שתי החלטות לאחרונה עוררו סערה ציבורית גדולה. החלטת מזוז, בדבר שוויוניות בחלוקה ורכישת קרקעות והחלטה לחדש את חוק נכסי נפקדים - על רכוש במזרח ירושלים. קק"ל הוקם כאורגן ציוני עצמאי, לרכישת קרקעות לישוב יהודים מהארץ ומהגולה - להקמת מדינה יהודית ציונית ריבונית ודמוקרטית. מטרה זו - לא שונתה עד ימינו אלה.
שתי החלטות שעוררו, בצדק, וויכוח ציבורי ער עם פרשנויות פוליטיות לפי תפיסת המגיבים ושיוכם הפוליטי ניתנו לאחרונה ונחתו על הציבור, הצמא לריגושים פוליטיים, כדי לעורר ויכוחים ישנים/חדשים. אנשי ימין טוענים, שהיועץ המשפטי לממשלה, חרג בהחלטתו מקווי היסוד של הקמת מדינה ליהודים בארצנו, ואנשי שמאל - טוענים שתוקן עיוות דין ועוול היסטורי לאוכלוסיה הערבית שגם הם כידוע, אזרחי המדינה.
ההחלטה של היועץ מזוז, לא יצאה מתחת ידו בהיסח הדעת, או שליפה מהמותן וגם לא כטעות משפטית. זה שנים, שבתי המשפט ובג"צ דנים בסוגיה של רכישת קרקעות מהמנהל ע"י ערבי ישראל או בתי מגורים בישובים יהודיים כמו: כרמיאל, נצרת עילית - כאשר משיבים את פניהם ריקם, בטענה של איסור מכירת קרקעות של קק"ל, למי שאינם יהודים, או בטענה של רכישת בתים בישוב יהודי, עלול להביא לסכסוכים והפרת הסדר הציבורי ולהתנגדות בין הקהילות השונות ורצוי למנוע חיכוך מיותר.
בג"צ במספר מקרים, דחה טענות אלה, אך תרגילים בירוקראטיים, שיהוי בטיפול ושכנועים, דחו את ביצוע העסקאות הנ"ל - או שנעשו בהשקט ובאין רואים מבלי לקבל תהודה ציבורית. ההחלטה של מזוז, באה אם כן לאחר שהנושא כבר היה "בשל" - והיה ברור ליועץ המשפטי לממשלה שהוא לא יוכל להגן בבג"צ על עתירה נוספת בתחום זה.
החלטת היועץ אומרת (בקיצור ובפשטות): כי כל הקרקעות שבידי מנהל מקרקעי ישראל, כולל הקרקעות שבבעלות קק"ל, ישווקו בלא אפליה ובלא הגבלות - גם ללא יהודים. היועץ החליט על כך, לאחר ששוכנע על-פי הנתונים ופסיקת בג"צ - כי לא יוכל להגן על עמדת קק"ל, כי מותר למנהל לשווק קרקעות ליהודים בלבד. מזוז, בנקודה זו צודק מבחינה משפטית, ואסור היה לו, כיועץ משפטי לממשלה דמוקרטית הדוגלת בשוויוניות, להגיע להחלטה סותרת ובוודאי לא להתדיין בבג"צ בנושא זה.
הפתרון הנכון והציוני הוא התנתקות קק"ל ממנהל מרקעי ישראל - וחזרתו ליעודו המקורי, להיות אורגן עצמאי של הציונות המעשית - ששמה לה כמטרה לרכוש אדמות בארץ ישראל, כדי ליישב בה יהודים עולים, מהארץ ומהגולה, להקמת מדינה יהודית ציונית ריבונית ודמוקרטית. הדגש בפועלות שלה - היה ונשאר עד ימינו אלו - התיישבות לצורך בניית מדינה יהודית ציונית לעם ישראל.
אבל משך השנים - בשל הרצון לקיצורי דרך, ניהול קל יותר ואולי רווח כספי - התחילו למסור חלק גדול מקרקע קק"ל לניהול מקרקעי ישראל.
מאחר ומקרקעי ישראל - הוא גוף שלטוני במדינה דמוקרטית - יש לה חובה לפעול בצורה שוויונית וללא הטלת מגבלות או העדפות לא חוקיות על אזרחי ישראל. עתה, מתברר שמאחורי הקלעים, אכן מתנהלים דיונים להפרדה של קק"ל מהמנהל, בהסכם או אמנה חדשה, תוך ביטול האמנה משנת 69 בין קק"ל למדינה והפיכת קק"ל לאורגן עצמאי שימשיך ביעודו, הקרקעי, ציוני, התיישבותי.
ובאשר להחלטה לחדש את התלת חוק נכסי נפקדים על רכוש של נפקדים במזרח ירושלים, הגם שהם גרים ברמאללא או ביש"ע, ומחזיקים בעסקים בעיר או השכירו אותם לאחרים והם בעלי זכויות הבעלות - גם כאן המחנות מתחלקים לימין ושמאל, הכל בהתאם לתפישה הפוליטית.
יצויין ויודגש - בהתאם לפרשנות המשפטית היבשה של חוק נכסי נפקדים - הרי מי שרכושו במזרח ירושלים, שסופחה לישראל, והוא נמצא בארץ אויב או בארץ שמתנהלת כנגדה פעולות לחימה, רכושו הוא רכוש נפקדים על-פי החוק.
האם הפעלת זכות זו, לגבי תושבי יש"ע או רמאללה, להבדיל מארצות אויב ממש, כמו: סוריה, עיראק דאז, איראן, חכמה ונבונה - זאת שאלה אחרת. להזכיר, ההחלטה על היות הרכוש במזרח ירושלים רכוש נפקדים, התקבלה כבר בסוף שנות ה-80, והיו מספר פעולות נדל"ניות בהסתמך על החלטה זו. כך למעשה, פעלה עמותת "עטרת כהנים", לרכישת בתים ודירות במזרח ירושלים.
בשנת 1992 - הוקמה וועדת המנכ"ל קלוגמן, לבדיקת הנושא (ע"י שר האוצר ושר המשפטים) - וכשנתגלו הפעולות של העמותות - הורה ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל שלא יעשה שימוש בחוק נכסי נפקדים במזרח ירושלים - לפינוי תושבים - גם אם הם בקריטריונים של החוק. מאז - ועד לימים אלה כמעט ולא נעשה שימוש בחוק.
חידוש ההחלטה לגבי החוק - לא נראה לי בשעה זו כחכם ונבון, אלא אם יש כאן מניע פוליטי נסתר, לעורר שוב את הסוגייה - לקראת מו"מ אפשרי עם אבו מאזן על עתיד היחסים וההסדרים בין העמים, לגבי זכות השיבה וגורל מזרח ירושלים.
לסיכום, מדינת ישראל, היא מדינתם של היהודים בארץ ובעולם ואולי אם היתה קיימת לפני 60 שנה - יתכן וזוועות אשוויץ לא היו מתקיימות - ואילו היתה קיימת, יש להניח שהמדינות הנאורות הגדולות והחזקות - היו עושות יותר ומהר כדי למנוע השמדת עם ולא מסתפקות בצילומי מחנות המוות - אלא גם מפציצות אותן. ולכן זכותה של המדינה - לקיום עצמאי וריבוני של העם היהודי - לא מוטלת בספק ולא ניתנת לחלוקה או יצירת מדינת כל אזרחיה.
- * הכותב הינו עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
