התקשורת: פוף אחד גדול

שר החוץ האמריקני, באמצעות דובריו, טוען שלא האשים את ישראל ב"כשלון" התהליך המדיני מול מחמוד עבאס ומרעיו. אבל, הדבר לא הפריע לתקשורת הישראלית, אשר רואה את ייעודה בניגוח ראש הממשלה - משמאל בלבד - להבליט שוב ושוב את נאום הפוף של ג'ון קרי ולומר שהוא הטיל את האשמה על ממשלת ישראל.

בעקבות אירוע שולי זה נתנה התקשורת הישראלית, לרבות זו הקוראת לעצמה "ממלכתית", במה ומיקרופונים ללא גבול לחומץ בן יין העומד בראשה של האופוזיציה החוץ-ממשלתית ולח"כים של "התאונה" בראשות לבני - האופוזיציה הפנים-ממשלתית - אשר שוב ושוב התעלמו מן העובדות, תקפו את ראש הממשלה וסייעו ביודעין למכחיש השואה מרמאללה במאבקו נגד ישראל.

אותם ח"כים משתלחים תקפו את ראש הממשלה על כך שבין שתי האפשרויות הפסולות - שחרור רוצחים או הקפאה גזענית של בנייה ליהודים - הוא בחר ברע במיעוטו והעדיף לשחרר רוצחים. במקום לבקר את ראש הממשלה על כך שהסכים לשלם אתנן כלשהו למחמוד עבאס כדי שהלז יסכים לדון עם ישראל על השלבים לחיסולה, כל מה שהיה לנגד עיניהם היה איך להתנכל שוב להתיישבות היהודית בארץ ישראל. מעולם הם לא התרעמו על הבנייה הערבית הקובעת עובדות בשטח. המטרה - "הסכם", ואפילו לא שלום - מקדשת בעיניהם את האמצעים, לרבות איסור גזעני על יהודים לבנות בלב ארצם.

בהתלהמותם שכחו אותם ח"כים מן "התאונה" בראשות לבני - וכך גם ג'ון פוף קרי - שראש הממשלה לא התחייב שלא לבנות בירושלים, ביהודה ובשומרון. הן על כך הם תקפו אותו. אם כך, מדוע הלינו עליו כאשר הוכרז על בניית 708 דירות בירושלים. הן לפי טענתם הוא לא התחייב להקפיא את הבנייה! כלומר, הם מנסים להחזיק את המקל משני קצותיו ולחבוט בראש הממשלה: גם לתקוף אותו על כך שלא הקפיא וגם לגנות אותו על כך שהכריז על הבנייה.

והתקשורת, זו שידרה שוב ושוב את צלילי הפוף של קרי כאילו היו דברי אלוהים חיים ולא עוד חוליה בשלשלת המחדלים של מדיניות החוץ של ממשל אובמה: קריאה שגויה של ההתפתחויות בלוב ובמצרים, תמימות במדיניות מול הנשק הגרעיני האירני ומול הנשק הכימי הסורי, אוזלת יד בנושא האוקראיני, ועוד.

שר החוץ האמריקני עושה לילות כימים בהטחת ראשו וראשינו בקיר בניסיון חסר-תוחלת להביא לכך שמכחיש השואה מרמאללה יואיל בטובו לדבר עם ישראל על שלבי התאבדותה, תחת שם הקוד "פתרון" שתי המדינות, והתקשורת הישראלית מדברת על "כשלון" המתן ומתן, בשעה שדווקא כעת נוצר פתח של תקווה להיחלצות מן המלכודת. אבל, שרת המשפטים הישראלית - האם בשליחותו של ראש הממשלה? - ממשיכה בהתרפסות כלפי מכחיש השואה מרמאללה, כדי שהלז יקבל גם רוצחים, גם הקפאה, וגם השלמה עם פנייתו למוסדות האו"ם. זה הפוף האמיתי.

ובסוף השבוע, התקשורת הישראלית הספידה את "גיבור השלום", אחד מבכירי פושעי אוסלו, שהלך לעולמו. הפוף של אוסלו הוא זה שהוביל את ישראל מדחי אל דחי; שהעמיד את מדינת ישראל על בסיס משותף עם הארגון לשחרור פלשתין כולה (!) בראשות רב-המרצחים ערפאת ויורשו, מכחיש השואה עבאס; שהוליד את מצעד האיוולת ואת השקר כאילו קיים "פתרון" שתי המדינות וכאילו שלום ייכון אם ורק אם ישראל תקים מדינה לאויביה בלב ארצה; הוא זה שטיפח את הציפיות בעולם כולו שישראל תקדם במו ידיה את תוכנית השלבים לחיסולה. אכן, פוף אחד גדול!