תסריט הבלהות יגיע מוקדם מהצפוי - מחקר שפורסם בנייצ'ר מראה את הדחיפות שצריך לתת לפתרון בעיית ההתחממות. האזורים הטרופיים כבר סובלים, ולפי מחברי הדוח, בישראל נרגיש את שינויי האקלים בשנת 2038.
התנודות הטבעיות בטמפרטורות הגלובליות מסכנות לא פעם את הויכוח אודות הרצינות שבה אנו חייבים לנקוט בה בטיפול בבעיית שינויי האקלים ואולם בתוך 35 שנים, גם טמפרטורות המינימום החודשיות תהיינה חמות יותר מאלו שחווינו ב-150 השנים האחרונות. כך עולה ממחקר חדש שכלל גם ניתוח מאסיבי של כל מודלי האקלים.
האזורים הטרופיים יהיו הראשונים שיגיעו לשבירת שיאים היסטוריים ויחוו גלי חום ללא הפוגה שיאיימו על המגוון הביולוגי ועל מדינות צפופות אוכלוסים בעלי המשאבים המועטים ביותר להתאים עצמם לשינויים.
הפרעות אקולוגיות וחברתיות המתרחשות בגלל שינויי האקלים נקבעים במסגרת הזמן שבה לוקח לאקלים להשתנות.
קמילו מורה Camilo Mora)) ועמיתיו בביה"ס למדעים חברתיים במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת הוואי במנואה פיתחו את מסגרת הזמן הזו. המחקר, שכותרתו "העיתוי החזוי של יציאת האקלים מהשונות הנוכחית" התפרסם ב-10 באוקטובר, בכתב העת נייצ'ר. המאמר מספק מדד לשנים שבהם ינוע האקלים בכל נקודה נתונה על כדור הארץ אל מחוץ לשיאי הטמפרטורות ההיסטוריים שחווינו ב-150 השנים האחרונות.
המדד החדש חושף תוצאות מפתיעות. אזורים טרופיים צפויים לחוות את השינוי ראשונים - כבר בעשור הבא. תחת תסריט של 'עסקים כרגיל' מראה המדד כי נקודה ממוצעת על כדור הארץ תחווה שינויי אקלים קיצוניים עד שנת 2047. לפי תסריט של התייצבות בכמות הפליטה גזי החממה, ההפרעות תוחשנה בחלק מהאזורים רק בשנת 2069. "התוצאה גרמה לנו להלם. בלי תלות בתסריט, השינויים יגיעו מהר," אומר החוקר הראשי, קמילו מורה. "עוד בדור שלי, כל אקלים שהתרגלנו עליו יהיה נחלת העבר."
המדענים חישבו את המדד למשתנים נוספים לרבות התאדות, משקעים וכן טמפרטורת פני הים וחומציות האוקיאנוסים. כאשר אנו בוחנים את רמת החומציות של פני השטח בים, המדד מגלה כי אנו עברנו את הגבול של השיא ההיסטורי שנרשם בשנת 2008. הדבר עקבי עם מחקרים אחרים מהתקופה האחרונה, ומוסבר על-ידי העובדה שלחומציות מי הים יש טווח צר מאוד של ערכים היסטוריים ובכך שהאוקיאנוסים ספגו חלק ניכר מפליטת דו תחמוצת הפחמן שנפלטו על-ידי האנושות.
המחקר גילה גם כי ישנה השפעה ניכרת של שינויי האקלים על המגוון הביולוגי.
לא מדובר רק בשינויים הגלובליים כגון אלו המתרחשים בקטבים אלא גם שינויים קטנים אך מהירים באזורים הטרופיים.
מינים טרופיים לא מורגלים לשינויי אקלים ולפיכך הם פגיעים יותר לשינויים קטנים יחסית. האזור הטרופי הוא המקום שבו המגוון הביולוגי הוא הגדול ביותר הן בים והן ביבשה. האזורים הטרופיים יחוו את שינויי האקלים לפחות עשור לפני כל שאר העולם.
מחקרים קודמים הראו כי אלמוגים ומינים טרופיים אחרים חיים כעת באזורים שבהם הם נאלצים לפעול מעבר למגבלות הפיזיולוגיות שלהם. החוקרים מציעים לבצע תוכניות שימור גם באזורים שאינם מוכרזים כשמורות ואשר נמצאים במקומות בהם שינויי האקלים ישפיעו מוקדם דווקא משום שמרבית המרכזים שבהם המגוון הגדול ביותר נמצאים במדינות מתפתחות.
שינויים מהירים ישפיעו על התפקודיות של המערכת הביולוגית ויחייבו מינים לעבור למקומות אחרים כדי לעקוב אחר אקלים מתאים יותר, או להישאר ולנסות להתאים עצמם לאקלים החדש - או להיכחד.
