הסתה

תנאי יסוד מציב ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לפלשתינים, בדרך אל השלום והביטחון: הכרה בנו כמדינה יהודית, והפסקת ההסתה נגד ישראל ברשות פלשתינית.

בנושא ביטחון כבר נכתב הרבה על-ידי מומחים ישראלים ובינלאומיים שעיקרם הוא שהשטח אינו מהווה אמצעי הרתעה. לאמור, התנחלות כאן, עמדה צבאית שם, תצפית על הר-אלה - לא אמצעי הרתעה. להפך לעתים, כפי שזה קרה, אלה נטל יותר מאשר נכס. מדינת ישראל היא המעצמה החזקה ביותר באזור. יש ברשותה אמצעים מן המעולים בעולם לאיתור, לגישוש, לחישה, לראיית יום ולילה - שמאפשרים לה לראות טלה טועה בהרים, וללחש של אבו מאזן לעריקת. יתרה מזו, ביטחון הוא דבר אחד ואילו "גולם הביטחון" שקם עלינו הוא דבר אחר. באחרונה לנוכח פרסומים שונים הסתבר כי הקונגלומראט הביטחוני עוסק לא רק בביטחון שלנו אלא ב"ביטחון" של מדינות שונות שאליהן הוא מייצא נשק במיליארדי דולרים, תוך הסתאבות והתעשרות מתווכים למיניהם בוגרי המכלול הביטחוני. צריך גם את זה להביא בחשבון בשקלול הסופי מה טוב למדינה . מעל לכול זה, כפי שאני מדגיש לא פעם- הביטחון החשוב ביותר לעת הזאת הוא הביטחון הפנימי. שתי זרועות לו הזרוע של אכיפת החוק והזרוע החברתית כלכלית לצמצום הפשע. בשניהם החלל הוא גדול מאוד.

בנושא היהודי נכתב לא פחות. ולא רק שאנו לא זקוקים להכרה זאת מצד הפלשתינים אלא ארחיק ואומר שאנו זקוקים להכרה ולתודעה של עצמנו בראש וראשונה להיותנו מדינה יהודית ערכית. כזאת שצוינה במגילת העצמאות וגם בכתובים. שם מוזכר שאלוהים סמל לגבורה העליונה - פועל לא בכוח אלא ברוח, ככתוב: "וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֵלַי לֵאמֹר זֶה דְּבַר ה' אֶל זְרֻבָּבֶל לֵאמֹר לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי אָמַר ה' צְבָאוֹת" (זכ' ד:ו). ואיננו כאלה. כיבוש עם אחר גם לא מעניק לנו את התואר הנכסף של היותנו דמוקרטיה. אחרי שנהיה מדינה יהודית כזאת- ההכרה תבוא מאליה לעצמנו וגם מצד שכיננו...

מלאכת ההסתה


מילולית, הסתה לפי אבן שושן היא "שיסוי פיתוי". לפי מילון אוקספורד: "INCITEMENT AGITATION". במובן הרחב יותר מדובר בגרימה לסערה ציבורית, לאי שקט, לעידוד ריב ומדון ועוד. בכול מקרה, הסתה היא אחד הדברים הבזויים, ואנו מכירים אותה היטב ואת שיאה בעידן המשטר הנאצי, אף שזאת הייתה קיימת לפני כן וקיימת עד היום הזה. הסתה היא דבר שפל גם במישור האישי, כאשר מישהו מסית נגדך, בגלוי ואף בצורה לטנטית כשאתה רק לומד על כך מהתנהגותם השונה של אנשים כלפיך, שמקורה באותה הסתה שקטה. במישור הציבור והלאומי היא מגונה שבעתיים.

