מי צריך ציונות?

קודם כל הערבים. במשך שנים תקפו אותם כל נאורי העולם המתאחדים לאחר מפלת הקומוניזם על כך שהם שונאים (כמו כולם, בעצם) בגלוי וללא רתיעה, יהודים, גם אחרי שרבים מהמסכנים האלה, כמה מיליונים אולי, נשרפו באש או ניצלו בגחלים באירופה. לפיכך הערבים עטו על ההמצאה הציונית וניסו להפריד אותה מיהודים. כלומר, החברים הכי טובים שלהם הם יהודים ותמיד היו כאלה ברחבי העולם הערבי לאורך גלי ההיסטוריה.

הבעיה כמובן שהציונות, בשמם של המסכנים היהודים, רוצה להקים לעצמה מעצמה קולוניאליסטית-קפיטליסטית בלב ליבו של עולם ערבי ועל חשבונו, תוך נישול חרפתי של אומה פלשתינית ערבית. הנה, ההיסטוריה האינדיאנית של אמריקה עומדת לחזור פה על עצמה בגרסה הוליבודית. במלים אחרות הציונות הינה – גם טמפילריות וגם טפילות. את השנאה הרצחנית לציונות הרצחנית, לדעת העולם הערבי, אפשר להבין גם במערב שאין בו כל חדש. יהודי – עוד נסבל איכשהו, אבל מוטציה ציונית-מודרניסטית רקובה שלו?! כמה טוב שיש את מי להאשים בלי צורך לרמוז שוב שהוא יהודי מסריח. כל מה שלא טוב אצל היהודי (בערך הכול) ניתן לתקוף עכשיו במילת קסם – ציונות. האויב, שהיה פעם יצור יהודי כפוף לחוטם ענקי ותלמוד ערפדי - נעשה עכשיו ציוני ויש לו המון ציוניוני דרך מפליאים אם חוקרים את ההיסטוריה שלו. מפליא כמה שנאה, בוז, גנאי, השפלה, נידוי, חרמות, וגם מעשי רצח העולם יכול להעמיס על הציונות מבלי שיהודים יחשדו לרגע שמדובר באנטישמיות או חלילה במילה נרדפת – שנאת יהודים.

הדבר המפתיע הוא שבעצם הציונות עצמה השתמשה בימים ההם בטרמינולוגיה הבסיסית של אויבה הנורא מאז ומתמיד – האנושות. אם תעשו חשבון קצר תיווכחו – כולכם – כי האנושות היא שהפילה חללים רבים בעם ישראל (סליחה על השימוש במילה הבוטה - ישראל). הם הרגו בנו רבים וטובים לכל אורך ההיסטוריה. נכון שגם אנחנו לקחנו יד בתהליך ההשמדה ודי אם נזכיר את מלחמות ישראל בימי פילגש בגבעה, מצור ירושלים בסיום הבית השני וכדומה. אבל, ניתן לומר, למדנו לקח והשלכנו את החרב המצוחצחת לטובת הלשון הגסה.

האויבים ממול ומסביב לא בחלו באמצעים ולמרות מלחמת עולם שנייה הקימו מפעל תעשייתי אדיר מימדים, עובד גם על גז, כדי להמשיך את תהליך הדרמטיזציה. הם ימשיכו לעשות כך גם בעתיד ברגע שזה יהיה פוליטי קלי-קורקט. בצירוף המילים הזה מפחיד אותי צירוף האותיות: קלי. כי מזה תמיד יוצא לנו יהודי חרוך.

לדעתי, המרפסת שעליה ניצב החוזה בבאזל קרסה לא רק בחדרה. החוזה בכלל שאף להקים מדינה בין וינה לזאלצבורג. אבל הוא לא היה מספיק מלח הארץ ההיא כדי להצליח. הציונות הייתה מיעוט לא רק בקרב העם היהודי אלא גם בקרב תנועת ההשכלה מתוכה צמחה. נא לא לשכוח את החוק האנושי שמיעוט קטן בלבד נדרש כדי לייצר בולשיביזציה של עם גדול. לא שצר לי על הצאר, אבל לנין וטרוצקי היו יהודים וגם היטלר השתמש בטענה הנדושה שכדי להשמיד את היהודים יש להרוס את המדינה שלהם ברוסיה. פה ראוי להודות שהיהודים לפעמים מפחידים (גם פרויד עם המצאת תת-מודע) את העולם. לך תסביר לו (לעולם) שאני כילד יהודי קטן פחדתי מהאחים גרים... איך בכלל קרה שבמקום לעיין בדף גמרא משומש הגעתי לסיפורים על שפיכות דמים וזיבה כמו כיפה אדומה, הנזעל על גרעטעל וכדומה? בגלל הציונות. הציונות הולידה אותי בארץ ישראל חילונית, מורדת ובועטת במורשת היהודית וגם בזה לה (קצת). השמש שהעירה אותי בבוקר לא הייתה גרם שמים אלא בן-אנוש רצחני עם שפם קטן. אחרי שנים רבות של מבטא גרמני לפתע הוא החל לקלל ברוסית צחה.

הציונית, שהייתה מיעוט קטלני, החלה להתכוונן לפתע, מתוך אילוצים, על משהו שכל העם היהודי אכן חלם עליו במרוצת השנים מאז נהרות בבל, והחוזה לא הצליח להוציא לנו מהראש אפילו לאחר דיון מקיף עם ראשי הכנסייה והאפיפיור: מדינה יהודית בארץ ישראל. אולי זה מה שהרג את הרצל – המחשבה על חמסינים ולחות תל אביב... היו כאלה שעדין ניסו ונאבקו על זאלצבורג, אוגנדה ואולי ארגנטינה (סיר בשר רציני). אבל הזרם המרכזי בציונות ראה לאן המים זורמים. מאז הסיסמה שלנו בעולם – לזרום. הציונות קנתה את ארץ ישראל בשקיקה ומאז תוכלו להיווכח – אם תרצו אגדה – כי בכל הערים הגדולות רחוב החוזה נפגש – או לפחות חותך – את הנביאים. כי זה המקום הטבעי שלו. היום, דרך אגב, אני ורבים כמוני בעד החזון שלו. אם לא זאלצבורג אז ברלין. יהודי צריך שיהיה לו נוח. נוח שט בכל העולם בתיבה קסומה. נכון, הוא מנסה כבר שנים לשלוח את היונה אבל תמיד 'שלום עכשיו' ממלכד אותה ותולה את נוצותיה על החולצה שלו. כן, גם היום זו תעשיה שלמה ועתירת בג"ץ.

שנאה לוהטת

הציונות, חייבים להודות, שנאה יהודים. נקודה. תחליטו אתם עם לחיוב או שלילה. כלומר, לא מדובר ביהודים שהסכימו עם הבולשביקציה שלה, חתכו את הזקן שלהם עם הגרון, הפכו לאתיאיסטיים, קומוניסטים, משכי-ליסטים. היא לא שנאה אדם שנראה כמו כל יהודי נכה רוח לחלוטין, כמו יוסף ברנר – ייבדל לחיים טובים - שכתב בשנאה לוהטת על כל מה שייצג את היהודי ההוא, הרקוב, של הגולה המנוולת. גם לא את ביאליק שאמר אותו דבר במלים נרדפות ובשירה מתחזרת.

להזכירכם, התנועה הנוצרית הייתה בראשיתה כת יהודית משיחית קטנה שהחלה לאנוס את האנושות – כל העולם, אשתו ואחיותיה – עם הסיסמה הקוסמופוליטית: אנחנו עושים 'נפשות' לאל. רוצחים את הפאגאנים ועושים נפשות. מדובר בדיני נפשות ומיסיונריות נמרצת. גם הכת הציונית הייתה, להזכירכם, יהודית בראשיתה. היא יצאה מהגטו היהודי הרקוב אל האוניברסיטה האירופאית והעסקים הבינלאומיים. היא שרפה את כל הגשרים שהובילו אל היהודים ההם, שללה את המסורת היהודית והבית היהודי, הפיצה את האתיאיזם בהתלהבות שבה עשו גם הנוצרים את ראשית דרכם בין הפאגאנים עובדי האלילים.

כדי להמחיש את הדברים הנה לפניכם כמה ציטוטים מדברים שהושמעו על-ידי דמויות מיסיונריות שפעלו במרץ להשמיד את ה'פאגאנים' בדורותינו.

א. "...הכמרים הנוצרים הם ברום המדרגה מפני שאינם להוטים אחרי הכסף. הנוצרים הפשוטים טובים הם מכמריי היהודים...". דברי החוזה הרצל. כמה מביך שחוזה המציאות גבה הקומה ויפה הבלורית לא הבחין כי במציאות הכמרים הנוצרים הם ברום המדרגה כי הם רובצים על התחת של ילדים רכים...

ב. "... אני רואה את עצמי כיהודי מודרני ממוצע ואין אני נרתע ממעבר פורמלי לנצרות. אני מברך על כל יהודי שיש לו ילדים המחליט להתנצר...". בנימין זאב לפני שהפך עורו לחוזה.

ג. "... על היהודי בארצו להשיל מעליו כמה תכונות יהודיות שליליות כמו שפת האידיש, קיום מצוות ומנהגים ובעיקר הטפילות (פרזיטיות) יהודית...". בנימין הרצל בעור זאב. המלה בסוגריים – במקור.

ד. "... מה רב ההבדל בין הקורבנות בגולה לבין הקורבנות
בארץ... הללו שנופלים בארצות פזורינו הם קורבנות של אומה גוססת... לא היה טעם למותם כמו שלא היה טעם לחייהם...". אוסישקין, ממנהיגי הציונות וראש קק"ל. מאוד מנחם.

ה. "... ין הציונות והיהדות דבר אחד, אלא שני דברים השונים זה מזה. בודאי שני דברים הסותרים זה את זה. כשאדם אינו יכול להיות יהודי, הוא נעשה ציוני. הציונות מתחילה ממקום הריסת היהדות... דבר אחד ברור, הציונות לא המשך, לא רפואה למכה, היא עקירה והרס...". חיים הזז, מגדולי הסופרים והוגה דעות של התנועה הציונית.

אני שואל אותך, הזז: אז מה לכל הרוחות קושר אותנו לארץ הזאת? אם האלוהים לא קיים – לא היה ולא נברא – למה הציונות לקחה על עצמה לממש את הבטחותיו לעם היהודי? אבל חיים לא זז גם כשהוא הוגה דעות.

ו. אופיינו הלאומי פסול מימות עולם ועד הנה... מעולם לא היינו אומה יוצרת, תמיד חיינו חיי צוענים וכלבים, מה אתם רוצים מהאנטישמיים? מדוע לא תאבו להבין את המובן מאליו? את חזון השנאה והבוז לישראל. היהודים הם צוענים, זוהמה, רפש וניוול, ביצה סרוחה, לא אדם, כלבים פצועים...". חיים יוסף ברנר.

ז. "...בבית הלאומי נכריז על אותם יהודים שלא יסירו מעליהם את חלד הגלות ויסרבו לגלח את הזקן ואת הפאות כעל אזרחים ממדרגה שנייה. לא ניתן להם זכות בחירה...". זאב ז'בוטינסקי.

ח. הדברים הבאים נאמרו בשנת 1943. העולם כולו יודע ועדין לא מכחיש כי מדי יום נרצחים עשרות אלפי יהודים באירופה. "... כששאלו אותי, הלא תוכלו לתת מכספי קרן היסוד להצלת יהודים בארצות הגולה, אמרתי – לא. ואני אומר עוד פעם: לא. צריך לעמוד בפני גל זה הדוחה את הפעולות הציוניות לשורה השנייה... ריבוי הדברים על הטבח גורם להפחתת התאמצותנו להגדיל את הכוח העברי בארץ...". יצחק גרינבוים מי שהיה אחראי על פעולות ההצלה מטעם הסוכנות היהודית ושר בממשלת ישראל.

ט. "... הגלויות המתחסלות והמתכנסות בישראל אינן מהוות עדין עם אלא ערב רב ואבק אדם ללא לשון, ללא חינוך, ללא שורשים... לא"י יש צורך בעליה מובחרת, הציונות אינה מפעל פילנתרופי. אנו זקוקים פה לטיפוס המעולה של היהודים...". האיש הזה רוצה לומר שלא רק הגרמנים הנאצים עושים סלקציה אלא גם ההנהגה הלאומית בארץ ישראל, וזה בהחלט לגיטימי. איך עושים את זה לגיטימי? פשוט מאוד, טוענים כי היהודים הנשרפים שם חסרי לשון, חסרי חינוך וחסרי שורשים מזה ארבעת אלפים שנה. הציונות אינה מפעל פילנתרופי של הצלת יהודים.

י. "... אם אדע שאפשר להציל את כל ילדי גרמניה על-ידי העברתם לאנגליה ורק מחציתם – על-ידי העברתם לארץ ישראל אני אבחר בדבר השני...". אותו איש.

יא. "... תכנו אותי אנטישמי אבל אני חייב לומר זאת. אנו נחנקים מבושה מהמתרחש בגרמניה, בפולין ובאמריקה, שיהודים אינם מעיזים להיאבק... אין אנו שייכים לעם היהודי הזה, אנו מתמרדים נגד עם יהודי כזה, אין אנו רוצים להיות יהודים כאלה...". אותו איש.

אותו איש הוא בן-גוריון, מייסד המדינה. הוא מכריז שאין אנו שייכים לעם היהודי – אבל חומס את שמו ויוצא לגרמניה עם כיסים פעורים כדי לקבל את השילומים והפיצויים של אותם יהודים.

ברשימה הבאה – מה דעתם של סופר השמנת והסלט עמוס עוז והמוזלמן ק. צטניק על הציונות. כמו-כן, כיצד חוללו מיליוני השבויים הסובייטים גיבורי-חייל מרידות נאצלות במחנות השבויים שלהם. וגם – למה כולל בן-גוריון המכנה עצמו אנטישמי את יהודי אמריקה בין קורבנות השואה (סעיף יא)?