טעות אנוש או חבלה מכוונת?

עצם העובדה שהלמ"ס מפרסמת דוחות שונים אינה חידוש וכשלעצמה גם אינה שלילית - ההפך הוא הנכון. אלא שהלמ"ס היא ארגון ממשלתי, ובממשלה מסודרת הארגונים המסונפים אמורים להיות מסונכרנים עם המדיניות הממשלתית. אינני בא לרמוז בכך שאין לפרסם אמת. אם מפרסמים, צריכים הדברים להיות בדוקים ואמינים.

אני כן רומז לכך שעיתוי פרסום הוא לפעמים חשוב יותר מעצם תוכן הפרסום, ובמקרה שלפנינו כאן קבור הכלב. עד כמה כאלה הם פני הדברים, ראינו באופן שבו באו לידי ביטוי הדברים בתקשורת הכתובה והמדוברת. שעה שהתחלות הבנייה בישראל והפער בין המצוי לרצוי או לנדרש נמצאים במוקד תשומת הלב הציבורי, והיו נושא להפגנות ולדיונים אין ספור, בין היתר בגלל יותר מחירי הדיור הקשור בהם, כמעט שום דבר מכל אלה לא ממש פורסם בתקשורת - פורסמה רק הצגה סנסציונית ומגמתית של העובדה שב-5.7% התחלות הבנייה בשנת 2013 באיו"ש מכלל 100% ההתחלות בכל ישראל, היה גידול של כ-123% בשנת 2013 לעומת שנת 2012. אולם בסה"כ מדובר בגידול במעט יותר מ-1000 יחידות דיור מכלל יותר מ-42 אלף יחידות בכל הארץ.

עיתוי פרסום דוח הלמ"ס על הבנייה בישראל בשנת 2013, מעורר שאלת-יסוד ולא בפעם הראשונה, לגבי מטרתם של פירסומים כאלה ואחרים ולגבי ישרתה ומהימנותה של התקשורת הישראלית. ברור שלא המידע כאן הוא עיקר, אלא ה"סקופ" הפוליטי. הוא חם מפני שגורמים בישראל עושים בו שימוש בכדי לפגוע במדינה, בממשלה ובעיקר בראש הממשלה. הוא חם מפני שישראל מצויה באי-הסכמה לגבי סוגיה זו עם הרשות הפלשתינית ועם כמה "ידידים" במערב, והיא חמה משום שראש הממשלה עומד לצאת לפגישה מדינית חשובה בארה"ב, והכשלתו לעת הזו, אילו הייתה מושגת מטרת המפרסמים המחבלים, היא מעשה נבלה.

ישראל אומנם לא התחייבה להפסיק את הבנייה באיו"ש ההפך הוא הנכון. ייתכן שאף עשתה מאמץ צנוע לתקן כמה ליקויים ופיגורים משנים קודמות, בהן נכנעה בטעות לפיתוי או לאיום והשביתה את הבנייה לחודשים ארוכים. כך או כך, המעשים תאמו את מדיניותה המוצהרת, ובדמוקרטיה, רק המדיניות של הממשלה הנבחרת היא המדיניות הממלכתית - כל שאר הדעות הן בגדר המלצות טובות או המלצות רעות. אבל גם אם ישראל פעלה בהתאמה עם מדיניותה המוצהרת, אין שום חכמה ואין שום תועלת בתחיבת אצבע גסה לעינם של ידידים או יריבים ולסיבובה, דווקא כאשר מתנהל מו"מ ודווקא כאשר רה"מ יוצא לביקור רשמי.

וכאן באה השאלה שאירוע זה מעורר ולא בפעם הראשונה, לצערי. האם הפרסום בעיתוי זה תואם עם לשכת ראש הממשלה, או אולי היה על דעתה ובהזמנתה משיקולים כאלה ואחרים שאותם איני מנתח כאן, או שהיה כאן מעשה מסוג אחר. שתי אפשרויות אני מעלה על דעתי:

א. מעשה "חלם", כאשר שוב יד ימין אינה יודעת מה שעושה יד שמאל; ב. הייתה זו סבוטז'ה - ניסיון חבלה מכוון במסעו של ראש הממשלה, לפחות על-פי הערכתם של יוזמי המהלך. מסיבות שונות שלא אפרטן כאן, אני נוטה להניח שמישהו שהעריך שראש הממשלה צפוי לעמוד בפני לחץ של הנשיא אובמה, יתקשה בכך יותר אם נתוני הפתיחה לפגישה יהיו פחות "נוחים" עבורו. ומי שמצפה שארה"ב תוציא עבורו את הערמונים הפוליטיים שהוא אינו מסוגל להשיג בכוחות עצמו, דאג למהלך בעיתוי זה.

הייתי מצפה שראש הממשלה, אם לא הזמין פרסום זה, יורה עם שובו על חקירה יסודית של המקרה, סיבותיו ויוזמיו, ויפעל באחד משני מסלולים:

א. אם יתברר שהייתה כאן "טעות אנוש", ינזפו האחראים לה נזיפה קשה על חוסר שיקול דעת ראוי ויוזהרו לגבי הישנות התופעה. ובמקביל תצא הנחיה ממשרד ראש הממשלה לכל הממשלה ושלוחותיה, שתבהיר כיצד יש לנהוג במצבים דומים בעתיד, בכדי שלא להביך את המדינה ומוסדותיה.

ב. אם יתברר שהייתה כאן כוונת מכוון או מעשה זדון ממש, האשמים יפוטרו לאלתר. את הלקח יש להביא בהקדם לידיעת כל המערכת הממשלתית (לפחות), ככזה ראו ולימדו לקח.

אסור להניח לממשלה להמשיך ולהתנהל כספינה ללא קברניט וללא הגה. בתנאים מסוימים הדבר עשוי להיות קטסטרופלי, ולא רק לא נעים או לא נוח.

יותר מדי מקרים קרו בשנים האחרונות (ולמען האמת גם קודם לכן), למשל מאז פרשת משט ה"מרמרה" ועד ימים אלה, שהיו בהם כל המרכיבים שאינם צריכים להיות בממשל מסודר ומודרני: קלות דעת, שיקול דעת לקוי, חוסר משמעת, העדפת הפרטי על האינטרס הציבורי, מעשים להכעיס, ניסיונות זדוניים לפגוע ולחבל, וסתם "חלם - אפילו "האימא" של החלם. את כל אלה צריך להפסיק כאן ועכשיו, בלי מורא ובלי משוא פנים...