אכן בתקשורת הפלשתינית קיימת הסתה, לעתים מפלצתית ביותר, שמזכירה את "דֶר שטירמֶר" הנאצי. עם זאת, אף שלעצמה היא פגע רע, אסור להתעלם משורשיה. הרי אנו לא גינינו הסתה גלויה ומכוערת במצרים, גם בתקשורת וגם בקרב האינטלקטואלים, בתקופת הנשיא מובארק. זאת מכיוון שבין ישראל ומצרים שורר שלום פורמלי. אבל מסתבר שצריך לעמול הרבה יותר כדי שאותו שלום ישרור בין העמים. שכן חלק גדול מן ההסתה במצרים, וגם בממלכת ירדן, נבעה מן הכיבוש של שטחים פלשתינים. ואכן באותה ידיעה שהופיעה בתקשורת שבה נמסרה סקירה לשרים בנושא ההסתה, שר הביטחון משה יעלון צוטט כפי שהתבטא "כי עד שלא תיפסק ההסתה ברשות הפלשתינית לא ניתן יהיה להתקדם בתהליך השלום או להוציא את כוחות צה"ל מהגדה המערבית". על כך מן הסתם יתמהו גם ברשות הפלשתינית וגם חלקים מן הציבור הישראלי. כיצד זה עולה בקנה אחד עם אמירותיו של השר יעלון, בעניין העדר אפשרות לקיום מדינה פלשתינית. לפי המצוטט הוסיף השר כי "מאז ששימשתי כמפקד אוגדת איו"ש לפני 22 שנה, לא חל כל שינוי בחינוך של הדור הצעיר בשטחים. ואילו חלק בסיסי בחינוך בישראל זו השאיפה לשלום. ברשות הפלשתינית זה לא קיים... זו הרעה החולה".

עוד "גרורה" נוספה לשר ביטחוננו בשבוע האחרון: לאיזו קטגוריה ניתן למדר את השתלחותו של יעלון בשר החוץ האמריקני, ג'ון קרי, הידידותי ביותר, האמפתי ביותר לביטחון ישראל. התבטאויותיו אלה של שר הביטחון מלמדות אולי על יושרו, ליתר דיוק - על דוגריות, אבל לא על תבונה. זאת בלשון המעטה. רמטכ"ל בעבר יורה לא רק במנהיג ידידותי מאוד אלא לעצמו ברגל ולממשלת ישראל כולה. האיש מסומן, גם בחוץ וגם בפנים.

אשר לנושא ההסתה, השאלה המתבקשת היא מה טיבה. והשלכותיה. האם הסתה היא רק מה שמופיע בתקשורת כמסר של הרשות הפלשתינית. והאם כאשר במסגרת חינוכית דיסציפלינארית בישראל לא כלולה הסתה, האם היא לא קיימת אצלנו. אני חולק על כך. גם כישראלי וגם כמי שנושא תעמולה שייך בין היתר ללימוד האקדמי שלי. לצורך הדיון אניח את ההיבט שהעלו באותו דיון השרים לבני ופרץ כי התשובה להסתה היא פתרון מדיני. זה נכון.

אלא שיש ביטוי ביידיש שהתרגום המילולי שלו הוא "אם תָלו מישהו במשפחתך, אל תשתמש במילה תליָיה, גם לא בכול הנוגע לתליָית המעיל". המונח בעברית פחות או יותר הוא "טול קורה מבין עיניך". פחות עסיסי, אבל עונה על ההגדרה.

וכי יכולה להיות הסתה זדונית יותר מזו שהייתה כלפי יצחק רבין אשר הביאה להירצחו. יחד עם רבין נרצחה גם התקווה לשלום. האם כלי הקודש וכלי חולין שיוצאים נגד מגורי ערבים בשכונות יהודיות- הם צדיקים. האם כתובות נאצה על-כנסיות הן קריאה לכיבוד הדת.האם דברי בלע נגד זרים הם דבר ראוי. האם אי-עשיית דין נחרץ עם פורעי "אש קודש" וכיוצא באלה - היא צודקת. אז זה נכון. דברים אלה לא נלמדים בבתי הספר. אבל הם מוקרנים על המרקע כול הזמן במסגרת המדיה הפופולרית ביותר. ומשדרי החדשות, בייחוד אצלנו, הם המשדרים שנצפים יותר מאשר תוכניות לילדים. נכון שאסור לתקשורת להסתיר ביטויים אלה. אבל מי שצופה בהם, ובייחוד אלה שיש להם נטייה לכך, נחשפים להסתה ויש לכך סימוכין. התרגום המעשי לכך נמצא בסקרים שבהם אנשים, כולל צעירים רבים, קובעים את הדעה הקדומה כלפי יריבים פוליטיים, זרים בכלל וכלפי הפלשתינים בפרט או ערביי ישראל.

לפי נתונים של המכון הישראלי לדמוקרטיה - 48% מקרב היהודים לא רוצים שערבי יתגורר לידם, 43% אמרו שהממשלה צריכה לעודד הגירת ערבים מן הארץ ו-42% מקרב הכיתות הגבוהות בבתי ספר מפריע להם שערבי מלמד אותם. אז מי עומד מאחוריי עמדות אלה. הם עלו ופרחו ככה מבלי שמישהו יזרע את הזרע?

