שופט המכהן בבית משפט, מתפקידו לחרוץ דין. לעתים, השופט עצמו - מבין כי הוא אינו מסוגל לעמוד במטלה זו העומדת בפניו, ובמקרה כזה הרשות בידו להודיע על כך להנהלת בית המשפט ולגרות להעברת התיק לשופט אחר.
כך [כמעט] קרה בת"א 7608-06-08 כהן ואח' נ' שיכון עובדים בע"מ ואח', בית משפט השלום בחדרה, שופט:
אהוד קפלן.
מכיוון שמומחה צד לדיון הוא ידידו של השופט, כתב השופט בפסק דינו כי הוא אינו יכול לדון בתיק, ואלו דבריו:
"בישיבת קדם המשפט הראשונה הודעתי לצדדים שמכיוון שמר רפאל גיל הוא ידיד שלי, לא אוכל לדון בתיק".
מדובר בגילוי נאות של בית המשפט, אשר לא הסתיר את עובדת יחסי הידידות בינו לבין מי שמחזיק בעמדה ברורה בנושא עיקר המחלוקת בתיק, יחסים המונעים מהשופט יכולת לדון בתיק.
היה צפוי כי בעקבות גילוי זה ולאור העובדות יועבר התיק לשופט אחר, אולם בית המשפט העדיף להעביר את ההכרעה בנדון אל הצדדים. להבהיר, הצדדים אינם יודעים מהם יחסי הידידות שבין השופט לבין המומחה, מה טיבם ומה יכולה להיות מידת השפעתם על פסק הדין בין במודע בין לא.
זאת ועוד, הצדדים מצויים תחת כבודו של בית המשפט ומוראו. פרוטוקול בית המשפט בטרם פסק הדין [פרוטוקול מיום 15 לספט' 2009] כלל את הנוסח הבא:
"ב"כ הצדדים:
לאחר שביהמ"ש מודיע לנו שהמומחה מטעם הנתבעת 4 נמנה עם חוג חבריו, אנו מודיעים כי הגענו להסכמה על מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש, מר דובדבני ולכן איננו רואים בכך בעיה
לאור הסכמת הצדדים, אני מורה על מינויו של מר דובדבני יעקב...".
לאמור, כעולה מהפרוטוקול, אין ולו ברמז הודאה בדבר אי-יכולת ביהמ"ש לדון בתיק, דבר שנגלה לתובעים רק עם קבלת פסק הדין.
טעו הצדדים לדיון שלקחו סיכון והסכימו להשאיר את השופט לכהן בתיק, וזאת עשו מבלי לדעת דבר לגבי מהות יחסי הידידות שנרקמה בין המומחה לבין השופט, ידידות עליה הצהיר השופט.
טעה בית המשפט, משקבע שאינו יכול לדון בתיק, ובכל זאת דן בתיק.
אמנם התובעים הגישו ערעור על פסק הדין, ערעור שברובו נדחה, אולם את מה שנכלל בפסק הדין - כבר אי-אפשר לבטל, והמעשה הוא שביהמ"ש הנכבד דן במה שאינו יכול לדון.
והפעם – פוריטאניות, מטרד, חזרה, סיפורים, העכבר והחור וצסק"א "אכלה אותה"
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
