|   15:07:40
  חיים שטנגר  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
האם כדאי להשקיע בנאסד"ק 100?
קבוצת ירדן
כל מה שרצית לדעת על שירותי אינסטלציה

על דלותה של השפה המשפטית

מדוע נשמעים דברים הנכתבים בידי מי שהשכלה משפטית בידם כה חסרי צלילים? למה אצל אנשים שהשפה היא כלי שימוש ראשון במעלה בעבודתם השפה הפכה לכזו דלילה, ובמקרה הטוב לשפה טכנית? על לשכת עוה"ד להוסיף קורס העשרה בשפה העברית
04/11/2013  |   חיים שטנגר   |   מאמרים   |   תגובות
שפה משפטית דלה ומבישה

בתי-חרושת למשפטים
בתי-חרושת אלה מוציאים סטודנטים וסטודנטיות למשפטים - מרביתם לשוק עריכת-הדין ומיעוטם אל האקדמיה - בקצב של מפעל המייצר נקניקיות, במשמרת שנייה ושלישית. דומה, כי הפיתוי הכספי הגבוה הטמון בהגדלת מספר המסתובבים בבתי-חרושת אלה וקרויים בשם "סטודנטים", גורם להורדת דרישות הקבלה ללימודים בבתי-חרושת אלה

איזה מזל, חשבתי לעצמי השבוע, כשעוד שיר חדש - פתע פתאום ללא כל הודעה מוקדמת נכנס אל שגרת חיי, כמו טיל שנורה ממקור בלתי ידוע ובאופן בלתי צפוי - והאיר את חשכת דלותה (כך הרגשתי) של הכתיבה שלי, בשבועות האחרונים. שירה כבר לא כתבתי שבועות מספר, וכתבי בי-דין ועתירות לבג"ץ כתבתי גם כתבתי, עד לעייפה. עד לעייפה מדלותן של המילים הטכניות והמשמימות הללו, שנפלו ארצה ומיד התרסקו. הן לא התגלגלו מעט, לפה ולשם, לא קיפצו - זעיר פה, זעיר שם. פשוט נחבטו אל הקרקע ואבדו לבלתי שוב. טוב שיש קרקע בנמצא, חשבתי לעצמי, המהווה מבחן של נייר לקמוס, בין מילים ריקות וחלולות, חסרות כל נפח שהוא, לבין מילים שרות, צוחקות, המביאות בך אושר ודמעות של שמחה והכרת תודה על עצם קיומן בעולמך, שלך.

ומכאן, באתי ושאלתי עצמי, שוב ושוב. מה יש בה, בשפה המשפטית, שכה דלה הפכה היא בעשור האחרון? מה אירע לפסקי-הדין עשירי המבע שהפכו לפסקי-דין הכתובים בשפה טכנית, עד כי אפילו המילים הארמיות ששוזרים שופטים אל תוכם, נראות כהשתלה בלתי מוצלחת, בעליל, שהטקסט הכולל פשוט יורק אותן אל חוץ היישר אל פרצופך? מדוע נשמעים הדברים הנכתבים בידי מי שהשכלה משפטית יש בידם, כה חסרי צלילים? מדוע מאמר משפטי או פסק-דין חייב להיות חד-גוני, משמים, עד כדי הדבקת עפעפיים אל קרנית ויצירת עיוורון מלאכותי?

משהו קרה לה לשפה המשפטית, בשנים האחרונות, עד כה היא הפכה לדלה, שדופה, לכזו שמרוב דקיקותה ניתן לראות דברים שאין כל צורך וכל רצון לראות בה ודרכה. מה? ממה קורה? מממה קורה לנו שהכל נראה "כזה כזה" ולא הדבר האמיתי? ממממה העניינים שאנחנו כל הזמן ב"כאילו" הזה ולא מגיעים, אף פעם, אל הדבר האמיתי. טוב די. חאלאס. ארבעים שנה הסתובבנו במדבר זה, מדבר סיני, והוא כבר יוצא לנו מכל החורים. אין שיח ואין נחש במדבר הזה שאנחנו לא מכירים. יש גם כמה שאנחנו מכירים בשם הפרטי. אז נו? לא מגיע לנו להיכנס - סוף-סוף - לארץ ישראל. טוב. טוב. אנחנו לא שוכחים ש"עבדים היינו", אבל גם זה נגמר. תתקדמו שם. שחררו אוויר.

אז למה?

