סולידאריות יפה עם שביתת מבקשי המקלט

ישנם דברים יפים בחברה הישראלית. רעייתי ואני ביקרנו ידידה קרובה בבית דיור מוגן במרכז העיר בת ים. בביקור זכינו לרגע של מעמד מרגש, כששמענו מאיש הנהלת החברה המפעילה את הדיור המוגן, שהיא לא תנכה מהמשכורת של חמשת העובדים מדרפור, שישבתו מיום ראשון שלושה ימים יחד עם פליטי החרב והרעב מיבשת אפריקה, שנכנסו לתחום מדינת ישראל בדרך לא חוקית.

מול ההתלהמות של חברת הכנסת מירי רגב, שהם בבחינת סרטן; מול ההתלהמות של חבר הכנסת ישי, מי שהיה שר פנים בממשלת ישראל, שהם נושאי מחלות מסוכנות, היה זה משב רוח של הומאניזם לשמוע ממנהל בית דיור מוגן, "שאני רואה בהם בראש ובראשונה בני אדם, וחשוב לי שאנחנו כיהודים נתייחס אליהם כבני אדם".

אני רואה בעובד המטבח בדיור המוגן כאברהם אבינו, שירד לאפריקה כי רעב היה מניע להחלטתו לרדת מארצו. באותו פרק י"ב בספר בראשית הוא מגיע אל הארץ המובטחת, וכעבור עשרה פסוקים אנו ניצבים בפני החלטה של אברהם, אבי האומה היהודית, לרדת מהארץ וללכת בנתיבי המדבר אל המקום בו יהיה לו לחם.

כולנו מצווים להתייחס למניעים של 55,000 יוצאי אפריקה שהגיעו אלינו, כשם שאנחנו מתייחסים למניעים של אברהם אבינו, יעקב אבינו והמשפחות מבית לחם יהודה, שביקשו סעד ללחם בארץ מואב.

שַׁחֲרִית שֶׁל פַּחַד הֶחְלִיקָה עַל פָּנָיו שֶׁל אַבְרָהָם
כְּשֶׁיָּרַד מִצְרַיְמָה דֶּרֶך הַמִּדְבָּר
כִּי כָּבֵד הָיָה הָרַעַב בְּאֶרֶץ כְּנַעַן .

שַׁחֲרִית שֶׁל פַּחַד הֶחְלִיקָה עַל פְּנֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי יַעֲקֹב
כְּשֶׁיָּרְדוּ מִצְרַיְמָה דֶּרֶך הַמִּדְבָּר
לִשְׁבּוֹר שֶׁבֶר לִחְיוֹת וְלֹא לָמוּת .

שַׁחֲרִית שֶׁל פַּחַד הֶחְלִיקָה שָׁם עַל פְּנֵי אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה
כְּשֶׁיָּרַד לָגוּר בִּשְׁדֵי מוֹאָב
עֵת הָיָה רַעַב בָּאָרֶץ .

מִלִּים דּוֹמְעוֹת מֵהַר סִינַי כּוֹאֲבוֹת
עַד הַיּוֹם שַׁחֲרִית שֶׁל פַּחַד נָסָה מֵרַעַב,
הוֹלֶכֶת בִּנְתִיבֵי הַלֶּחֶם
לִשְׁבּוֹר שֶׁבֶר בְּאֶרֶץ לֹא לָה .

וּבְתוֹכֵנוּ נוֹהֲמִים וּמִתְלַהֲמִים כְּמֻכֵּי יָרֵחַ אֶל מוּל
שַׁחֲרִית שֶׁל פַּחַד הַמַּחֲלִיקָה עַל פְּנֵי
בָּנִים חוֹרְגִים לֶאֱלוֹהִים וּלְאָדָם מִיַּבֶּשֶׁת שְׁחוֹרָה
נָסִים מֵעֲרָבָה אוֹרֶבֶת וּמֵרָקִיעַ קָרוּעַ
לִשְׁבּוֹר שֶׁבֶר .

עַד יַעֲבוֹר זַעַם הָרַעַב בְּנֵי הַיַּבֶּשֶׁת הַשְּׁחוֹרָה הֵם לִי
כְּאַבְרָהָם שֶׁיָּרַד מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי כָּבֵד הָרַעַב בְּאֶרֶץ כְּנַעַן
כִּבְנֵי יַעֲקֹב הַבָּאִים לִשְׁבּוֹר שֶׁבֶר בְּתוֹך הַבָּאִים מִצְרַיְמָה
כְּאִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה שֶׁיָרַד לָגוּר בִּשְׁדֵי מוֹאָב .

עַד יַעֲבוֹר זַעַם הָרַעַב, הָאֵימָה וְהַמִּלְחָמָה .