|
סכנה לרווח? [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
נדמה שתאגידי המזון התחילו להפנים סוף סוף כי המחאה החברתית והחרם הצרכני עלול לסכן אותם בתחום שהכי רגיש וחשוב להם - הרווחים.
מי שחושב שלתאגידים במשק הישראלי ובמיוחד לרשתות השיווק וליצרנים הגדולים מזיז "הצדק החברתי" פשוט חי באשליות, או נופל למלכודת השקופה של אסטרטגיית הבלימה שלהם.
לא נעים לומר אבל לתשומת לב מובילי המחאה, המלחמה האמיתית כיום היא בעצם מול הקפיטליזם החזירי, שהשתלט למעשה על כל תחומי החיים שלנו, ויוקר המחיה והמזון הוא רק קצה הקרחון.
מה עושים התאגידים ובעלי התפקידים האחראים על ההסברה ויחסי הציבור באותם ארגונים?
לפי התוצאות עד היום לא הרבה, עם אפקטיביות נמוכה למדי מול המחאה הציבורית הצודקת.
היח"צנים והדוברים מפיצים הודעות לעיתונות ומנהלי החברות מחייכים בשביעות רצון כאשר מתפרסמות ידיעות על "הוזלות" של מוצרים כאלה ואחרים, בצמוד לתגובת "מנהיגי המחאה" (מי הם בעצם?), שיוצאים בהכרזה "אנו שמחים שחברת... הבינה את המצב והוזילה מחירים".
הוזילה? ברוב המקרים מורידים תאגידי המזון אחוזים בודדים ורצים לספר לחבר'ה ולכל אמצעי התקשורת על ההבנה למצוקה הכלכלית ושזה רק צעד ראשון כמובן... והתקשורת בולעת את הספינים.
מנקודת מבט של אסטרטגיית ההסברה הקלאסית, לכאורה נכון לשדר לציבור סיסמאות כמו "הידברות" "אמפטיה" "הבנה למצוקה החברתית" וכו' אבל מדובר באקמול ומסך עשן לטווח קצר מאוד.
בסופו של דבר הציבור לא מטומטם (אני מקווה...), ואם מדובר כפי שעושה רושם בהוזלה "סלקטיבית" של מספר קטן של מוצרים לזמן קצוב, מתוך ארסנל מוצרים גדול ונרחב אין סיכוי גדול שהתרגיל ההסברתי השקוף יהיה אפקטיבי לטווח בינוני וארוך.
שימו לב לדינמיקה של החברות במשבר הנוכחי עם "ניחוח עז" של התנהגות דומה ולעיתים זהה בכל מה שקשור ל"פולו אפ" על המתחרים בקטגוריה. מיקריות? נו טוב אשרי המאמין.
תנובה מתנצלת ומוזילה מחירים, למחרת שטראוס, וטרה בעקבותיה. "לפתע" מתפרסמות ידיעות שמנהיגי המחאה מתכננים חרם עתידי אפשרי על אסם, שטראוס, ותלמה (יוניליבר), "וראה זה פלא", כמו באפקט דומינו ידוע מראש כולם מתייצבים בהפרש של יום או יומיים ומודיעים בכותרות מרנינות על הידברות עם מנהיגי המחאה וצעדים "בוני אמון" מול הצרכנים בהוזלה מינורית כזו או אחרת.
איפה הבידול הכל כך חיוני דווקא בעיתות משבר להעצמת החברה והמותג שלי מול המתחרים?
איפה המקוריות בנקיטת אסטרטגיה וטקטיקה להתמודדות יעילה ואמינה עם אתגרי המשבר?
בעולם קיימות דוגמאות רבות למצבי משבר דומים למשבר הנוכחי בישראל של תאגידים שיצאו מחוזקים וזכו לאהדת הציבור, דווקא בתקופה של משבר כלכלי חברתי, בתנאי שנקטו בצעדים הנכונים והאמיצים ולא הסתפקו רק "בקוסמטיקה יחצנית", שנועדה להשתיק לזמן קצר את המחאה ולהפנות את האש לקולגה באותה קטגוריה.
תאגידי המזון נלחמים את המערכה הקודמת שכבר לא רלוונטית, הטקטיקה של משחקי הוזלה כבר לא יעילה. הציבור דורש (בצדק) מהתאגידים הרבה יותר מעבר לכך במילה אחת- שקיפות!
הדרישה של הרגולטור אילצה את תנובה לחשוף נתונים כמוסים מבחינתה, כמו הרווחים שלה ממכירות מוצרי החלב במילים אחרות- שקיפות. אם התאגידים האחרים רוצים להקדים תרופה למכה, מערך הדוברות ההסברה ויחסי הציבור החורק של התאגידים, חייב להתעורר בהקדם ולהיערך לדרישת הציבור שאולי אף תקדים את דרישות הרגולטור לשקיפות וחשיפת ריווחי המונופולים בענף המזון, בדרך להוזלה משמעותית הרבה יותר מהפירורים שהתאגידים זרקו לציבור עד היום.