לאחרונה התהדר האוצר בנצחונות על מערכת הביטחון ובעיקר על צה"ל. הנצחונות הושגו כתוצאה מקרבות קשים ואכזריים של אגף התקציבים באוצר בשילוב מספר כתבים כלכליים כנגד שכר משרתי הקבע והגמלאים.
מה לא כתבו "הגמלאים מקבלים מיליוני שקלים מהמדינה - המדינה משקיעה מיליארדים בגמלאות" ועוד ועוד. כל זה על-מנת לצמצמם למינימום את תקציב הביטחון "שהבזבוז בו זועק לשמים" לדברי "הלוחמים הגדולים ממשרד האוצר". ולטענתם הם הצליחו לקצץ את תקציב הביטחון והצליחו להפחית את התוספות למשרתי הקבע.
לא מזמן קבע שר האוצר הקודם מר
יובל שטייניץ כי מטרת העל שלו מול מערכת הביטחון הינה שקיפות המערכת לנערי האוצר. ועל-ידי כך בלבד יחסכו כ-3 מיליארד ששקל מתקציב הביטחון.
יובל המבולבל
והנה בא יועץ כספי חיצוני למערכת, מר עמינח, החלום הרטוב של כל נער אוצר, ובתום קדנציה של שלוש שנים מצהיר כי לא היה יועץ כספי כמוהו שחשף את תקציב הביטחון בפני האוצר. ואני שואל היכן הביאה שקיפות זה את החסכון המוצהר של יובל (המבולבל) שטייניץ? לא דובים ולא יער.
ואילו מהצד השני התבשרנו על פעילות שבוצעה מעבר ל-1,500 ק"מ בים רחוק מישראל, פעולה שהביאה ללכידת אמצעי לחימה מסוג מתקדם ביותר שהיו מיועדים לטרוריסטים מהחמאס.
הנצחון הזה הושג כתוצאה משילוב עמוק של מודיעין, אמצעים מתקדמים לשהייה מחוץ לגבולות, מפקדים בעלי חזון ויכולת ולוחמים אמיצים.
כן. כך בשקט, רחוק מעיני הציבור והתקשורת, הם עשו את עבודתם והביאו נצחון נוסף בשרשרת הנצחונות של צהל.
ועכשיו שפטו אתם איזה נצחון הוא אמיתי ואיזה הוא נצחון וירטואלי שכל כולו מבוסס על שנאה וקנאה וצרות עין. אותם נערי אוצר וכתבים כלכליים שנכשלו במשימה שהיא כל כולה אוצרית והשיטו עלינו כתוצאה מכך מיסים במיליארדי שקלים רק לפני שנה או נצחון הצבא בשדה הקרב.
