פרסמת - בזבזת
הדסה לא לבד. לא סוד הוא שגם קופות החולים נמצאות בגרעון כספי עמוק. אולם לאחרונה פורסמו תקציבי הפרסום של הקופות, שהם במגמת עלייה, ואשר עומדים על מיליוני שקלים בשנה. השיאנית היא, איך לא, קופת חולים מכבי, עם 1.2 מיליון שקל לפרסומות, וה'צנועה' ביותר היא קופת חולים כללית, הגרעונית ביותר, עם כמחצית מסכום זה.
השאלה היא, איך זה שעבור פרסום יש לקופות, הכורעות תחת הנטל התקציבי, תקציבים נדיבים ביותר, על חשבון הקופה הציבורית כמובן. ומדוע משרד הבריאות לא מגביל את תקציב הפרסום שלהן? תחשבו על זה - כמה תרופות חדשות אפשר היה להכניס לסל בסכומי עתק אלה ולהציל את חייהם, או להאריכם ולשפרם, של עוד כמה חולים אומללים במדינה. הדובדבן שבכספת כבר אמרנו?
דומה שמדד הפרסום הטוב ביותר הוא טיב השירות ללקוחות. עשית - פרסמת מכירים? די לבזבוז! ובא לבריאותנו גואל.
החלטה מבורכת
כפי שפורסם, משרד האוצר החליט על העלאה הדרגתית של גיל הפנסיה לגברים (70) ולנשים (64). אין ספק שראוי לברך על החלטה זו, על-רקע העלאת תוחלת החיים, כאשר אנשים בשנות הששים לחייהם הם לרוב עדיין במלוא אונם ומרצם מבחינת כושר העבודה.
גיל זה נחשב לשנות החמישים או הארבעים של פעם כבר אמרנו? העלאת גיל הפרישה תתרום לא רק לפריון המשק ולכלכלת ישראל ותחסוך מתן קצבאות וכספי פנסיה במשך שנים לאלפי אנשים, אלא לא פחות התעסוקה היא טובה לבריאותם הפיזית והנפשית של בני הגיל השלישי, לסיפוק האישי ולדימוי העצמי שלהם כבני אדם יוצרים ותורמים.
נראה לי שבעידן המודרני, שבו העבודה היא שוויונית בין שני המינים, ניתן היה אף לצמצם את הפער בגיל הפרישה בין גברים לנשים, שהוא דומה תוצר של ראשית קום המדינה, שבה הגבר היה הדומיננטי בעבודה.
אמירה אומללה (א)
הבה ננתח מבחינה טקסטואלית את האמירה של פרופ' דן שכטמן, לגבי המוזיקה המזרחית, אשר עוררה סערה ציבורית. מבחינת הקיום הפיזי, טען הפרופסור, אנו זקוקים למהנדסים, רופאים וכלכלנים. זאת בהנחה שמקצועות חופשיים אלה רובם שייכים לאליטה האשכנזית.
לעומת זאת, טען, לקיום הנפשי אנו צריכים אומנים, ובכללם זמרים. וכאן הטיל שכטמן את 'הפצצה המזרחית' באומרו שעליהם להיות, כלשונו "לא רק מעדות המזרח, רצוי שיהיו גם כמה לא".
למוֹתר לציין שישנם זמרים אשכנזיים מצויינים רבים - לא פחות מהמזרחיים, שמספקים את המוזיקה להמונים, על חשבון איכות הטקסט, ולכן הפכו לפופולריים מאוד. משום כך התוספת הזאת, כי רצוי שיהיו גם כמה זמרים שלא מעדות המזרח, שאינה משקפת את המציאות, היא אמירה ביקורתית צינית נוקבת, המטילה עוקץ על המוזיקה המזרחית, שמתמקדת בסלסולים על חשבון הרמה הטקסטואלית.
אמירה אומללה (ב)
אין ספק שפרשת התבטאותו האומללה של פרופ' דן שכטמן כלפי המוזיקה המזרחית היא סערה בכוס מים. נכון שהמוזיקה הזאת מתמקדת לא פעם בסלסולים על חשבון הרמה הטקסטואלית. אולם לאור ההיסטוריה של תחושת הקיפוח המזרחי, והרגישות הגבוהה בנושא, לא סוד הוא שכל מילה מיותרת עלולה ליצור תהודה תקשורתית בלתי פרופורציונלית. כמועמד לנשיאות, על הפרופסור הנכבד להיות בקונסנזוס הישראלי ולהכיר ברגישות זו, ולא לבטא עמדות אישיות העלולות להתפרש כעליונות אשכנזית. כבר אמרו חז"ל "חכמים, היזהרו בדבריכם".
אומנם שכטמן ניסה לתקן את טעותו בפיזוז עִם, איך לא, הזמר משה פרץ. אולם דומה שאמירה אומללה זו לא תימחה במהרה מהתודעה הציבורית, ולצד אמירות אחרות דוגמת ה'צחצחים' של
דודו טופז או "זבל כזה עוד לא ברא השטן" של
יהורם גאון, על המוזיקה המזרחית - ופנינים נוספות - היא תיחרט עמוק בלקסיקון הישראלי, ולא לטובה. החכם, כידוע, לא נכנס למקום שהפיקח יודע איך לצאת ממנו, כבר אמרנו?
מדד ההצלחה
חידה: מי אמר "המוח שלי אינו מצליח לעמוד מול המוח המחודד של תלמידי הישיבות"? - ח"כ
יעקב ליצמן, או מוישה גפני, מיהדות התורה ואולי
אלי ישי יו"ר ש"ס? אם עוד לא ניחשתם, הדובר הוא לא אחר מחתן פרס נובל, ישראל אומן, פרופ' למתמטיקה המתמחה בתורת המשחקים.
ואכן, לא סוד הוא שהחרדים, בעלי המוח האנליטי שהיקנו להם לימודי הגמרא, מצטיינים בכל מה שזז בתחום ההכשרה האקדמית ומקצועות ההייטק. במבחני המתמטיקה והפסיכומטרי, ומדביקים בפרק זמן קצר לימודים המקיפים י"ב שנות לימוד. אז מי אמר לימודי ליב"ה בישיבות? לתשומת לב השר
שי פירון, שלא נותן לעוּבדות לבלבל אותו. אך עם הצלחה, כידוע, אי-אפשר להתווכח כבר אמרנו?
על חוד הלשון
השעון הפסיק לעבוד? - פֶּסֶק זמן
ומי חי בעננים? איך לא, החזאי
מזג האוויר: רק בגלל הרוּח
ישיבה במגמת מוזיקה: כסאות מוסיקליים
תלמיד ישיבה? חובש את ספסלי בית המדרש? - קַבל כרטיס חוֹבְשִי חודשי
ואחרון אחרון, לא רק מזרן: שבת עמינח לכולם!
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
