להאריך את כהונת פרס

ככל אזרח מן השורה גם אנכי נתקל לאחרונה בדיון הציבורי המתנהל בסוגיית מוסד הנשיאות בארצנו, הכול לקראת עזיבתו של שמעון פרס את התפקיד בהמשך שנה זו. בתחילה הייתי אדיש נוכח דיון אקדמי לכאורה אך עד מהרה ניעורו חושי הרדומים והאמת המרה הכתה בי כרעם. אם לא נתעשת ונעשה מעשה, קיימת סכנה אמיתית ששמעון פרס יעזוב בקרוב את התפקיד ויותירנו כיתומים ללא אב, כעדר ללא רועה כשאנו מופקרים לגורל שאחריתו מי יישורנו.

אין מתאים משמעון פרס לכהן בתפקיד הרם. באישיותו הברורה והעשירה מהווה שמעון פרס ענק מנהיגותי המקרין בצניעות ובענווה האופייניים לו על כל אורחות חיינו. בזכות מוסריותו טוב ליבו ואהבת האדם שבו כולנו טובים יותר, אצילים יותר ועדינים יותר.

פרס שכוחו במותניו ועתידו לפניו עשה כאן בארץ הקודש מה שאיש לפניו לא עשה. הוא העניק לנו מתבונתו האין סופית והרעיף עלינו משאר הרוח בו ניחן. הוא היווה מודל לחיקוי עבור כל הסובבים אותו ובכל אשר הלך הטביע חותם. פוליטיקאים, משוררים, אנשי עמל קשי יום, עקרות בית, אנשי צבא - כולם היו בניו. בעוד רעיונותיו הנשגבים מונצחים בפנתיאון הישגיו שהם חיינו, בולטת צניעותו הרבה עימה נולד ולאורה התחנכנו כולנו.

יותר מכול מסמל שמעון פרס את השלום והאחווה בין העמים. כל ימיו קודש הם להשכנת שלום ודומה כי לעולם לא יוותר על הגשמת החלום. קשיים ותלאות בדרך להשגת השלום הנכסף היו כלא היו ובגדלותו השכיל לראות את הדברים בפרופורציות הנכונות ורחוק מההתלהמות המאפיינת את הדיון הציבורי במקומותינו.

אוהב את כולם

את חבלי הלידה הבלתי נמנעים בדרך אל השלום ידע פרס להכיל בקור רוח היאה למנהיג מזן נכחד. קורבנות השלום היו כל העת לנגד עיניו עת ליווה אותם ברוחו למנוחתם האחרונה. פרס לא נרתע מאיש ולא נפל בפח היקוש של פחדני השלום באשר הם, אלה הנטולים כל חזון והמוכנים לחיות על החרב כל ימיהם.

כזה הוא פרס, מנהיג הצומח לעתים נדירות כשלעומתו מחווירים אחרים המתיימרים ליטול את המושכות בעודם לא בשלים ונעדרי יכולות. לאורך כל הקריירה הפוליטית אותה נטש עת נכנס אחר כבוד לתפקיד הרם, נשא חן בעיני המקום ובעיני אנשים תוך שהוא דואג תמיד לרצות ולחבר, לפייס ולהפיס. אדם משכמו ומעלה המחבר בין אנשים עד כי היו לאחד. כך התחברו להם דתיים וחילונים, ערבים ויהודים, אמריקנים ורוסים, הכול הודות לו ובהשראתו.


שמעון פרס אוהב את כולם וכולם אוהבים אותו. גדולי הטרוריסטים זנחו את המלחמה והטרור נוכח קסמיו וכולם כאחד עטו כמוצאי שלל רב על מוצא פיו ומנעמי אישיותו המלבבת, הכובשת. אויבים ואוהבים כאחד נפלו חלל לחזונו וראייתו לרחוק עד כי נמשל לנביא בדורו. לית מאן דפליג כי מאז משה רבנו עליו השלום לא זכינו לחסות בצילו של אדם בסדר גודל כזה.

למרות גדולתו וייחודו שמעון פרס בורח מהכבוד כאדם הבורח מפני האש אלא שזה אינו מפסיק לרדוף אחריו. לעיתים נדירות נתקלים דברי הימים בכוח רוחני וערכי מהמעלה הראשונה כדוגמתו והאנושות כולה מכירה בערכו ויודעת לכלות את פניו, להשיבו לו כגמולו, מעט מן המעט כפי יכולתה הדלה.

ביכולת ניתוח ייחודית רואה שמעון פרס את העבר ההווה והעתיד כאילו חד הם, כולם משולבים בחזונו ומתמזגים בהרמוניה של צלילים הייחודיים רק לו. נאומיו היו מודל לחיקוי ולהערצה ופניני לשונו והגיגיו עוד יעסיקו דורות רבים של פרשנים היסטוריים לעתיד לבוא.

חטא ופשע יהיה אם יעזוב האיש העניו הזה את תפקידו הרם לו הוא מתאים יותר מכל אחד אחר. מהבחינה הזו רק שמעון יכול להוות מתחרה לעצמו בתפקיד. המסקנה הבלתי נמנעת היא להאריך את כהונתו עד בלי די. רק רווח והצלה יהיו מנת חלקנו אם שמעון פרס ימשיך ללוות את עם ישראל ואת האנושות כולה בתפקידו זה. בל נחמיץ את ההזדמנות הנדירה שנקרתה בדרכנו להתברך בו לעד.