ספרו החדש של עוזיאל חזן "סיפור וקמע" - מחייב התמודדות עם הסיפור שמאחורי כתיבתו של היוצר, הזדמנות לבחון את מסלול כתיבתו: אין זה מפליא שעוזיאל חזן נדרש לחשיפת סיפורי קמעות ומסתורין. לאורך כל מסלול הכתיבה שלו, התגלה חזן כיוצר המבקש לחשוף רבדים קדומים, רבדים נסתרים, רוחניות כמוסה שבכוחה להשפיע על הקיים, על הקורה בעולם.
מי שעוקב אחר יצירתו של עוזיאל חזן רואה קו ברור של חיפוש הערכים הקודמים, המחשה בדרך הסיפור למאבק בין המודרנה והעולם החדש לבין התום הקדום, הערכים שהושחתו במהלך הדורות.
ספרו החדש של עוזיאל חזן בא לספר את הסיפור של שאיפת
האדם לעולם הבלתי נראה, הרצון של האדם להבין את מה שמעבר למציאות הנגלית, את המופלא והנשגב, את כל מה שמעבר לחושים, למקום ולזמן. "סיפור וקמע" - הוא עדות צבעונית לכך: עוזיאל חזן עשה מלאכת מחשבת, כאשר חשף סיפורים מכל מקורות היהדות הסוחפים אותנו לאותם מחוזות של רמז, דרש וסוד.
אין הספר דן רק בקמעות ובסיפורי סוד יהודים. נחשפים בפנינו סיפורים קסומים על קמעות יהודיים שהוכנו להגנת נוצרים או צליינים. יפים במיוחד הסיפורים שצוללים לעולמם של היהודים האנוסים, אחר החיים הכפולים, גורלם סבלם.
ניכר כי המחבר הקדיש זמן רב לתחקירים ספרותיים והיסטוריים - ורואים זאת בעוצמה בדרך שבה שזר את הסיפור של "הספינה המופלאה מסביליה". הרקע קדום ומגיע עד גולי ספרד, עד משכנו של רבי דוד בן דמרה, הוא הרדב"ז. חזן לוקח אותנו למסעות רחוקים, ומאיר בפנינו תופעה מופלאה "קפיצת דרך אל הים".
אני בטוח, שגם אתם תתרגשו מסיפורה של גרציה דה סילבא דוראן שנולדה בסביליה, על מסען של שתי החברות בגן המנזר, על הדרך בה גילו שהן בנות גורל אחד, סיפור שכל כולו חשיפת סוד.
כבר בפתח ספרו מציב עוזיאל חזן מוטו לספר, מכתם מפי הסופר ז'אן ז'נה: "המלה היא סמל המחזיק את המהות, המשנה את הדברים. מלה היא פגישה בנקודת הקרע בין הגלוי לנסתר".
אפשר לומר, שיצירותיו של עוזיאל חזן אכן מנסות לחפש נקודת חיבור בין הנגלה לנסתר, וראינו זאת כבר בספרו "זה לא אותו הבית", שזכה לסיקור נרחב של
בלפור חקק הן בכתבי עת והן באינטרנט.
עוזיאל חזן ידע להחיות בספריו עולם תרבותי שמכבד את הנסתר והמופלא ומוקיר את המפלס הרוחני של העולם. כאן בספר זה אנו רואים המחשה לכך, וכל זאת באמצעות הכישרון המעולה של רפאל אבקסיס, צייר בחסד עליון.
ואנסה בכמה מלים להאיר באמצעות אותה תפיסה של עוזיאל חזן את הדרך שעברה יצירתו עד לספר זה. לכאורה מדובר בעלילות ובדמויות - אבל מי שבוחן את המכלול, מבין עד כמה צמאה נפשו של המחבר להאיר את הרבדים של התרבות התמימה, את העולם בטרם הושחת על-ידי הטכנולוגיה והבריחה מן המסורת.
בשבח הפשטות והתמימות
עוזיאל חזן ידוע בזכות הנובלה "ארמנד" ובזכות הרומן "מבחן החלב", רומן היסטורי שזכה לעבור עיבוד לסרט, סרט שהוסרט כולו במרוקו. חזן זכה לשבחים על יצירותיו הרבות: "נביחות אל ירח כבוי", "חותם ברבריה", "כקליפת אגוז" ועוד. את ההכרה הספרותית הראשונית קיבל עוזיאל חזן בעקבות הנובלה "ארמנד" ובעקבות הצלחת הספר "מבחן החלב" (ספר שזכה להסרטה).
יצירות אלה הגיעו להבשלה בנושא מרכזי בולט: הטבע מול התרבות. ברומן שבא לאחר יצירותיו המוקדמות "בוא אליי לאימלשיל", יש מיצוי שיא של הניגוד הדרמטי הזה. אנו עדים למסר של עוזיאל חזן: בשבח האמת הקדומה, התום והפשטות.
ספר זה אכן הצליח לסחוף אותנו לעולמות רחוקים בהרי האטלס ולמנהגים שמעידים על תובנות תרבותיות אחרות, בתוליות יותר, היוליות יותר. ניגודי התרבויות והארומה הבראשיתית שוב משרים נופך של אווירה קסומה בתוך עולם אפל ולא מובן.
ראינו זאת ברומן הקודם - "מבחן החלב":
ברומן "מבחן החלב" תיאר חזן בצורה נוקבת ועזה טקס משפיל של נערה יהודיה בכפר ברברי ציורי, אי-שם בהרי האטלס. חזן היטיב לתאר את הטקס הפומבי המבזה, את קריעת בגדיה של הנערה הלובשים צורה של קריעת בגדים לאות אבל, את נהמת ההמון מול גופה הנחשף.
