היפראקטיביות של יוזמות קופצניות ורעשניות, המתחרות ביניהן מי תהיה רדיקאלית יותר, מפגישה אותנו עם שר חינוך חדש, המכהן מספר חודשים. נראה, כי הוא זקוק למנה כפולה של גלולות הרגעה כדי לבלום גלישה בסחף התוכניות הצצות חדשות לבקרים.
אומנם, אינפלציית ההצעות, שהונפקו לציבור הרחב, נוסחו והוצגו בעברית רהוטה. גם אי-אפשר להתעלם מהעובדה, שמאחורי מספר תוכניות יש רציונאל, שראוי להתייחס אליהן בהערכה רבה. חלקן נראה שליפה מהמותן, כמו ההתניידות של ההכרזות בין ביטול בחינות בגרות ובין צמצומן, או צירוף מספר מקצועות למבחן אחד.
שליפה אחרונה מבית היוצר ההיפראקטיבי של שר החינוך מחייבת הצמדה של רב לכל בית ספר ממלכתי. רב שיהיה רועה ומורה רוחני של כל קהילת מורים ותלמידים בכל בית ספר ממלכתי.
תוכניות חדשות, שחלקן מבטלות תוכניות קודמות, חלקן טריות מבית המאפה של השר, ראוי היה שיעברו מערכות בקרה, ולא יוצגו לציבור כשליפה של שר היפראקטיבי.
ההצעה המדאיגה ביותר
מים ההצעות של
שי פירון מדאיגה אותי במיוחד ההצעה שמשנת הלימודים הבאה כל בית ספר יסודי יועבר לניהול עצמי מבחינה כלכלית ופדגוגית. הצעה שלמעשה מטילה על סדר יום של מנהל מוסד חינוכי מחויבויות של עיסוק בנושאים לא חינוכיים ולא פדגוגיים, שלמימושם נבחר אותו אדם לשאת בתפקיד של ניהול בית הספר היסודי.
שי פירון, באבחת החלטה, יוצר מציאות, לפיה חלק הארי ביום עבודתו של מנהל בית ספר יתמקד בעומסי הנטל הכספי, ולא באחריות ובמחויבות שיש לו לניהול התקין של המישור החינוכי והפדגוגי.
במסגרת ניהול עצמי יהיה מנהל בית הספר היסודי ולעתים יהיו גם סגניו אחראים להשכרת מבנים וכיתות לגופים פרטיים או למוסדות ציבור, כמו: חוגי העשרה, מכונים, ארגוני ספורט, מכללות, אוניברסיטה פתוחה ועוד.
מפעלי העשרה והעזרה לתלמידים בבית הספר יהיו פועל יוצא של סך ההכנסות הכספיות מעיסוקי הבוכהלטריה [ביורוקרטיה] של מנהל בית הספר, ולא פועל יוצא ישיר של צרכים חינוכיים.
על שרטון אי-שוויון
אותי מדאיגה גם העובדה ששי פירון מעלה את המערכת החינוכית על שרטון של אי-שוויון חברתי. המערכת החינוכית, שחייבת להיות מושתתת על אדנים מוצקים של שוויון חברתי תיקלע לפערים, שיגרמו לנזקים בלתי הפיכים.
אני מבקש להסב את אנשי משרד החינוך, הפועלים עם השר לממצא מדאיג, שהתגלה בשנת הלימודים הקודמת בתל אביב, בה הועברו כבר בתי הספר התיכוניים לניהול עצמי.
בתי ספר בצפון תל אביב הצליחו לגייס 1.4 מיליון שקלים באמצעות השכרת מבנים לעומת 225,000 שקלים בדרום העיר.
גם בתי ספר יסודיים בעיר תל אביב שעברו כבר לניהול עצמי חוו את החוויה של פערים בגיוס כספים. בתי הספר בצפון הישן גרפו כ-2 מיליון שקלים והדרום דידה סביב 200 אלף שקלים. ניכר הפער הבלתי מוצדק של עורף כספי למוסד בצפון העיר מול דרומה.
ממנהל בי"ס למנהל עסקים
אני מקווה, שההיפראקטיביות של שר החינוך לא פסחה גם על דוח של הרשות הארצית למדידה והערכה. רשות הממוקמת בין כתלי משרד החינוך ומצביעה שחור על גבי נייר
"על הסכנה במעבר לניהול עצמי. קיים בו פוטנציאל להגדלת פערים בין בתי הספר בסביבה מבוססת לבתי ספר בסביבה מוחלשת".
מפלגת "יש עתיד", שהגיעה לכנסת ישראל עם 19 מנדטים, ייצגה את תקוות המחאה החברתית של קיץ 2011, למעשה היא תולשת את מערכת החינוך מדפוסים שוויוניים שחייבים להיות בבסיסה.
המפלגה, שהגיעה לכנסת עם בשורות חברתיות, נושאת באחריות ליצירת מודל חינוכי מסוכן עליו מצביע הדוח של הראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה) במשרד החינוך, הקובע
"כי המודל הכלכלי של ניהול עצמי יהפוך את בית הספר לארגון המתנהל על-פי עקרונות כלכליים של רווח והפסד, כשלכל פעולה מוצמד המחיר, על חשבון העיסוק בפדגוגיה".
מאינפלציית היוזמות של שר החינוך מפחידה אותי היוזמה של שי פירון, שהחליט להפוך את מנהל בית הספר למנהל עסקים, ובכך יחייב את המנהלים לעסוק פחות בתכנים ויותר בכספים.
ולזה קוראים בכל שפה וגם בעברית – קפיטליזם חזירי.
