זה בטחון המדינה

שלי דדון, צעירה בת 20 שהלכה לראיון עבודה במדינת ישראל הריבונית בה נולדה, נרצחה באכזריות רק בגלל היותה יהודיה. לאיזשהו ערבי זה "לא התאים".

נתניהו: "זה עוד אירוע. אין מה לעשות. אתם רוצים שאפתח במלחמה ואז ייהרגו לנו ממיטב בנינו?".

שמאלן מ"מ.ר.צ" ו/או ימני מ"הבית היהודי": "כן. אי-אפשר לשתוק על זילות חיי האדם במדינת ישראל. למה עוד משפחה מצטרפת כך סתם למשפחת השכול בערב יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה?".

נתניהו: "מה שונה הנערה הזו מיתר החללים?".

שמאלן מ"מ.ר.צ" ו/או ימני מ"הבית היהודי": "אתה באמת לא מבין?..".

נתניהו: "לא מבין. גם אני אח שכול. למה יוני שונה משלי?".

שמאלן מ"מ.ר.צ" ו/או ימני מ"הבית היהודי": "כי יוני היה קצין ולוחם בצה"ל שנפל בקרב למען מדינת ישראל, ושלי היא אזרחית תמימה שנרצחה בזמן שחיה את חייה השיגרתיים באותה מדינה שחיילי צה"ל שומרים ומגנים עליה".

נתניהו: "בסדר, אבל היום כל המדינה חזית".

שמאלן מ"מ.ר.צ" ו/או ימני מ"הבית היהודי": "אתה רוצה לומר לאזרחי מדינת ישראל שמגדלים את משפחתם שאין להם ביטחון אישי בכל אשר יילכו?".

נתניהו: "בדיוק כך. שיפנימו שהחיים כאן אל מול האויבים צמאי הדם אינם כמו של אזרחי שוויץ".

שמאלן מ"מ.ר.צ" ו/או ימני מ"הבית היהודי": "תראה נתניהו, עד עכשיו התאפקתי, אבל נדמה לי שחצית כל קו אדום מוסרי אפשרי. לטענתך, הורים חייבים לקחת בחשבון שהם מגדלים ילדים העלולים למות לא רק במלחמות, תאונות דרכים ומחלות - אלא גם סתם כך בדרך לגן הילדים, בית-הספר, העבודה או מקומות הבילוי - ולא על-ידי סתם רוצח פסיכופט - אלא גם על-ידי אויב ערבי שונא יהודים לאור יום או בסמטאות אפלות?!".

נתניהו: "הינה הבנת ידידי. החיים בישראל לא קלים".

שמאלן מ"מ.ר.צ" ו/או ימני מ"הבית היהודי": "אז לא נשאר כל ערך לחיים. אם אני צריך לדאוג לגידול ילדיי, לעבוד מצאת החמה ועד צאת הנשמה כדי לפרנס את משפחתי, ובין לבין גם לדאוג לביטחונם האישי בכל אשר יילכו - אז אני גם פרט וגם מדינה בו זמנית?".

נתניהו: "יפה. במקרה של שלי דדון - מוטב היה שמישהו מבני המשפחה יתפנה מעיסוקיו ויקח את הנערה ברכב פרטי עד למקום הראיון לעבודה".

שמאלן מ"מ.ר.צ" ו/או ימני מ"הבית היהודי": "תגיד לי נתניהו, נפלת על הראש?".

נתניהו: "למה? מה הבעיה? שהאזרחים יקחו קצת יוזמה ויעזרו לי לנהל את המדינה".

שמאלן מ"מ.ר.צ" ו/או ימני מ"הבית היהודי": (המום). "ומה עם חובתך לאזרחים? מילא אינך חותר לשלום - אבל גם לא לשאת בתוצאות ולהפקיר את אזרחי מדינת ישראל טרף לאויב גם בתחומי המדינה הריבונית הנאורה והדמוקרטית היחידה במזרח התיכון?!".

נתניהו: "נו... זה כל-כך קשה?".

שמאלן מ"מ.ר.צ" ו/או ימני מ"הבית היהודי": "בטח קשה, ואפילו קשה מנשוא... (כבר כמעט נחנק). אתה בכלל מבין את המשמעות של חיים במדינה הזו וגידול ילדים בה לתוך הלא נודע היומיומי?".

נתניהו: "בטח מבין, מה אין לי ילדים?".

שמאלן מ"מ.ר.צ" ו/או ימני מ"הבית היהודי": "בטח שיש לך ילדים... חיים!! משפחתה של שלי מתים יחד איתה!!".