שלא תהיה כול אי-הבנה. אני מתעב את התעמולה הערבית שהוותק שלה הוא כוותק הישוב בארץ. הפלשתינים למדו מאתנו כמה דברים, אבל הם לא הפנימו את הרגישות שלנו לתעמולה נגדנו. זאת מלווה אותנו מאות שנים. אבל באותה מידה גם עלינו להיות רגישים
למצוקה שלהם ולצורך הפיזי והנפשי לתת ביטוי לסד, למעין גטו ולמצוקה שבהם הם נמצאים. התעמולה היא בין היתר הוצאת קיטור. לא פחות ולא יותר מאשר קריאות גנאי במגרשי הספורט שהן מעין חלופה לאלימות פיזית.

די אם תעלעלו בעיתונים, בגוגל, ובאתרים שונים בארץ ותעלו את הערך "הסתה" תראו במה המדובר. בשום מקרה לא תראו שישנה אצלנו איזו הסתה רשמית בבתי הספר, אבל כמעט בכול מקום אחר היא קיימת בתור שכזאת ולרוב בתחפושת לאומנית, דתית, חברתית, כלכלית, תרבותית וכמעט בכול תחום. היא גרועה יותר במובן מסוים, שכן במקרה הטוב הפרושים לחוקים מסולפים וצריך רק עורכי דין טובים, או שרשויות האכיפה לא אוכפות את החוקים.

מי שחייב לקבל גישה זאת הוא בראש ובראשונה ראש הממשלה שלנו. גם מכיוון שהוא ראש הממשלה וגם משום שהוא יודע דבר וחצי דבר בסוגיה של הסתה. הוא ועוד מנהיגים מקרבנו. נמסר כי באותם חילופי דברים בנושא ההסתה התבטא ראש הממשלה ככה: "שלום אמיתי לא יוכל להתקיים ללא הפסקת ההסתה נגד ישראל וחינוך לשלום". נכון ואמת ויציב. אלא שהמסר צריך להיות מופנה לעם בישראל ובראש ובראשונה לממשלתו.

שלום בין עם לעם

אכן שלום אמיתי הוא שלום שבין עם לעם ולא רק בין ממשלה לממשלה. כמו שלום בין שוודיה לנורבגיה, בין אינדונזיה למלזיה, בין אוסטרליה לניו-זילנד. לדעתי דווקא עם השכנים הפלשתינים ייתכן שלום כזה. במציאות, הם לא זקוקים שהטלוויזיה של הרשות הפלשתינית תעלה משדרי הסתה. יש כיום בגני ילדים בגדה נכדים לסבים שחיים תחת כיבוש. לא מדובר ב"פליטים" ממלחמת העצמאות בשנת 1948. מדובר בעם כבוש מאז 1967. ואומר יותר מזה. הפיוס מצדנו יכול להתחיל הרבה לפני שישרור שלום בין מדינת ישראל ומדינת פלשתין. יש לאפשר ביקורים הדדיים, במגבלות סבירות של ביטחון. אין לי ספק שביקורים הדדיים, בעיקר של אנשים צעירים, יתרמו ליתר הבנה בין העמים. אשר לביטחונם, אנו וודאי נדע לשמור עליהם, אבל גם הפלשתינים יעשו זאת. הנה דוגמה קטנה. קומץ פלשתינים הגנו בגופם על פורעי "אש קודש" בכפר קוסרה למרות שאלה התנכלו להם. יש להקל על מעברים, יש להבטיח שבריונים, פוגרומצ'יקים, טרוריסטים יהודים מחופשים כדתיים, לא יעלו באש עצי זית, כלי רכב ורכוש אחר ולא יתנכלו לפלשתינים. מי שאחראי על השטחים הוא שר הביטחון יעלון. צה"ל אחראי גם בינלאומית מכיוון שמדובר בשטח כבוש. לא די שיעלון מגנה תופעות אלה, בשעה שהוא לא עושה מספיק לאכיפת החוק. בצד החיובי, צריך לאפשר לפלשתינים לתפוס מקומות עבודה של פועלים ממדינות זרות, במגבלות סבירות של ביטחון, לקדם את הכלכלה שלהם, לעודד שיתוף פעולה תעשייתי, מדעי, טכני. אז זה יהיה שלום של מה שמכונה grass roots - קשר שורשי...

הסתה, כמו כל וירוס או פגע, לא צומחים בשדה בור אלא בחממה. הסתה בדומה לשנאה, מזינה את עצמה, אבל לעתים קרובות, כמו אצלנו, מכבים את אש ההסתה בבנזין. מי שיכול למנוע זאת לתועלת שני העמים - זאת בראש וראשונה ישראל..