דרכי פעולה אפשריות ברשתות החברתיות


נוכחות עורכי הדין ברשתות החברתיות אפשרית למעשה בשלוש דרכים.

הדרך הראשונה, ובה פעילים עורכי דין רבים, היא במישור האישי והפרטי ככל חבר אחר ברשת, במסגרת דפי הפייסבוק או חשבונות הטוויטר והלינקדאין האישיים שלהם.

במסגרת פעילות זו, ניתן לראות פה ושם כיצד עורך דין פלוני משלב מסרים שיווקיים גלויים או סמויים או מקדם נושאים החשובים לו, בין שהללו מושא לדיון תקשורתי במדיות אחרות ובין אם לאו, ובעצם מרחיב את רשת הקולגות או לקוחותיו הפוטנציאלים. פעילות כגון זו היא גם מינורית יחסית, ואם היא נעשית במינונים גבוהים מדי - היא תיתקל בדרך כלל בביקורת מצידם של "חבריו" של אותו עו"ד לקבוצה או לקהילייה.

הדרך השנייה היא כאשר עורך הדין החבר ברשת ובפרט באלו בהן קהילות דיון או בלוגים, ממצב עצמו כ"מומחה" לתחום מסוים או סדרה של תחומים. זה קורה בין אם מדובר בבלוג או בקהילה שמלכתחילה עניינם משפטי ועוסקים גם בנושאים אקטואליים, ובין אם מדובר בדיונים כלליים בהם ניתן להוסיף אספקט משפטי.

גם במישור זה אין אנו דוגמים פעילות מאסיבית, אם כי בהחלט אט אט נראה, כי ערוץ זה מנוצל יותר ויותר על-ידי עורכי דין הרוצים לשדר מסרים שיווקיים לקהל יעד שעשוי להיות קהל לקוחות פוטנציאלי, או רוצים לקדם נושאים החשובים להם.

כך למשל: בדיון שעניינו דיור יתערב עו"ד מקרקעין בטיפים או אזכורים. בדיון שעניינו מגע עם רשויות, יתערב עו"ד שיספר שזה עתה משרדו טיפל והצליח בסוגיה מסוימת מול רשות. מהצד האחר, יחווה עו"ד את דעתו המלומדת ביחס לנושאים ערכיים או אידיאולוגיים שאפילו נדונים ממש באותה עת בבית המשפט או בטריבונאל אחר, מתוך מטרה להשפיע על קוראי ההתייחסות שלחלקם אף עשויה להיות נגיעה לעניין.

הדרך השלישית היא כאשר עורכי הדין מנסים להשתמש לטובתם במשאב הרשת החברתית. כך נמצא יותר ויותר דפי פייסבוק מסחריים מטעמו של משרד עורכי דין, עיבוי מאגרי מידע של משרדי עורכי דין בכתובות וקשרים דרך רשת הלינקדין וכדומה.

במישור זה דומה, כי עורכי הדין עדיין לא יודעים כיצד לנהוג במשאב זה. מרביתם פשוט משכפלים את עמודי אתר הבית של משרדים ויוצרים קישורים או "פוסטים" מן האתר לעמוד הרשת וההפך. מעטים מאוד המשרדים אשר מנהלים קהילות או בלוגים בתוך העמוד שלהם ברשת.


האם נכון להיות שם?


עבור חלק מעורכי הדין, הרשתות החברתיות הן כבר כיום זירות שיהיו חייבים להיות בהן, ומכמה סיבות עיקריות.

1. הרשת החברתית מגדילה את מעגל הקשרים, הן לקהל יעד מוגדר והן קהלי יעד שאפילו לא חשבנו שקיימים, נכונים או ראויים. כך עשתה עורכת דין ששיתפה את חבריה בפייסבוק בתיק תקדימי בנושא זכויות הקהילה ההומו-לסבית, או עורך דין שקישר את חבריו לרשת לפרסום על פרצת מס שגילה וסייעה למרשו בדיון מול רשויות המס. בשני המקרים נחשפה מיומנותם של עורכי הדין והופצה לקהל חברים, אשר בדרך רגילה לא היו נחשפים למידע זה.