למה אצל אנשים שהשפה היא כלי שימוש ראשון במעלה, היא הפכה לכזו דלילה, ובמקרה הטוב לשפה טכנית? למה מאנשים שאנחנו מצפים לשמוע שפה עשירה ומבע משמעותי, אנחנו שומעים - במקרה הטוב - חזרה על מילים נפוחות? למה שומעים זאת, בעיקר ובייחוד בתחום המשפט הפלילי, בו טוענים סנגורים וקטגורים טענות הבאות ממתחם הרגש? מה גרם וגורם לכך שאין כמעט כל הבדל בין מי העומדים ליד אולמות המעצרים ושואלים אותך - "תגיד אתה עורך-דין? אתה יכול להציג אותי?" או אלה הפונים אליך ושואלים: "אתה 'רך-דין, הא? אתה יכול לעמוד לי במעצר?" - לבין מי המייצגים אותם בתוככי אותם אולמות.

ואל תגידו לי שהגזמתי. היכנסו פעם - באמצע השבוע - לאולם מעצרים זה או אחר, ותשמעו את נוסח הדברים שמשמיעים עורכי-דין באולמות אלה. ואיני עוסק בכך שהדיבור בגוף שליש נזנח "לטובת" דיבור בגוף ראשון, כלפי שופט המעצרים, מצד אותם עורכי-דין, בסגנון: "אני אומר לך", או "תקשיב", כאשר בכך נעסוק ברשימה אחרת, כמו-גם בהקשר ובהדבק דברים אחר. בשבוע שעבר לא הייתה נוחה דעתו של מגיבן אחד מריבוי המשפט "בכל הכבוד הראוי", ברשימה שבה מתחתי ביקורת נוקבת על אחד מפסקי-הדין של בית המשפט העליון. מתח ומתח ביקורת, עד שבא אחד והסבירו כי מדובר בצורת דיבור שמקורה בנימוס מינימלי, המקובל בעולם המשפט במקרה של מתיחת ביקורת - ובמיוחד, שעה שאמורים דברים במתיחת ביקורת על פסקי-דין של הערכאה השיפוטית הגבוהה ביותר.

בבית ובבית הספר

הכל מתחיל, כרגיל, בבית, אבל הוא אינו מסתיים שם. הוא מסתיים במערכת-החינוך שפשטה את הרגל לפני שנים - לפני שנים הרבה. מי שרואה את מרבית סגל ההוראה בבתי-הספר היסודיים, אל יתמה מדוע מגיעים אל ספסלי בתי-הספר התיכוניים תלמידי עילגי-מבע. ומי שרואה את מרבית סגל ההוראה בבתי-הספר התיכוניים, אל יתמה על שום מה מגיעים אל ספסלי המכינות, בתי-הספר ואף אל הפקולטות למשפטים, מי הנשמעים כאילו אוחז מי שאוחז בשפתם התחתונה ומעוות כל מילה היוצאת מגרונם. בתי-חרושת למשפטים אלה מוציאים סטודנטים וסטודנטיות למשפטים - מרביתם לשוק עריכת-הדין ומיעוטם אל האקדמיה - בקצב של מפעל המייצר נקניקיות, במשמרת שנייה ושלישית. דומה, כי הפיתוי הכספי הגבוה הטמון בהגדלת מספר המסתובבים בבתי-חרושת אלה וקרויים בשם: "סטודנטים", גורם להורדת דרישות הקבלה ללימודים בבתי-חרושת אלה.

קיראו את הספר "חידת סמירנוב" שכתב רשם ההוצאה לפועל, המסתתר תחת הפסבדונים "ספי אקוניס" ותקבלו תחושת-מה על דלותה של השפה המשפטית, כאשר יחד עם זאת תצחקו עד לכאב מעוצמת הצחוק. משנרגעתי מקולות הצהלה שפרצו מגרוני למקרא ספר משובב-נפש זה, נחרדתי למראה הפנים שנשקפו במראה. נבהלתי עד כמה היטיב מחבר זה לרדת עדי נבכי דלותה של השפה המשפטית, בשל עינו החדה ועד כמה מסתתר דמע של ממש, לגורלה של השפה המשפטית, מתחת למעטה הסוכר שהביא בי - לכתחילה - שחוק שהתגבר והפך לצחוק פרוע. אין טוב מספר מהנה זה, כדי להצביע על דלותה של השפה המשפטית, מה-גם שהוא עושה כן בדרך נעימה ומשובבת-נפש.

