|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
למה אני אוהב את תפילת השל"ה הקדוש?
|
ערב ראש חודש סיוון הוא שעת רצון לתפילה על ילדים ● השל"ה הקדוש כתב בספרו 'שני לוחות הברית' כי מצא "בקונטרסים של אחד מהמדקדקים הדבקים בה'" תפילה נוראה ועצומה לאמירה ביום זה, שנפתחים בו שערי שמיים
|
עזרה מהקב"ה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
אני אוהב את תפילת השל"ה הקדוש. היא נראית לי כנה, מציאותית, לא מצועצעת, ברורה לכל נפש. טקסט פשוט, בהיר, כמעט מתבקש, בלי מושגים ערטילאיים, בלי ייחודים וספירות ובלי כוונות קבליות. השל"ה תיקן לאמרה דווקא בראש חודש סיוון, שהוא היום בו עם ישראל באו מדבר סיני (שמות יט א), ללמדך שגידול הילדים הוא כמדבר – חוסר ודאות, ספקות, שאלות, הרבה תפילות. השנה קראתי את התפילה בפעם הראשונה. ואז קראתי אותה שוב. כל מי שרגיל בתפילות הקבועות – שחרית, מנחה, ערבית – מכיר בעל פה את נוסחן, אך ודאי יתקשה להסביר את תוכנן. התפילות מורכבות ברובן מקטעי מקרא, פרקי תהילים וספרות חז"ל – עורך התפילה השאיר מעט מקום לטקסט אישי, בגוף ראשון או שני, שנוגע היישר לענייניו היומיומיים של המתפלל. תפילת שחרית, למשל, שזורה בכעשרים פרקי תהילים, וכוללת מושגים כמו "מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים", "פִּנּוֹת צִבְאוֹת קְדושִׁים רוֹמְמֵי שַׁדַּי" (נ"א: "צְבָאָיו") או "מִנְחָה לַחֲבִתִּין, וַחֲבִתִּין לִנְסָכִין, וּנְסָכִין לְמוּסָפִין, וּמוּסָפִין לְבָזִיכִין" – מושגים שגורמים לרובנו להכניס את התפילה לאוטומט ולירות אותה בצרור טכני וארוך, בלי להרהר אפילו במילה אחת היוצאת לנו מהפה. מראה הגון ומכאן חזרה לשל"ה. "וּבְכֵן", הוא כותב בעברית יפה, "אָבוֹא אֵלֶיךָ ה' מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, וְאַפִּיל תְּחִנָּתִי, וְעֵינַי לְךָ תְּלוּיוֹת עַד שֶׁתְּחָנֵּנִי וְתִשְׁמַע תְּפִלָּתִי". הוא תולה את הצלחת גידול הילדים בקדוש ברוך הוא, שהוא כידוע אחד משלושת השותפים שיש לו לאדם. מבקש שהילדים יהיו טובים, בעלי מידות, תלמידי חכמים, אנשי דעת. אך לא די בעולם הזה בגדלות בתורה לבדה, יש צורך גם במראה הגון ובריאות איתנה: "תֵן לָהֶם בְּרִיאוּת וְכָבוֹד וְכֹחַ, וְתֵן לָהֶם קוֹמָה וְיֹפִי וְחֵן וָחֶסֶד, וְיִהְיֶה אַהֲבָה וְאַחֲוָה וְשָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם". אלה המשאלות שלנו. נכון, תלמידי חכמים – חשוב. אנשי תורה – כדאי. אבל שיהיו גם בריאים ויפים, שיהיו אנשים בעלי מידות שיוקירו את בני משפחתם ואת זולתם, שנוכל לכלכל אותם ברווח, ובנוסף, שבני זוגם יהיו אנשים ראויים. גם הבנות, שלרוב מקופחות לטובת בנים-זכרים וזרע-של-קיימא, זוכות לברכה ש"תִּהְיֶינָה יָפוֹת וְנָאוֹת וּבַעֲלוֹת שֵׂכֶל... תִּהְיֶינָה שְׁלֵמוֹת בְּלִי מוּם". זה מה שהורה מבקש, שבנותיו תהיינה חכמות, נבונות וכן – גם יפות. אני אוהב את תפילת השל"ה הקדוש כי היא בוקעת מגרון של אימא ואבא. אין בה סגולות וצירופי שמות, ונכון לעכשיו – היא מחולקת ללא קמיע או צמיד אדום; אבל יש בה פשטות וטוהר, ותיאור מופלא ונקי של הקשר בין ההורה, הילד והקב"ה. היא מישירה כלפי שמיא אמירה פשוטה אך עוצמתית: ציווית אותנו, בניך ובנותיך, להעמיד צאצאים בעולמך? אנו מקיימים את חלקנו, כעת אנו צריכים לישועתך וברכתך.
|
|
הכותב הינו עו"ד ואב לשלושה
|
|
תאריך:
|
01/06/2014
|
|
|
עודכן:
|
01/06/2014
|
|
אלירם אלגרבלי
|
למה אני אוהב את תפילת השל"ה הקדוש?
