הפוך לדף הבית אימייל אדום
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מאמרים
ראשי  /   חקיקה  משפט  עיתונות וברנזה  שפה ושיח    |  שתף:    |    |    |  
פורומים
חקיקה
משפט
עיתונות וברנזה
שפה ושיח
ביטוח ופיננסים
שיווק מחלקה ראשונה
קלאב הוטל
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 ד"ר י. וינרוט ושות', משרד עורכי דין
 יצחק ראובן, משרד עורכי דין
 רפאל ר. גלס - שושנה גלס, משרד עורכי דין
 שוב ושות', משרד עורכי דין
 אורי סלונים, משרד עורכי דין
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
להסיק המסקנות ממזרח תיכון חדאעש
22/11/2014   |   מרדכי קידר
 
 
 
שחרור איסלאם-סטייל
22/11/2014   |   יובל ברנדשטטר
 
 
 
טירופו וחוליו של עולם
22/11/2014   |   אורנה ליברמן
 
 
 
נתניהו - הצבעה נגועה
22/11/2014   |   יואב יצחק
 
 
 
טרוריסט בחליפה
22/11/2014   |   יואב יצחק
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
ערב יום העצמאות תשע"ד
חופש הביטוי בסכנה
אין דמוקרטיה ללא עיתונות ביקורתית [צילום: פלאש 90]

לא מבינים מהו חופש הביטוי [צילום: פלאש 90]

צווים הנוגעים את החוק והפסיקה

אחד נמכר, השני נבלע

בסכנת סגירה מתמדת [צילום: פלאש 90]

הצעת החוק לחיסול ישראל היום, היוזמות להגדלת הפיצוי בתביעות לשון הרע, צווי איסור פרסום מופרכים, תביעות סחטניות של עורכי דין, משבר מתמשך בשוק התקשורת - כל אלו מסכנים את הבסיס שעליו ניצבת הדמוקרטיה: חופש הביטוי של העיתונות החופשית

▪  ▪  ▪
שורה של אירועים, שלכאורה אין קשר ביניהם, מעמידים בסכנה ממשית את חופש הביטוי בישראל. האירועים הללו חובקי-כל: הם כוללים הצעות חוק הזויות, שופטים שידם קלה על ההדק, עורכי דין סחטניים ושוק עיתונות במשבר חריף. ערב יום העצמאות תשע"ד, זוהי הסכנה החמורה ביותר הניצבת לפתחה של הדמוקרטיה הישראלית.

נתחיל מהכנסת. מספר ח"כים הגישו הצעת חוק שמטרתה הברורה היא לחסל את ישראל היום: עיתון שהיקפו ותפוצתו (ממש במקרה) דומים לאלו של החינמון האדלסוני, יהיה חייב להימכר בתמורה סמלית. זוהי התערבות גסה מאין כמותה בחופש העיסוק; זכותו של אדם לחלק בחינם מה שהוא רוצה. זוהי הצעה שאין לה אח ורע בעולם החופשי; בלונדון יש שורה של חינמונים. זוהי אפליה בוטה; נא לזכור שאתרי האינטרנט וערוץ 2 וערוץ 10 מספקים עיתונות בחינם.

אם ההצעה הזו תתקבל, סביר להניח שהיא תיפול בבג"ץ מכל הסיבות שציינתי. אבל עצם העובדה שכמה חברי כנסת בכלל מעלים אותה, מלמדת שיש להם בעיה קשה בהבנת המושג "חופש הביטוי". יתרה מזאת: היא מלמדת עד כמה הם נתונים להשפעתה של קבוצת ידיעות אחרונות, המנסה בכל כוחה לחסל את המתחרה שנוגס בהכנסותיה. אני ממש לא חובב של הביביתון, אבל חופש הביטוי מחייב אותי - ואת כולנו - לאפשר לו להופיע, בדיוק כמו שהארץ רשאי להמשיך להפיץ את מה שבעיני הוא ארס אנטי-ישראלי.


כמו לאסור מכירת אשל


נישאר בכנסת. הצעות חוק להגדלה ניכרת של הפיצוי בתביעות לשון הרע עודן מונחות על שולחנה. אם הן יתקבלו, התוצאה הישירה והמיידית תהיה זינוק אדיר בכמות התביעות - וזינוק אדיר ביחס ישיר בכמות תביעות הסרק. כבר כיום נאלצים אמצעי התקשורת להתמודד עם תביעות כאלון (ועל כך נרחיב מיד), וכאשר הפיתוי יהיה 300,000 או 600,000 שקל - מובן שמספרן יעלה פי כמה וכמה. וזה במיוחד לנוכח העובדה שכאשר התביעות הללו נדחות, בתי המשפט פוסקים - אם בכלל - הוצאות שאינן מתקרבות לנזק האמיתי שהן גורמות.

