השורות הבאות נכתבו באמצע דצמבר האחרון, לאחר התוכנית הראשונה של השגריר בה צפיתי וגם די עקבתי אחריה, השלבים הבאים עודדו אותי, הוכיחו לי שיש עוד דרך ארוכה, שהתוכנית חשובה מאוד ואף עושה שירות טוב למדינה וכך כל משתתפיה, אשריכם שנתתם פייט מכובד, אולם הרשות נתונה וקו השופטים גם אם סטה מעת לעת וגילה סימפטיה, ברור ולא השתנה עוד מימי גלגל ההצלה.
רק נאחל לעצמנו שהמסבירים הכי מקצוענים שלנו, שנבחרים באמצעות שופטי החברה שלנו, יגלו רגישות לקשיים שלנו לפני הכל, לכלכלה ולחברה לצד הביטחון. ויגנו עלינו, קרי יעשו את עבודתם נאמנה בכך שתמיד ובכל תנאי יגינו עלינו, כפי שחיילים אחרים עושים זאת יום יום, שעה שעה. שאפו לשגריר.
"הפרומואים עשו את העבודה, באמת הייתי סקרן לראות את התוכנית הזו, "השגריר", זו שעושה גלים בכל העולם. השבוע הצלחתי. כמו כל מי שמצפה לתחרות ולמתמודדים אני משרטט לי שגריר ומתחיל לחפש את השגריר המשורטט לי בין המתחרים. הפתיע אותי לגלות שדעתי אינה כדעת צוות השופטים המכובד. אני אזרח יוצא מי"ס (מסלול ישראלי סדיר- תיכון, צבא, טיול, הסתגלות, לימודים, עבודה) ותיארתי לעצמי שדעתי תהיה זהה לדעתם של ראש שב"כ יוצא, מסביר לאומי ועיתונאית בכירה. אולם, מהר מאוד הבנתי שדעתי לא כדעת מנכ"ל בנק, בעל שם בעולם התקשורת הבכיר, ועיתונאית בכירה בערוץ 2. בתוכנית השגריר, השאירו השופטים את המועמד שבחר לייצג את עצמו ואת הפלשתינאים, בטח לא את ישראל. אין לי ספק שהשופטים המכובדים מבינים בהסברה, השאלה היא, הסברה של מי.
מומחים אשר יסבירו לנו, כמה אנחנו כובשים אכזריים, או שלא ידעו להסביר, יש בשפע. מי שחסרים הם המסבירים שיודעים להסביר מה שכל אזרח בישראל רוצה להסביר לאחר צפייה קצרה ב- CNN ובדומיו, "אנחנו לא כאלה, אנחנו אנשים טובים, תרבותיים, פנינו לשלום, בואו תראו מה עובר עלינו". אני בטוח שאם היה בוחן דעת קהל עולמי, מכבי תל אביב בכדור סל, הייתה מקבלת חצי מתקציבה ממשרד החוץ.
ונחזור לשגריר המוכשר שהוחזר, זה שקבוצה שלמה לא הסתדרה איתו. השופטים הגדירו אותו, במילים קצת יותר מעודנות, כנשא של חטא היוהרה. העובדה שהשגרירות אותה הפגין הייתה בדמות התבטאות של מה שההסברה הישראלית לא צריכה, "יהיו דברים שלא אוכל", כלומר אני אהיה השגריר שלכם אבל בתנאי, בתנאי שאני לא אתעסק עם החומרים הקשים.
כולנו התחלחלנו מתמונות "הכנר במחסום", אולם מי שהטה אוזן אחר פרשה זו, יכול היה לשמוע גם כי בתחקיר שנעשה, הכנר, הוא זה שבחר לפצוח בנגינה ולא הוכרח ולא אולץ. נאמר גם כי הדבר הביך את החיילים במחסום אשר ביקשו את הכנר לחדול בו מנגינתו. הדברים קיבלו חיזוק מפתיע, מהנשים אשר "שומרות" במחסומים על טוהר המידות של צה"ל ולא חשודות בביקורת חיובית על הצבא, שם טענו כי אכן לא נמצא פגם בהתנהגות החיילים במקרה זה.
הדוברים והמלעיזים על מדינה זו קיימים בכל העולם בכיסוי די מושלם. תוכנית שמתיימרת לספק איש הסברה, צריכה לבחור אנשי הסברה אשר ידעו להתמודד עם הסיטואציות הקשות שהאחים הקטנים שלנו נאלצים לחוות יום יום במחסומים. אנשי הסברה שיוכלו לספר מי באמת פוגע ומשתק את האוכלוסייה הפלשתינית. האם זה צה"ל או אחיהם אשר גדלים בתוכם שמפוצצים מוצב על מעבר גבול רפיח, בידיעה צלולה כי במעבר זה עוברים חולים, אנשי עסקים, סטודנטים ובני משפחה ומבינים לגמרי, כי בעקבות פיצוץ כזה המעבר יחסם.
שגריר, כשמו כן הוא, צריך לייצג את העם אשר יושב במולדתו. נכון שבזמנים אלו, "העם" נשמע כמו שם של תוכנית ישנה אולם, כדי לייצג אינטרס ישראלי צריך לדעת להגן על העם שלך ועל מולדתו. יש הרבה מה להגן על העם שלנו וכך גם על הצבא. אין ספק שטעויות נעשות בדרך, כשם שצוות השופטים המכובד עשוי לטעות, אולם בנסיבות הקיימות הן כמעט בלתי נמנעות בכל הסתברות שהיא.
כולנו נזכור דבר אחד חשוב. אנחנו לא מקבלים את תדריך המפקדים לקראת יציאה לפעילות, בו הם חוזרים ומתריעים מפני פגיעה באזרחים חפים מפשע. אנחנו לא חיים עם העובדה שמפקדים בצה"ל מתכננים מבצעים, תוך שהם מגדילים את רמת הסיכון המבצעי, בכדי להגן על אוכלוסייה אזרחית.
שגריר, הוא זה שמבין את החיילים האלה שיכולים להיות בני משפחה שלו במקרה, שעושים לעיתים שירות צבאי שלם במחסום אחד, חיים שגרת מוות של מגע טעון שנאה. גורל חיילינו הוא גורלנו, גם אם מדינו הם חליפות כהות ועניבות ונשקנו יהיה פינו.
מצער ומדהים לגלות כל פעם מחדש איך במדינה שלנו, מגלים בעיה ומוצאים פיתרון שהוא בעצם מנציח את הבעיה. אנחנו ניראה כפי שאנו נראים כל עוד המסבירים או השגרירים, לא יראו במשימתם הגנה ושיווק בלתי נלאה, של מדינת ישראל".