משהו מאותה אווירה של "מבחן החלב" כמו מהלך קסם על הסיפור על שתי האחיות באימלשיל:
שוב תיאורי הטבע, מחזוריות העונות, חגיגות האביב, פולחנים כפריים - ועוזיאל חזן יודע להוליך אותנו בשבילים עלומים ומסתוריים, לתאר זריחות ושקיעות ופלגי מים, והנפש מתרחבת.
ברומן זה אנו נודדים להרים ולכפרים במרוקו, ומתחקים אחר המנהגים הרחוקים בחייה של קהילה לא יהודית.
משמעות הייסורים - מסע אל הנפש
אין זה רק רומן שמציג באור מופלא את חיי הכפר, ויש בו הצגה מעמיקה של הדמויות - סיפור שחושף בכישרון רב מצולות של גיבורה סגולית, נפש ייחודית, עמוקה מני ים. זה סיפורה המיוסר והקסום של זאיידה בת הארבע עשרה. חזן מיטיב לפרוש בפנינו את המתח שבין אישיות כה נבדלת לבין המציאות האפורה והשטוחה. חזן לוקח אותנו בנתיבי ההתבגרות המינית של זאיידה, עוקב אחר מסלול החיפוש אחר שידוך בגיל כה צעיר. תיאור הרקע, המקום, הזמן קסומים ושובים לב, כל אלה מייחדים את אופי היצירה. היצירה הזו היא קודם כל מסע אחר התום והטבע.
התום של הטבע ותומתה של הנערה מאירים זה את זה - ובקטע מסוים בספר יש התפכחות: אי-רצונה של זאיידה להתבגר, כמו חושף מצב בלתי אפשרי - רצון חסר תקנה לחיות בשני העולמות: גם לגלות עולם חדש וגם לשמור על תרבות הקדומים.
ילדי הנמל - תמימות ילדים בעולם מושחת
לפני שנתיים התוודענו לרומן האחרון של עוזיאל חזן "ילדי הנמל":
ברומן זה עוזיאל חזן הצליח לבנות סיפור חיים מלא השראה והוד בתוך מציאות של עלובי חיים, בקרב גיבורים המצויים בתחתית הסולם החברתי-כלכלי. הרומן מתרחש במושבה של צרפת, כנראה באלג'יר או במרוקו, מדינה תחת מנדט צרפתי. גיבורי הרומן חיים ונקבצים יחד, יהודים, ערבים, נוצרים - ומעבר לחלומות לעתיד טוב יותר, בצל צרפת האימפריאלית, יש קיום שיש בו גם ניגודים, גם אחווה וחיים של השלמה הדדית.
ב"ילדי הנמל" הצליח חזן לבנות אפוס מורכב של חיי מהגרים. זהו סיפור אנושי של התבגרות בתוך מציאות של עוני וקשיי קיום, מאבק של ילדים בתוך עולם של דלות ופשע וחיים בשולי החברה. בתוך האופל והכיעור והמצוקה דולה המחבר פנינים של אצילות ושל יופי, נשמות טהורות המבקשות לגאול עצמן מתוך הקליפות ומתוך הביצה.
עוזיאל חזן בונה עולם אנושי בתוך הסחי והמאוֹס של חיים בתוך הנמל ובשוליו, והבדידות וקשיי הקיום מקרבים בין האנשים. בתוך העלילה הסבוכה אנו מגלים קרני אור של חום אנושי, של אכפתיות, של דאגה זה לזה, עזרה רוחנית וחומרית, וההתבגרות של השניים נצרבת בערכים של כבוד אנושי בתוך העולם של העליבות והפשע.
ניגוד טראגי: ערכים פשוטים מול עולם מעוות
בתוך עולם של התבגרות, בצל חיים בעולם של יתמות ועוני - עובר מרקו גיבור הספר תהליך של חניכה בנושׂאים המרכזיים של החיים: הקודים הערכיים, חיי האהבה, הביקורת כלפי עולם המבוגרים ודילמות בין ערכים.
כשמרקו מבין, שכָּלו כל הקִצין בגלות ובנֵכר, הוא מגלה מנהיגות וסולל את הפתרון עבור המשפחה, גאולה אמִתית, עלייה לארץ ישראל. במסלול החיים שבו מרקו מנסה לשמור על התום והתמימות בתוך עולם מושחת, רומז המחבר למעבר מן הכפריות התמימה לעיר המחטיאה.
בשלב מסוים, הוא מנסה לרפא את משפחתו, לתת לאמו הזדמנות לשוב לחיי ילדותה בכפר.
"סיפור וקמע" - יסחף אחריו קוראים, שכן מדובר בסיפורים אגדיים, ששלובים בהם מוטיבים מעולם הסוד - ולכל זה נוסף הנופך המיוחד: המסתורין של עולם המיסטיקה היהודית.
ספריו של עוזיאל חזן יודעים לבנות לנו מסע למחוזות רחוקים, לבנות קלסתר של תקופות ושל אנשים. חזן אכן מיטיב לחשוף בפנינו עולם של שאלות קיומיות. בעולמות שהוא חושף, קשה לברוח מן הדילמות הטרגיות: השונה מול הקבוע, התום הבראשיתיות מול העירוניות וההשחתה התרבותית, הנפש הייחודית מול המוסכמות של הכלל.
עוזיאל חזן אוהב את הוד הקדומים, והנה הוא שב לסיפור הזה, לסיפור הקמעות והתמימות הקדושה. ספרו החדש הוא סיפורם של קמעות, והוא סיפורו של יופי נסתר, שהנפש צמאה לו, צמאה לעולם הערכים שניצב מאחוריו.