נתניהו: "בטח שילדיי חיים, מה אתה מאחל לי שיירצחו גם הם?!".
שמאלן מ"מ.ר.צ" ו/או ימני מ"הבית היהודי": חו"ח, אינני מאחל זאת לא לך ולא לאף אחד. שים לב ואסביר לך כי אינך מבין. לגדל ילדים אפילו שכואב לחשוב שבסופו של דבר הם מתגייסים לצה"ל על כל הסיכונים שבכך - עדיין אינו דומה לסיטואציה שהם נרצחים כך סתם בהיותם אזרחים חסרי הגנה - תוך שגרת חייהם. האימא שסוחבת בטן תשעה חודשים איננה מגדלת עובר כדי ששונא יהודים ישסף גרונו ברחובה של עיר - לכשיגדל. את צירי הלידה הקשים סובלת האימא כדי שלאחר-מכן תחווה את הכיף האלוהי לחבק ולהיניק את ילדה. ההורים המאושרים מעניקים לתינוק את כל מה שהם יכולים, ואפילו מעבר לכך. ההורים מאכילים את הוולד, קונים לו ממיטב הצעצועים, מבלים איתו ככל שיוכלו, שולחים אותו בהרבה עמל לגן הילדים ולבית-הספר, מלווים אותו בכל שלבי התבגרותו - ומצפים שגם הוא יקים משפחה בישראל ויביא להם נכדים מקסימים שימשיכו את אותו גלגל חלומי של משפחה מאושרת. מה היא לעזאזל קטיעת השמחה הזו בידי מחבל ערבי שלא מוצא חן בעיניו לראות יהודיה צעירה מתהלכת לה במדינתה בדרך לראיון עבודה?! אתה מבין נתניהו?! אתה קולט את גודל האסון?! זה אפילו לא אסון כמו הנורא מכל של שכול על חלל בקרב. כשנופל חייל הכאב זהה - אבל קיימת אי-שם איזושהי הבנה שזה כורח ביטחוני שאיכשהו חייבים לעכל למרות החיים שנגדעו. אבל שאזרחית צעירה תרצח ברחובה של עיר כאילו הייתה חיילת ששמרה על בטחון המדינה?! שילד יירצח בדרכו לגן או לבית-הספר כאילו היה חייל שנפל בקרב?! איפה נשמע דבר הזוי מכך?!".

נתניהו: "זה גורלנו במדינה בה קיבצנו מחדש את עם ישראל".

שמאלן מ"מ.ר.צ" ו/או ימני מ"הבית היהודי": "לא אדוני ראש הממשלה. הינה לך דוגמה עד כמה אתה מנותק מעמך. אינך רגיש ואינך מרגיש את הקרקע עליה אמור היית לדרוך ולהבין כיצד היו צריכים להיות שלהראות חיינו במדינת ישראל. בדיוק כפי שאינך מבין שמחירי הדיור נסקו בצורה מפחידה ושומטת כל סיכוי לזוג צעיר לבנות חייו בצורה סבירה במדינה בה לחם למענה והיה מוכן להקריב את חייו בהתאם לצו מצפונו - זה הרגע בו מצפונך אינו תואם את המצפן הטבעי המוסרי והחוקי הראוי שיהיה בבן האדם ולבטח אצל ראש הממשלה בישראל. ישנם סדרי עולם מוסכמים ולעומתם שברים שלצערנו הם חלק ממהות חיינו כבני אדם עלי אדמות - אל תבלבל ואל תתבלבל ביניהם. אי-סדר כמו לדוגמה הסרת כל אחריות של ראש הממשלה לרצח הנערה התמימה כאילו היא עוד גזירה משמיים שנשאר רק להתאבל עליה - הוא בדיוק השבר הנורא. אם חשוב לך כמנהיג המדינה לדאוג לנוחותך בטיסה ולזרוק חצי מיליון שקלים מכספי הציבור לבניית מיטה מפנקת לארבע שעות, ולעומת זאת אינך מנסה אפילו להבין שאת מילוי חובתך האמיתי והמתחייב אתה צריך להפנות לשמירת ביטחונה של שלי דדון ויתר אזרחי מדינת ישראל שאותם אתה מפקיר בצורה רשלנית ופושעת - אזיי הגענו למוקד הבעיה האמיתית לצילה אנו הולכים כעיוורים המגששים דרכם באפילה לעומת חיינו האמיתיים שאינם ניתנים לנו בצורה האמיתית והנכונה.