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
יוסף613613
|
18/05/15 20:13
|
|
הלייסט הוא כמובן אותו פריט עץ, פלסטיק או אלומיניום, ארוך ודק. הפלשינצוק הוא מנוף הגלגלת הידני, ההופך באמצעות תמסורת את תנועת השרשרת לכוח רב, והקלאמרה הוא אותו תפס התופס שני פריטים או יותר והאימא של כל הקלאמרות היא הלוסטר קלאמרה, אותה קלאמרה המשמשת לחיבור חוטי חשמל.
|
|
|
בעצרת האו"ם בשנה שעברה הדגיש הנשיא אובמה שמדיניות החוץ שלו תתמקד בשני נושאים מרכזיים: הנושא הגרעיני האירני והסכסוך הישראלי-פלשתיני. לא סוריה, לא שום נושא אחר בעולם. רק שניים אלו. את הנושא הישראלי-פלשתיני, שר החוץ שלו אכן מילא באופן "אובססיבי ומשיחי", ובימים אלו, לפי דוברת מחלקת המדינה, הוא מקדיש את זמנו ל"דרום סודן ולאוקראינה". והנה, לפני כשבוע, ב-28 מאי, נשא הנשיא אובמה נאום מדיני בפני בוגרי האקדמיה לקצינים בווסט פוינט. "הקדימונים" לנאום היו רבים והכריזו שהנשיא יראה לכל מבקריו, מימין ומשמאל, שמדיניות החוץ של ארה"ב היא נכונה, מצליחה וזוכה להישגים.
|
|
|
נעשה זאת קצר הפעם. הטענה: בגלל שריחמנו על ערביי פלשתינה ולא עשינו להם את מה שהם ניסו לעשות לנו (והיו עושים אילו רק יכלו), הרי שאנו נענשים בעונש נוראי בלתי פרופורציונלי, אנו ובנינו ובני בנינו ללא יכולת להיחלץ.
|
|
|
במרבית השנים פרשת השבוע שלנו, נשא, נקראת בשבת שלאחר חג השבועות, יום מתן תורה. והמסר מובן, כי כשיהודי מקבל את התורה בסדר של "נעשה ונשמע" נעשה קודם לנשמע, כפי שהכרזנו וקיבלנו על עצמנו במעמד הר סיני, הוא זוכה לגבהות רוחנית, לנשיאת ראש שאין שום דרך אחרת להגיע אליה. אומנם אחת לכמה שנים, בהתאם לקביעוּת של לוח השנה, פרשת נשא נקראת בשבת שלאחר חג השבועות וזו הקביעוּת גם השנה. לכן מסתבר לומר שהפרשה הזאת נושאת מסר חינוכי, לא רק להתעלוּת שהיא תוצאה של קבלת התורה בחג השבועות, אלא יש בה גם מסר חינוכי שמהווה הכנה לחג השבועות עצמו. ומעניין שהמסר הוא אותו מסר, נשיאת ראש. רק שיש נשיאת ראש שפירושה התעלות כתוצאה מקבלת התורה ויש נשיאת ראש שפירושה התגברות על ההפרעות בדרך לקבלת התורה.
|
|
|
בשולי הכותרות: העונש על-פי ברבי - פרס לדורסים? הרי החדשות הטובות במדינת ישראל ספרים רבותי ספרים: עם ישראל קורא לא לשבתון יום ירושלים סמארטפון בדרכים חרדים לאושר ולקינוח פסוקו
|
|
|
|
|
|
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
|
|
|
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
|
|
|
דן מרגלית
לאחר 170 ימי המלחמה, לא נסכים עוד שנכדינו ונכדותינו ישלמו בדמים אלה או בדמים אלה את מחיר הטפילות של החרדים
|
|
|
איילת שקד
הם לא בחרו לעמוד על איזו גבעה ולירות. הם שעטו לעבר נחילי המחבלים, הרגו הרבה מהם, ולמעשה הצילו חיים רבים של תושבי נחל עוז והסביבה
|
|
|
אריאל היימן, אלון ברקמן
פינוי מאות אלפי תושבים מגבולות הדרום והצפון מאפשר להפיק מספר לקחים למקרה הבא - בין אם הסיבה תהיה ביטחונית ובין אם היא תהיה בשל אסון טבע
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|