משלחת סופרים מפולין הגיעה לישראל כאורחת של אגודת הסופרים העבריים. הביקור נערך במכון גנזים, שם נמסרו סקירות של מנכ"ל אגודת הסופרים, ארנון פורת, ושל מנהל גנזים, משה מוסק.
המשלחת ערכה ביקורים בירושלים, במקומות הקדושים, במוזאון ישראל, בנופי צפון הארץ ובמקומות נוספים. לכבוד המשלחת נערך ערב מיוחד עם הסופרים החיפאים במוזאון בית באו בתל אביב, בבית ביאליק ועוד. נלוו למשלחת, לאורך כל הביקור, מאיר עוזיאל, מטעם אגודת הסופרים ודליה גראד מטעם משרד החוץ. בביקור ב"יד ושם" איתרה אנה נסילובסקי עץ שניטע לכבוד דודה.
בישיבה חגיגית עם משלחת הסופרים נשא יו"ר אגודת הסופרים העבריים, הרצל חקק, נאום, בו ציין את תרומתם של היהודים לחיי התרבות והכלכלה של פולין. להלן הדברים:
"לפני שנתיים שיגרנו אליכם משלחת של סופרים ומשוררים מאגודת הסופרים העברים. חלק מן החברים באותה משלחת יושבים כאן עימנו:
בלפור חקק, שושנה ויג ורבקה תפארת.
במשך דורות התקיימה חֶברה יהודית בממלכה שהייתה בשטחי פולין ליטא. תקופה זו הייתה ונותרה חלק מן ההיסטוריה שלנו. אנו חוקרים ולומדים מן העבר, לומדים את התרבות ואת אורחות החיים של יהודי פולין, לומדים על הפריסה הגאוגרפית שלהם, על השיוך המעמדי והכלכלי שלהם בפולין. למעשה, תרומתם של היהודים לחיי התרבות והכלכלה של פולין היא גם חלק מן ההיסטוריה שלכם. תקופה ארוכה היו היהודים חלק מן ההיסטוריה של מדינת פולין, של העם הפולני.
היום אנו לומדים על חברות של בעלי המלאכה בפולין, שליהודים היה שם תפקיד חשוב, ואין ספק שהם תרמו תרומה לעיצוב הכלכלה הפולנית במשך דורות. אנו אוספים חומר על החיים היהודיים בפולין ורואים שלא רק המסורת היהודית השפיעה על חייהם. מתברר, שגם החוק והמנהג הפולני עיצבו את החיים היהודיים לאורך דורות.
יהודים חיו במקומות שונים בפולין, ולכן נוצרו גם מסורות יהודיות מקומיות, ובחלק מן המקומות היו חוקים שחקקו אצילים, והיהודים היו צריכים להתאים עצמם בכל מקום לחוקי אותו אזור.
היהודים התאימו עצמם לשינויים הכלכליים ולרוחות הזמן. המשבר הגדול שנוצר היה בימי השואה. ההשמדה של יהודים במחנות ברחבי פולין הביאה לשבר הגדול ולעקירה של היהודים הניצולים שנותרו מפולין. רק קהילה קטנה עוד חיה עמכם, ובמפגש אתכם בפולין בוורשה התברר, שאחד מחברי ההנהלה של אגודת הסופרים הפולנים הוא יהודי ששרד את השואה, הוא ומשפחתו, והוא בחר להישאר בפולין והוא תורם לאגודת הסופרים הפולנים.
חשוב לציין גם לחיוב שבשנים האחרונות יש פריחה לתרבות העברית בפולין: קמו מרכזים עבריים ללימוד עברית גם בטורון וגם באוניברסיטת ורשה. נציגינו ביקרו לפני שנתיים בארצכם והשתתפו במפגשים במרכזים ללימוד עברית בפולין. זוהי סגירת מעגל מרתקת: צעירים פולניים לומדים עברית. הסופרים שלנו היו נפעמים לשוחח בעברית עם הצעירים שלכם. ברדיו הפולני ראיינו צעירים מן המרכזי העברי בטורון את הסופרים שלנו, וכל הראיון התנהל בעברית. זהו פלא, שאנו מוקירים אותו. זה בסיס מצוין לשיתוף פעולה תרבותי בעתיד: אנו נלמד את התרבות שלכם ואתם תלמדו את התרבות העברית שלנו.
אנו ערים לשינויים ההיסטוריים שקרו אצלכם: במאה העשרים חלו שינויים משמעותיים בחיי העם הפולני. פולין השיגה את עצמאותה ב-1918 וכך נולדה הרפובליקה הפולנית השנייה. מאז יש פריחה תרבותית של עמכם גם בתחום הספרות וגם בתחום האמנות. למדנו על התפתחות זרם האוונגרד באמנות הפולנית, וגם על זרם הריאליזם הסוציאליסטי שנכפה על-ידי המשטר הקומוניסטי שהיה בפולין. למדנו על המפנה שחל בתרבות ב-1955 עם מותו של סטאלין, מפנה גם באמנות הפולנית ועבר לזרמים מודרניים.
קיבלנו כאן לפני שנים את המנהיג שלכם לך ואלנסה, ועקבנו אז אחרי הקמת תנועת סולידריות ב-1980. אכן עשיתם את המעבר לחברה דמוקרטית, וזה היה המעבר לרפובליקה השלישית. עם נפילת חומות ברלין ושחרור מדינות מזרח אירופה מעול הקומוניזם, התרבות שלכם דמוקרטית יותר ומשוחררת יותר.
חשוב שננהל דו שיח בין התרבויות שלנו, בין היוצרים שלנו ובין היוצרים שלכם. ידוע לנו שבצד האמנות המודרנית, יש נטייה אצלכם כמו אצלנו לשאוב מקורות גם מן התרבות העממית. גם אצלנו יש נטייה היום לתעד ולשמר את כל הספרות העממית והאמנות העממית ולשאוב משם חומרים ביצירות הנכתבות היום. נוכל לקיים דו שיח וללמוד למידה הדדית. וגם לקיים בכך הפרייה הדדית.
עלינו לקיים בינינו דו שיח באומץ לב גם על מה שהתרחש בתקופת השואה, כדי להפיק את הלקחים יחד ולמנוע הישנותם של מאורעות כאלה בהיסטוריה האנושית. ידוע לכם, ועדת התביעות פועלת בשיתוף פעולה מתמיד עם שלטונות פולין להשבת הרכוש של היהודים בפולין שנרצחו בשואה. אנו כסופרים עברים במדינת ישראל מלווים תהליך זה בכאב, אך גם בתקווה. אנו גם מסייעים לשמֵר את המסורות של יהודי פולין שנספו בשואה, גם המסורות החומריות וגם המסורות הרוחניות. יש תרגום ותיעוד של היצירות של יהודי פולין וגם הוקמו ישיבות תורניות לשמר את מסורת הלימוד של הדת והמסורת שהיו חזקים מאוד ביהדות פולין. במשך דורות היה חיבור חזק בין היהודים לפולין, ואפילו יצרו נוטריקון על השם של המדינה שלכם, פולין, פה לין. פה נישאר. היה חיבור לרוח של פולין.
הביקור הזה הוא ביקור של קירוב לבבות. אני פונה אליכם לשיח של שיתוף פעולה מתמיד, לשיח מתמיד של סופרים לסופרים, שם נוגעת הרוח ברוח, המילים במילים. ורק הסופרים הם שיכולים לחולל את השינויים לטובה בשיתוף הפעולה שבין העמים.
ברוכים הבאים!"