כמובטח, כמה מילים על תביעות לשון הרע. מניסיון אישי אני יכול להצהיר, כי חלק ניכר מהן חסרות בסיס. כבר נתקלתי בתביעות המנוגדות להוראות מפורשות בחוק לשון הרע, למשל: כאלו המתייחסות לפרסומים מתוך הליכים משפטיים. אבל עד שבית המשפט פוסק שיש לדחות אותן, צריך להוציא זמן וכסף על התגוננות מולן. שלא לדבר על עורכי דין, חסרי הבנה ו/או חסרי פרנסה ו/או חסרי אתיקה, שמנסים לסחוט - כן, כן, לסחוט - אמצעי תקשורת באמצעות משלוח איומי סרק בהגשת תביעות. גם בכל זה צריך לטפל, ואני חושש שיש עיתונאים ואמצעי תקשורת העלולים לחשוב: למה לנו את כל זה? למה להביע דעה שלילית או לכתוב אמת לא-נעימה? נסתפק בהודעות לעיתונות, בכוכבי ריאליטי ובתחזית מזג האוויר.

בעולם המשפט חייבים לציין את המגיפה של הוצאת צווי איסור פרסום. זו לא מחלה; זו מגיפה. החוק קובע רשימה סגורה ומוגבלת של מקרים בהם ניתן לאסור על פרסום הליכים משפטיים, ובית המשפט העליון פסק לאחרונה שיש לפרש אותו בצורה מצומצמת. זה לא מפריע לשופטים בכל רחבי הארץ, בעיקר בבתי משפט השלום, להוציא צווים כאלו על ימין ועל שמאל. הדברים אמורים במיוחד כאשר מדובר במישהו שמיוצג בידי עורך דין בכיר.

הדבר החמור ביותר בצווים אלו הוא העובדה, שהם ניתנים במעמד צד אחד, קרי: בלי שהתקשורת תוכל להתייחס לבקשות להוציאם. הדבר דומה למצב בו בית המשפט יאסור על איזי, בעל המכולת ברחוב שלנו, למכור אשל 4.5% - מבלי לספר לו בכלל שיש בקשה כזאת. אל תגחכו: הפגיעה בחופש העיסוק זהה לגמרי. וזה מבלי שדיברנו על עקרון פומביות הדיון, עיקרון חשוב מאין כמותו במערכת משפטית במדינה דמוקרטית. התקשורת יודעת על הצווים רק בדיעבד, ואז צריך לחשוב האם כדאי לטרוח ולהגיש בקשה לבטל אותם - שוב עניין של זמן, מאמץ וכסף.


שתי קבוצות יצאו מהמשחק


ולבסוף: שוק התקשורת. החל מהשבוע שעבר, יש שתי קבוצות תקשורת פחות בישראל. שלמה בן-צבי ומעריב יצאו מהמשחק. מקור ראשון נמכר לישראל היום, מעריב נמכר לאלי עזור. נכון לעכשיו, יש הבטחה של קבוצת אדלסון שלא לפגוע בחופש המערכתי של ישראל היום, אבל יש לי תחושה שזה לא יחזיק מעמד יותר מדי זמן, ובכל מקרה - ודאי שהם לא יתחרו זה בזה. עזור מטמיע את מעריב בתוך ישראל פוסט היומי ובתוך סופהשבוע השבועי, כך שגם כאן מדובר במתחרה אחד פחות.

השוק כולו מצוי במשבר מתמשך וכל אמצעי התקשורת המובילים מפסידים כסף, והרבה. הארץ איבד את הדפסה ישראל היום ואת המודעות הסטטוטוריות ומתקיים בעיקר בזכות הזרמות של ליאוניד ניבזלין - אדם שהורשע ברצח ברוסיה. ידיעות אחרונות שורד משום שלקבוצת מוזס יש כיסים עמוקים של הרבה שנות רווחים. גלובס מפסיד ואליעזר פישמן מוכן למכור אותו במחיר הנכון. באינטרנט עוד לא נמצאה הנוסחה שתאפשר להרוויח, ודאי לא כאשר מדובר בטווח הארוך. ערוץ 10 נמצא כל העת על סף סגירה. זכייניות ערוץ 2 מתקיימות גם הן בזכות רווחי העבר. ועל רשות השידור לא צריך להרחיב את הדיבור.

