משמעותו של האשם התורם בתביעות נזיקין

מונח אשר שגור בפיהם של העוסקים בתחום הנזיקין הוא ה"אשם התורם". משמעותו של מונח זה היא בעצם השאלה מהו תרומתו של הניזוק באירוע, לאירוע הנזק בו הוא נפגע.

אבהיר את הדברים. לדוגמה, עובד עולה במקום עבודתו על סולם ללא אמצעי הבטיחות בהם הוא צריך לנקוט, נופל ונפגע. העובד תובע את מקום עבודתו וטוען, כי לא הדריכו אותו כראוי ועקב זה הוא נפגע.

בית המשפט בוחן את מכלול הנתונים וקובע מהי מידת אחריותו של המעסיק לאירוע ולא פחות חשוב, בוחן מהי מידת אחריותו של העובד הנפגע באירוע הרלוונטי. מידת האחריות של הנפגע מתורגמת למשמעות של אשם תורם.

מידת אחריותו של הנפגע לאירוע משליכה באופן ישיר גם לפן הכספי. אם בדוגמה שלעיל יקבע השופט היושב בדין כי הנזק של הנפגע עומד על 1,000,000 שקלים, המעביד אחראי לאירוע במידה של 70% ואילו אשמו התורם של הנפגע לאירוע עומד על 30%, הרי שבסופו של יום העובד לא יקבל פיצוי של 1,000,000 שקלים, אלא יקבל פיצוי של 700,000 שקלים בלבד. פיצוי זה משקף את הנזק של הנפגע בקיזוז אחוזי אשמתו של הנפגע לאירוע בו הוא נפגע.

דוגמה נוספת, אדם נכנס לאתר בנייה ללא אישור, נופל מפיגום ונפגע. הנפגע תובע את הקבלן הבונה ואת העירייה על הנזק שנגרם לו. בית המשפט קובע, כי הנזק של הנפגע מהאירוע עומד על 300,000 שקלים ומטיל את מידת האחריות לאירוע, שליש על הקבלן הבונה, שליש על העירייה ושליש אשם תורם של הנפגע. כך יוצא כי לנפגע יקוזזו 100,000 שקלים מהפיצוי והוא יקבל 200,000 שקלים בלבד (100,000 שקלים מהקבלן ו-100,000 שקלים מהעירייה).

חשוב להבין, כי בתביעת נזיקין המטרה של הנפגע תהיה להציג כי הוא כלל לא היה אשם באירוע הרלוונטי, ואילו לנתבעים יהיה את האינטרס להסביר כי לנפגע יש 100% אשם תורם לאירוע (אשם מלא) ולכן תביעתו צריכה להידחות.

יש להוסיף, כי בתביעות המנוהלות על-פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (נזקי גוף), אין שום התייחסות לאשם תורם. בתאונת דרכים לא משנה אם הנפגע אשם באירוע או שהוא לא אשם. בכל מקרה, לא מתקיים כל עיקרון של אשם תורם ולכן הנפגע יקבל פיצוי מלא (פיצוי של 100%) בגין נזקיו הגופניים.