הספרים החשובים

זכורני עוד את מבט התמיהה שתלה בי אחד מהמתמחים שלי - בימים שעוד הייתה בי סבלנות וכוח רצון להתמודד, בכל הכבוד הראוי, עם בורות בשפה העברית לשמה, שטופחה בכור מחצבתם של בתי-החרושת למשפטים והסכמתי לאמן מתמחים, בנפש חפצה - שעה שאמרתי לו, ששלושת הספרים החשובים ביותר למתמחה, בתקופת התמחותו הם: התנ"ך, מילון עברי-עברי והקונקורדנציה לתנ"ך. "ומה עם פסקי-הדין?" שאל ינוקא זה, שהודיעני גם כי בימי שלישי ייעדר בשעות אחר-הצהריים מן העבודה, שכן "אני לומד לתואר שני במשפטים ואני רוצה לעשות גם דוקטורט", קודם שהתפנה ללמוד שיעור ראשון בעריכת-דין מעשית.

הבנתי, כי אחר ענייני עריכת-דין מעשית, להבדילה מענייני אקדמיה ו"ניתוח" פסקי-דין שבהם ממלאים ראשם של מי הנכנסים ויוצאים בשערי בתי-החרושת למשפטים, למיניהם ולסוגיהם השונים, אין ליבו כרוך. הבנתי גם, כי ממתמחה זה לא יצא עורך-דין דגול ואולי אפילו לא עורך-דין בינוני.

קורס מתחייב

הנה לכם דוגמה מן המוכן. דוגמה של מי המבקש לשקוד על לימודי משפטים שלו ומעוניין כי יודבק לשמו התואר "דוקטור". ואם - כפי שציינתי - עורך-דין דגול או אפילו בינוני לא יצא ממנו, הרי לפחות יצא ממנו, עוד מי שדוקטור בתואר דוקטור ומאמרים נפוחי מליצות, בשפה מאונגלזת, יכתוב, בעתיד, למאות. כך יעשה הוא שימוש במשפט "סופו של יום", לא יבדיל בין "מעיז" ל"מעז" וגם אם לא יבקש כי "אציג אותו בבית המשפט", עברית אמיתית, עברית נכונה, לא ידבור לעולם. "סופו של יום" ילכוד אחד ממאות ומאלפי המאמרים שיכתוב, בעתיד, עיניו של מי מחברי הוועדה לבחירת שופטים והוא יתמנה לשופט מן המניין. את עליבות שפתו יגרור עמו גם אל תוך אולמות השיפוט. עתה גם ברור ומובן, כדי, אט-אט - אולם בביטחון רב - חודרת השפה הדלה אל אולמות-המשפט ומשם קצרה היא דרכה לשכון ולנכוח בתוך פסקי-הדין עצמם.

לא באתי לפתור ברשימתי זו חוליה של השפה הדלה שהינה מנת חלקם של מרבית ציבור עורכי-הדין בישראל. לא באתי ברשימתי זו למתוח ביקורת לשם ביקורת. כל שבאתי עשות הוא לזרקר זרקור על בעיה מטרידה זו ולתמוה, היכן לשכת עורכי-הדין בישראל? האם בראנץ' ביום שישי בבוקר על גג "בית הפרקליט", חשוב יותר מקורסי העשרה של השפה העברית? קומו שם, אתם בלשכת עורכי-הדין, ויחד עם הקורס הקיים והמלמד הופעה בבית המשפט הוסיפו קורס העשרה בשפה העברית או שלבו אותו בקורס קיים, בדבר לימוד דרכי הופעה בבית משפט.

הכותב הוא השותף-המייסד של חיים שטנגר, משרד עורכי דין ומשרדו מתמחה בתחום המשפט הפלילי, דיני מעצרים, כמו-גם בתחום המשפט העסקי, דיני ירושות וסכסוכים עסקיים-משפחתיים ודיני משפחה, כמו-גם בהופעות בבג"ץ ובענייני עתירות מנהליות, קניין רוחני ומקרקעין.
תאריך:  04/11/2013   |   עודכן:  04/11/2013
עו"ד חיים שטנגר
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
על דלותה של השפה המשפטית
תגובות  [ 8 ] מוצגות   [ 8 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
אשר ארבל
4/11/13 12:26
2
נפתלי 1
4/11/13 12:56
3
עומר800
4/11/13 13:55
 