כל מי שהדמוקרטיה הישראלית יקרה לליבו - ואלו מי שמהווים רוב מכריע ומוחלט של תושבי ישראל - חייב להיות מודאג. יש מי שמנסים בכוח לסתום פיות של בעלי דעות אחרות, יש מי שמנסים בכוח לחסל מתחרים, יש מי שפועלים בלא מחשבה, יש מי שפועלים מתוך תאוות בצע, יש מי שלא מסתכלים אל מעבר לטווח המיידי. כולנו חייבים לזכור: בלי אפשרות להביע ולשמוע את כל הדעות, לא יכול הציבור לממש את זכותו להחליט ולבחור. לכן, אין דמוקרטיה בלא עיתונות חופשית ומגוונת. אין דמוקרטיה בלי חופש ביטוי - והחופש הזה, בישראל תשע"ד, מצוי בסכנה.

תאריך:  04/05/2014   |   עודכן:  04/05/2014
איתמר לוין

משובי News1 מה מחפשים הגולשים ב-News1

מועדון הבלוגרים עוקבים: 162 * לקבלת רשימות איתמר לוין לדוא"ל שלך הקלק כאן
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן

תגובות  [ 9 ] מוצגות [ 9 תפוס כינוי יחודי    כתוב תגובה   לכל התגובות
 כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
חינמונים. זה
4/05/14 08:45
2
א.א.
4/05/14 08:46
הוא עיתונאי
4/05/14 10:12
3
שמ
4/05/14 08:50
4
ההסטריה לא ברורה
4/05/14 09:20
5
בצלאל חתוכה
4/05/14 10:08
6
לול
6/05/14 07:54
7
לול
6/05/14 08:11
8
אהרון שחר
6/05/14 14:13

רשימות קודמות
"פרשת הנחלאווי", אותו חייל צה"ל שצולם מתמודד עם כמה ערבים ודורך את נשקו, מגדף ובועט, היא מסוג הפרשות המציפות את סדר היום הציבורי רק משום השיממון החדשותי וטיפול כושל של מי שאחראי לתת הסברים על מקרים כאלה. כאשר הפוליטיקה טומנת את ידה בתוך פרשיות מסוג זה, טוב לא יצא מכך.
03/05/2014  |  צ'לו רוזנברג  |  מאמרים
לא בכל יום יוצא לי להסכים ולסמוך את ידי על מעשיו של הרב שמואל אליהו מצפת, אבל בפרשת "יום הזיכרון לחללי צה"ל" אני מברך אותו על עמדתו. עם כל המחלוקות על הצבא, המדינה והדם שנשפך הרי שאלה שנהרגו במלחמות הללו היו קרבנות של מדיניות ואת שפיכת דמם יש לכבד.
03/05/2014  |  אליהו קאופמן  |  מאמרים
אחרי קריסת ברית המועצות בצדק מתריסים לעברי, כי אין עתיד לחברה סוציאליסטית. אני מבין לרחשי לבם של מבקרי המתריסים לנוכח גילויים מצמררים שאירעו בברה"מ. אני מבקש להפריד הפרדה מוחלטת בין הכישלון של הסוציאליזם בברה"מ ובארצות מזרח אירופה ובין נאמנותי לחזון של כינון חברה סוציאליסטית.
03/05/2014  |  איתן קלינסקי  |  מאמרים
האם הספרות העברית מחויבת להגשמת הרעיון הציוני?
03/05/2014  |  בלפור חקק  |  מאמרים
שבוע מעניין עבר עלינו; הכי מעניין היה (ועדיין הוא) סיפור המחאה החברתית בעניינו של דוד הנחלאווי. אני מניח שכולם יודעים במה מדובר אז לא אכנס לפרטים, רק אנסה לעקוב אחרי התהליכים כדי להבינם ואולי גם להסיק איזו מסקנה לעתיד. כלל ידוע הוא שלחץ ממושך עלול להביא לשבירה; החיילים, כשהם פועלים בתוך אוכלוסייה עוינת, נתונים ללחצים לא פשוטים; מה גם שהם נדרשים לשמור על איפוק ו"להכיל" התגרויות שהטבע האנושי אינו בנוי להבליג עליהן. רובם אומנם עומדים בלחץ לאורך זמן כזה או אחר, אבל מדי פעם קורה שאצל מי מהם נפרץ איזה סכר פנמי והוא מגיב שלא על-פי הפקודות היבשות. זה קרה בעבר והעולם המשך להתקיים. הבעיה בשנים האחרונות היא, שמעבר ללחץ שבעצם הפעילות כנ"ל, החיילים מתועדים כל הזמן וזה מגביר את הלחץ. על המפקדים.
03/05/2014  |  נסים ישעיהו  |  מאמרים

News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |