דור בועת האפליקציות

לאחרונה מתפרסמים טורים ובלוגים ומאמרים תחת הכותרת השיווקית והבלתי מחוברת למציאות "הדור האבוד". מאמרי בעד ונגד, האשמות ותירוצים, הטפות מוסר ובריחה מאחריות - כנהוג וכידוע בכל קמפיין חברתי מתוקשר וחסר מטרה.

מרבית הכותבים מציגים עצמם כחילוניים, צעירים, מוכשרים, מצטיינים בלימודים, לא מאושרים במקום עבודתם, מאשימים את דור ההורים / הממשלה / עצמם ואחרים בחוסר יכולת לקנות דירה/ תיסכול מיוקר המחיה/ תיסכול משיעמום בעבודה / תיסכול מחוסר שביעות רצון מהתואר / ועוד.

אין כאן שום דבר חדש. כל דור מאז ומעולם חשב שהוא יותר חכם מקודמיו ויותר מתוסכל מקודמיו, וקודמיו כמובן אשמים במה שקורה ובכך שהוא נאלץ להתמודד עם הצרות שהשאירו לו ולתקן אותן או לא.

אני מציע נקודת השקפה אחרת לגמרי על כל הסיפור - נקודה המסתמכת קצת על ניסיון העבר (אוופס... יש כאן מישהו עם חוכמת חיים...?...). אני טוען שאנו חיים היום ב"בועת האפליקציות" כפי שאני מכנה אותה.

כפי שבעבר נפלנו במשבר הכלכלי של "בועת ויסות מניות הבנקים" ואחרי כמה שנים כל העולם נפל ב"בועת הדוט. קום", לאחר מכן "בועת הנדל"ן" או "בועת כרטיסי האשראי" - יש לנו בדיוק אותה תופעה כיום והיא תחריף או תחלוף מהעולם כמו האחרות. אולי קצת יותר קשה אבל דומה. ולמה הדבר?

אני מכנה זאת "בועת האפליקציות" כי כל העולם עסוק היום בעיקר בפיתוחים ויישומים ומקורות פרנסה ועושר וסטארטאפים ואקזיטים ורכישת חברות ומכירת חברות שרובם ככולם עסוקים באותו תחום - תקשורת סלולרית / אפליקציות סלולריות /אינטרנטיות. בייצור, שיווק, יחסי ציבור, פרסום, קשרים חברתיים - עסקיים - פוליטיים וכו'.

וזוהי בועה - כמו כל אלו שהיו בעבר. למה בועה? כי בעצם, כמו בבועות הקודמות, מדובר בגוף מלא אוויר ודי מעט תועלת למין האנושי ולחיינו באופן מעשי. אם כבר נקבע מאז היות האדם שכל מה שהוא צריך זה מקום לגור, מזון לאכול, יכולת תקשורת ותנועה ובילוי בשעות הפנאי - מרבית האפליקציות והיישומים רק עסוקים בלנפח את עצמם ולא להביא תועלת אמיתית. רק שאנחנו עדיין לא ממש מודעים לכך. כשזה ייכנס לתודעה זה יתחיל להתפוצץ כמו הבועות הקודמות.

עצתי לכל אלו שמכנים את עצמם (לא ברור לי למה) "הדור האבוד" - תהיו עסוקים במשהו שיהווה משמעות עבורכם - כלכלית, פיזית, חברתית, משפחתית או פוליטית - במקום לילל ולחפש אשמים לאובדן הפיקטיבי הזה.