שני מינויים גדולים יחסית עומדים בימים אלה על הפרק. רמטכ"ל, במקום שאול מופז; ומנכ"ל לסלקום, במקום יעקב פרי. בשני המקרים, מי שאמורים לקבל החלטות, מתעכבים. לא מתוך כוונה לנקוט סחבת, אלא מכורח הנסיבות, ובמיוחד בגלל ההערכה הרבה כלפי שני האישים, וגם, וזה אינו דבר של מה בכך, נוכח הלבטים הרבים לבחור במישהו אחר שיהיה טוב לפחות כמותם.
על מינוי הרמטכ"ל יוחלט תוך ימים. שונה המצב לגבי סלקום. נודע לי, בעלי הבית עושים עתה 'הערכה מחדש'. הכוונה למנות מנכ"ל חדש, עלתה כמה פעמים בעבר הלא רחוק, בשל מה שנראה כזהות אינטרסים: יעקב פרי אותת יותר מפעם אחת, כי הוא מעוניין לצאת לעסקים פרטיים, בשותפות עם כמה אישים אחרים (בהם אמנון ליפקין-שחק ויוסי גינוסר), אלא אם ישפרו באופן דרמטי את תנאי העסקתו בסלקום; ואילו היו"ר, שלמה פיוטרקובסקי, לא אהב את העצמאות היתרה של יעקב פרי, ובמיוחד מכך שפרי הפך להיות, כלפי חוץ, "מר סלקום".
וכך, ומכוח זאת, עלתה ופרחה באחרונה בורסת השמות. עמי סגיס, יורם טורבוביץ ועכשיו אילן בירן - הם רק חלק מהשמות שעלו כמי שעתידים להחליף בקרוב את יעקב פרי.
אלא שבימים האחרונים, נודע לי, עושים בקבוצת אי.די.בי. ובקבוצת ספרא (פיוטרקובסקי, נציגה) הערכה מחדש. כך גם במועצת המנהלים של סלקום. למה בעצם להחליף מנכ"ל, נזרק שם שוב ושוב?, ושאלה זו עלתה ביתר תוקף, עם אישור הדוחות הכספיים של סלקום לשנת 2001, המצביעים על גידול של 18% ברווח הנקי (לסכום של 550 מיליון ש"ח) ועל התעצמותה של החברה בשוק הסלולר - על-חשבון פלאפון בעיקר. ובאמת למה? הרי הצמד סלקום-פרי עומדים יפה בציפיות, לפחות לפי מבחן התוצאה.
וגם פרי שינה במעט את גישתו. החלומות הגדולים על עסקים פרטיים חובקי עולם, שככו במעט. אין זה סוד, כי האווירה העסקית הקשה השוררת בסקטור העסקי (מיתון, משבר ביטחוני), אינה מבשרת טובות. לכן, כאמור, בשלב זה, וככל שהדברים תלויים בפיוטרקובסקי ובפרי, נראה כי יעקב פרי יוסיף להיות בתקופה הקרובה "מר סלקום"; אלא אם שוב ימצא מי מהם תירוץ לפיצוץ.