2. הרשתות החברתיות סללו מסלול נוסף ואף זמין יותר למקורות ידע מקצועיים ואחרים. באמצעותן סוכני המידע אליהם אנו מקושרים רבים יותר, זמינים יותר ובעלי נכונות לחלוק מידע ביתר פתיחות שכן אנחנו "חברים". בעוד בעבר היינו מייגעים את מוחנו מי מהקולגות (בארץ או בחו"ל) נתקל בסוגיה נדירה או פסק דין ייחודי ומבצעים פניות אישיות לרוב, כיום ובחלק מן המקרים, די בהצפת השאלה בין חברינו כדי להגיע בקלות למידע המבוקש.

3. הרשת החברתית מחזקת את הקשר שלנו עם קולגות בארץ ובחו"ל ואת היכולת להעביר עבודה בין עורכי דין או לאתר מומחים מתוך המקצוע ומחוץ לו. לדוגמא: עורך דין העביר לחברו פרטי מומחה זר שחקר במשך שנים מחלות מקצוע מסוימות, ומחקר זה סייע לעו"ד לזכות בתיק מול המוסד לביטוח לאומי. עורך דין אחר שהעביר לחברו פרטי מומחה אוסטרלי בתחום חקר האנרגיה המתחדשת, בהתמחות ספציפית ביותר שטרם פורסמה כלל במאגרי מידע רלוונטיים, וסייעה למקבל לקדם את תביעת לקוחו כנגד מתחרה עסקי.

4. ניתן להסתייע ברשת החברתית כאמצעי ויראלי למתן סיוע לקהילה, כמו אותו עורך דין שאיתר קולגה בסין המתמחה בנושאי בריאות, על-מנת שזה יסייע באמצע הלילה לבן משפחה אחר השוהה באזור נידח סין לקבל סיוע רפואי מיידי.

5. אחרון חביב: הרשת מסייעת לנו לקדם עניינים החשובים לנו ערכית או אידיאולוגית. כך, לדוגמה, הצליח מכתב מרגש ברשת של אחות לנפגעת בתאונת דרכים, לגרום להרהור נוסף ביחס לגזר דין חלוט של הנהג הפוגע.


להכיר את הזירה


מקובל למנות את הרשתות הנפוצות כפייסבוק, מייספייס, טוויטר, פליקסטר, לינקדאין, טאגד וכו'. כמו-כן קיימות מספר רשתות חברתיות בעברית כגון: מקושרים, קפה דה-מרקר וכדומה.

אנו ממליצים לבצע את הכניסה לרשתות החברתיות באופן הדרגתי ובזהירות. במקום בו נדרש הדבר, יש להתייעץ או להסתייע במומחים בתחום זה לאחר שבחנתם את מיומנותם באמצעות המלצות. עוד יש לזכור שלכל רשת חברתית, יש אופי שונה.

פייסבוק נחשבת ליותר אישית, בה מצופה מהחבר להיות פחות פורמלי ולשתף את חבריו בתחומי עניין אישיים, דעות, תחביבים וכדומה. עם זאת, נמצא ברשת זו דפים עסקיים של חברות וארגונים המשקיעים בעניין חשיבה עסקית ושיווקית רבה באמצעות מומחים למדיה זו. כך גם נמצא לא מעט עמודים עסקיים של משרדי עורכי דין, שמרביתם בעצם מעין תמונת ראי של אתר האינטרנט, ובחלקם של המקרים רק פחות פורמליים מהאתר.

טוויטר משמש את עורכי הדין בעיקר לקשרים עם קולגות בארץ ובחו"ל להחלפת מידע ועיתים גם חילופי לקוחות. בשלב זה מעטים יחסית עורכי הדין שמסתייעים במדיה זו לצרכים עסקיים.

כרטיסי לינקדאין הם בעלי אופי עסקי יותר. הללו משמשים את עורכי הדין גם למערך קשרים מקצועיים אך גם לחיפוש עבודה וגיוס עובדים.

לא מעט עורכי דין נוטלים חלק בבלוגים בגלובס או בקפה דה-מרקר. ושם הנטייה היא יותר להצטרף לדיונים מקצועיים או קהילות תוכן, כאשר מטרתם של עורכי הדין היא לנסות להיות ממוצבים כמומחים לעניין הנדון, בד-בבד עם נטילת חלק בדיונים כאחד החברים.