וכדוגמה לטייקונים הנוראים מביא דווקא את
נוחי דנקנר שלדבריו רק משחק במניות.
הוא מתעלם מכך שנוחי דנקנר מפעיל את סלקום, את שופרסל, את כור ותעשיותיה את כלל-ביטוח, מלט נשר, דשנים ועוד, הוא משלם משכורתם של עשרות אלפי עובדים, ונכון- הוא פעיל מאוד בשוק הכספים, כי זה המנוע של כל התעשיות ושל הפעילות שלו וכנ"ל גם הטייקונים אחרים המקדמים את הכלכלה הישראלית לרמה הגבוהה בעולם. אבל לגבי איש שמאל קיצוני כאבנרי, עם מנטליות של המאה ה-19/20 הם הקפיטליסטים המנצלים את המוני העם (יחי הבולשביזם...).
חלום השמאל הנעלם
אז איפה אורי אבנרי ולהיכן נעלם השמאל הישראלי שלו , זה שהיה בעבר כה חזק? אבנרי לא קולט שהאכזבה מהשמאל הינה טוטלית בארץ ובעולם. הוא חושב שהשמאל עוד יבנה פה מחדש וע"י מי? על-ידי עדות המזרח (נו באמת?...דרעי יהפוך סוציאליסט?), הוא עדיין חי בשנות ה-50 של המאה הקודמת בסמטאות ואדי סאליב....הוא לא מבחין כי עדות המזרח נטמעות זה מכבר בקהילות ובעדות השונות והעם בישראל מתגבש לעם אחד לכן גם העם הזה זנח אותו ואת משנתו ובייחוד הנוער ממנו הוא מאד מאוכזב (מה שמשמח אותי ביותר...).
תהליך ההתגבשות של העם היושב בציון נוגד את כל התפיסה הכנענית והפרו-פלשתינית של אורי אבנרי (שחיבק ונישק בזמנו את הרוצח יאסר עראפת...) לכן, הסלידה מאבנרי ומשנתו ברורה לכל אבל זה נעלם מעיניו של "אביר הריאל-פוליטיק" שלנו המדבר על המצב היום לפי אירועי העבר כאילו שאנו חיים לפיהם - דבר כה טיפוסי לאדם זקן ו..לקורא
הארץ...ולמקבל "מיני פרס נובל" מ-ממשלת שבדיה האנטישמית על פעילותו בעד הפלשתינים ונגד מדינת ישראל.
אין ספק שאורי אבנרי הינו פובליציסט מעולה ועיתונאי רב-ניסיון, הוא גם חלק מהדמוקרטיה הישראלית הסובלת הכל, מנטורי קרתא ועד "גוש שלום". שמחתי לפיכך לקרוא את הראיון איתו בגלובס השבוע ולשמוח מאד מהאכזבה העמוקה שלו מפעילויותיו ומרעיונותיו ומהמצב הקיים, השונה לחלוטין ממה שהוא קיווה, ובייחוד התרשמתי מדברי הביקורת על
שמעון פרס בן-גילו. אני אישית לא כל-כך אוהב את פרס ולכן קשה לי לסלוח לאורי אבנרי שגרם לי להבין ולהעריץ את פרס והציונות המעשית שלו שהיו והינם נכס למדינת ישראל ועד כמה ששמעון פרס הינו תיזה הפוכה לחלוטין לפוליטיקאי כושל וחסר מעש כמו אורי אבנרי.