עשרות ערבים השחיתו ציוד במוצב של צה"ל סמוך ליצהר והחיילים עמדו מהצד. לצערי, התקשורת יצאה בכותרות מוטעות, כמו זו בעיתון הארץ: "עשרות
מתנחלים השחיתו ציוד, והחיילים עמדו מהצד".
האמת היא שלמעלה מ-50 ערבים, ולא כפי שצוין בטעות מכוונת שלמעלה מ-50 מתנחלים מיצהר, הגיעו לעבר המוצב. הערבים היו אלו שהעירו את החיילים משנתם באוהל והתבקשו לעוזבו מייד.
כמה ערבים, ולא כמה מתנחלים, ביקשו לעלות את האוהל באש. חיילי המילואים התחננו בפני המתפרעים הערבים וביקשו, שלא יישרפו את המאהל, כדי שלא ייפגע ציודם האישי.
אותם מתפרעים ערבים נענו בסופו של דבר לתחנוני החיילים והסתפקו רק בהרס המאהל והשירותים הכימיים. מיכל הסולר ששימש לתנורי הסקה נשפך. עוקב המים נהרס... והחיילים עמדו מהצד, לא עשו דבר ולא חשו מאוימים בכל שלב של האירוע.
מפקדי גדוד המילואים, שחייליו הותקפו בידי ערבים ביצהר, ולא בידי מתנחלים, הופצצו בשאלות מדוע לא ירו במתפרעים. איך יכול להיות שאפשרתם השפלה כזו?
את התשובה לשאלה הזו כנראה לא נקבל. האמת מיצהר צועקת - לא המתנחלים השחיתו רכוש של הצבא ביצהר ושמו לצחוק את חיילי צה"ל.
קהל הקוראים מתבקש לא להתייחס לכתוב ברשימה זו כאל פיליטון. לשוחרי חינוך שבינינו, קיימת אפשרות שהאירוע הזה יתקבל כ"סדנה ופעילות חינוכית במיטבה", שניתנה לחיילי צבא הגנה לישראל על גבעה במבואות יצהר.
מה שקובע הוא מה שהרבנים, המקבלים משכורתם מקופת המדינה, קובעים
