לבני הזוג בסרבוב היו כרטיסי טיסה לסלובקיה שתוכננה לצאת בשעה 09:15 בבוקר. לצורך הגעה לטיסה בזמן, רכשו כרטיסי נסיעה ברכבת מתחנת לב המפרץ בחיפה לנתב"ג, שתוכננה לצאת מהתחנה בשעה 05:23 ולהגיע ליעדה בשעה 07:07.
אלא שבגלל תקלה טכנית בקטר הרכבת בני הזוג הגיעו לנתב"ג באיחור של למעלה משעתיים. כתוצאה מכך פספסו את הטיסה ונאלצו לאלתר ולרכוש כרטיסי טיסה חלופיים לצ'כיה ומשם להמשיך בנסיעה לסלובקיה.
רכבת ישראל סירבה לפצותם בגין מלוא הנזקים. כל שהציעה ברוחב לבה הוא שני כרטיסי נסיעה באותו קו רכבת, בהתאם לנוהל פיצוי שנהוג בחברה, נוהל שנקבע מכוח תקנות מסילות הברזל (תנאי נסיעה ברכבת) משנת 2000.
בני הזוג לא אמרו נואש ותבעו את זכויותיהם בבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה (נכון להיום בית משפט לתביעות קטנות מוסמך לפסוק עד לסכום של 33,200 שקל). רכבת ישראל התגוננה בטענה שהאיחור נבע מתקלה טכנית בלתי צפויה בקטר, ולכן היא פטורה מחובת הפיצוי.
אלא שבית המשפט לא השתכנע, בציינו: "אין די בכך שברכבת אירעה תקלה טכנית, כדי לשחרר את הנתבעת מאחריות לפיצוי הנוסעים בגין נזקים שנגרמו להם בעקבות אותה תקלה, כפי שיפורט. לקביעתי, אירועה של תקלה ברכבת, על מכלליה, מצביע, לכאורה, על ה
רשלנות של הרכבת ועליה מוטלת החובה להוכיח כי התקלה לא נגרמה מחמת מעשים של רשלנות שלה. אירוע התקלה בקטר הרכבת מעיד, מלכתחילה, על רשלנות של הרכבת בתחזוקת הקטר והנטל להוכיח כי לא הייתה התרשלנות של הנתבעת בשמירה על תקינות הקטר - עובר אליה".
רכבת ישראל התבצרה בהגנתה בסיסמה "תקלה טכנית", בלא שהסבירה מה בדיוק גרם לתקלה בקטר, מדוע תקלה זו הייתה דווקא "בלתי צפויה" (כטענת החברה) ובלא שתמכה את גרסתה בחוות דעת מומחה. לכן בית המשפט דחה את טענותיה הסתמיות והעלומות של רכבת ישראל והעדיף את הגרסה האותנטית של בני הזוג. עוד בית המשפט קבע שאופן פינוי הנוסעים מהרכבת שנתקעה היה שלומיאלי והתארך מעבר לסביר.
התביעה התקבלה ורכבת ישראל חויבה לשלם לבני הזוג כ-17,000 שקל [ת"ק (חיפה) 1530-06-13
ברסבוב נ' רכבת ישראל בע"מ (ניתן ביום 2.12.13)].
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