שפן פחדן
5/11/13 16:09
4
עברית
4/11/13 14:16
 
המורה שושנה
4/11/13 22:23
 
עברית
5/11/13 13:57
5
מספיקה שפת עו"ד
4/11/13 19:13
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
בשנות ה- 70 נתקבלתי לעבודה כמהנדס בסניף המקומי של חברת בניה ארצית מכובדת שגם עזרה, בין השאר, להקים את המדינה. המשכורת שלי כללה סעיף 'אחזקת רכב' בסכום נכבד ומהותי. הסעיף הזה כמעט עלה לי לראש. כמובן שהם עושים את זה כדי להוריד את החלק מוטה הפיצויים והפנסיה שבשכר. למרבה הפלא - לא שילמו לי את הנקוב. הלכתי להנהלת החשבונות ושאלתי כמו שגם אתם הייתם שואלים, מה קורה פה? פה, שום דבר מיוחד, ענתה לי המנהלת שעל שולחנה ערימות גדולות של חשבונות, מה אצלך? לא שילמו לי אחזקת רכב גלובלית, הסברתי במתינות. נו, היא אמרה, איך אתה רוצה לזכות בפיס אם אינך קונה כרטיס? מה, זה עניין של מזל וכוכבים? הגבתי בשאלה משלי, הרי יש חוזה. טוב, היא הואילה, לא הבאת לי טופס נסיעות חתום ומאושר. תמלא טופס ותביא. לשם המחשה הגישה לי טופס שלא ראיתי מימי. הלכתי לחדרי כדי למלא את הטופס. רשמתי את הנסיעות שלי והכל הצטבר ל-250 ק"מ חודשיים. מה לעשות, הפרויקט שבו עסקתי נמצא לא רחוק מהבית.
04/11/2013  |  אורי שרגיל  |   מאמרים
מַאֲבָק מִבֶּטֶן וִּמּלֵידָה
04/11/2013  |  אברהם הללי  |   מאמרים
האם פסק הדין של בית המשפט העליון יתיר מעתה שימוש חורג בכל מקרה ובכל מקום? ספק. השופטת עדנה ארבל אומנם פסקה שבמקרים מסוימים אפשר להתיר שימוש חורג שיהווה תחליף לתיקון התב"ע, אולם בזהירות המתבקשת ותוך סייגים.
04/11/2013  |  אלעזר לוין  |   מאמרים
המפגש הראשון שלי עם הרב עובדיה יוסף היה בהיותי בן 10,במערכת הבחירות בשנת 1988 עת הגיע הרב לכנס בחירות בקולנוע אילת. הקהל העומד על רגליו מתאמץ להקשיב ולאחר הרצון העז לגעת בו השאירו עלי חותם עז. כשנתיים לאחר מכן (בהיותי חניך בתנועת אל המעיין) זכיתי לנאום בפניו ולזכות לברכתו האישית. כמה ימים לאחר מכן נתבקשתי על-ידי המדריך בתנועה - ידידיה ידעי - לומר דברים בשם החניכים לפני ראש תנועת ש"ס - עילוי פוליטי צעיר ומבטיח בשם אריה דרעי.
04/11/2013  |  יוסף קנדלקר  |   מאמרים
ביום שני נפל דבר בישראל, חוק צהר אושר בכנסת. פתיחת אזורי הרישום לנישואין הינה בשורה של ממש עבור זוגות רבים המעוניינים להינשא ומאסו באופן בו הרבנות מטילה את שררתה על הדרך בה ייראו טקסי חתונה כדת משה וישראל.
03/11/2013  |  נוית שיין  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
צבי גיל
צבי גיל
אין כאן איזה עניין שבין הצמרת המדינית לצמרת הביטחונית    יש כאן עניין של עתיד המדינה אשר שוקעת יותר ויותר בביצה ואין כל סימן שהיא תיחלץ ממנה בקרוב
יצחק בריק
יצחק בריק
לנתניהו, גלנט, הרצי הלוי, בני גנץ וגדי איזנקוט יש גם אשמה ישירה על שהפסדנו לחמאס במלחמה ברצועת עזה, והרע מכול - עוד לפנינו    איך זה ייתכן שהחבורה הזו שאחראית על המחדל והאסון הגדול ...
דן מרגלית
דן מרגלית
ישראלים נבונים חייבים לשטוף עתה את הרחובות והכיכרות ולהתייצב מול קלגסי המשטרה הפועלים בשליחותו של איתמר בן-גביר, ולמנוע את מה שעלול להיהפך ל"בכיה לדורות"
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il