"מחקר זה ממחיש כי אנו דוחפים את המערכות האקולוגיות בעולם מחוץ לסביבה שבה הם התפתחו ולתנאים חדשים שהם עלולים לא להסתדר איתם.
הכחדות תהיינה תוצאה סבירה" אומר קן קלדיירה (Ken Caldeira) מהמחלקה לאקולוגיה גלובלית במכון קרנגי למדע, ואשר אינו מעורב במחקר. "כמה מערכות אקולוגיות עשויות להתאים את עצמן, אך אחרים, לדוגמה שוניות אלמוגים ייעלמו לחלוטין, ולא מדובר בהכחדה של מין אחד אלא בכל המארג."
שינויים אלה ישפיעו גם על מערכות חברתיות. להשפעה על האזורים הטרופיים תהיינה השלכות גלובליות מכיוון שמתגוררת בהם מרבית אוכלוסיית העולם והיא תורמת משמעותית לאספקת המזון ומהווה בית למרבית המינים על כדור הארץ."
במדינות המתפתחות יחיו בשנת 2050 למעלה ממיליארד אנשים תחת תרחיש אופטימי , וחמישה מיליארדים תחת תרחיש עסקים כרגיל באזורים שחווים אקלים קיצוני. הדבר מעורר חששות לשינויים באספקה של מזון ומים, בריאות אדם, התפשטות רחבה יותר של מחלות זיהומיות, עומס חום , סכסוכים, ואתגרים למשקים. "התוצאות מראות כי מדינות שיושפעו תחילה על-ידי שינויי אקלים חסרי תקדים הם אלו בעלי היכולת הקטנה ביותר להגיב." אומר המחבר השותף ריאן לונגמן (Ryan Longman). "באופן אירוני אלו המדינות שאחראיות פחות לשינויי האקלים מלכתחילה".
"המאמר הוא בעל חשיבות גדולה. הוא מסתמך על מחקרים קודמים אך מכניס גם את ההשלכות הביולוגיות והאנושיות למיקוד חד." אומרת ג'יין לובצ'נקו (Jane Lubchenco), לשעבר ראש NOAA (National Oceanic and Atmospheric Administration) וכעת באוניברסיטת אורגון. "הוא מקשר את הנקודות בין מודלי האקלים וההשלכה על המגוון הביולוגי בדרך רעננה, וממחיש את ההשלכה על מינים ובני אדם."
בעוד המחקר עוסק בממוצעים הגלובליים, החוקרים המחישו את הנתונים שלהם באמצעות מפות אינטראקטיביות הממחישות מתי צפויים שינויי האקלים להשפיע על כל נקודה בכדור הארץ. "אנו מקווים שעם המפה הזו, יוכל כל אחד לדעת מה מתרחש בארצו. המדד משתמש בנתוני מידות החום המקסימליות והמינימליות בשנים 1860-2005 כדי להגדיר את השונות ההיסטורית. המדענים ביצעו תחזית למאה השנים הבאות כדי לזהות מתי יצאו מידות החום בכל מקום נתון ממגבלות התקדימים ההיסטוריים, והגדירו שנה זו כשנה של מפנה אקלימי. הנתונים נלקחו מ-39 מודלים אקלימיים שפותחו בנפרד ב-21 מרכזי אקלים ב-12 מדינות שונות. המודל הצליח לחזות את תנאי האקלים הנוכחיים ולגבי העתיד טווח הטעות שלו הוא חמש שנים.
ראה את
טבלת-ההתחממות במלואה.
החוקרים ממליצים כי כל התפתחות בהאטת ההתחממות ידרשו מחויבות גדולה ממדינות מפותחות להפחתת הפליטות, אך גם מימון נרחב יותר לתוכניות חברתיות ולתוכניות שימור במדינות מתפתחות כדי למזער את השפעות שינויי האקלים. ככל שנחכה יותר, כך יהיה קשה יותר לתקן את הנזק. "תוצאות המחקר לא צריכות להכניס אותנו למצב של חוסר אונים אלא עלינו לעשות הכל כדי להפחית את הפליטות ולהפחית את קצב שינויי האקלים הדבר יקנה זמן למינים, למערכות האקולוגיות ולנו להתאים את עצמנו לשינויים הצפויים." אומר מורה.
Caption: Modified from Figure 1 in the paper, this graph shows the projected timing of climate departure for a given location (indicated by the square on the map). The mean annual temperature for that location exceeds historical bounds for 11 consecutive years (area in green) after 2023, and for all subsequent years after 2036 (area in red).
Posted: Oct 9, 2013
