הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מאמרים
ראשי  /   אתיקה  צבא וביטחון  מדיני/פוליטי  תקשורת 
בלוגים / בעל טור
טלפון:  03-6351062
פקס:  03-5351012
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
הנשיא אובמה ומזכ"ל האו"ם מודאגים
25/09/2016   |   מתי דוד
 
 
 
מתאר האיומים הנוכחיים
25/09/2016   |   יוסי קופרווסר
 
 
 
אוקסיטוצין באף והרוחניות גוברת
25/09/2016   |   יפעת גדות
 
 
 
אגדת המדינות המתנדנדות בארה"ב
25/09/2016   |   אהוד פרלסמן
 
 
 
ראש עיריית קריית שמונה שיקר כשטען שקיבל היתר בנייה לחריגות
25/09/2016   |   איציק וולף
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
ביזת הראל

מאז ימי מלחמת העצמאות נודעה חטיבת הראל לתהילה ושמה נקשר עם הקרבות הקשים לשחרור ירושלים. בימים אלה מגולל ספר חדש את עלילותיה הפחות ידועות של החטיבה מהוללת, בפיקודו של יצחק רבין. מסתבר שהיו בהראל פשעי מלחמה: ביזה, רצח, התעללות בגוויות וגם כישלונות מבצעיים דיווחי שקר ומצב של הלם קרב שבו היה נתון מפקד החטיבה - יצחק רבין. מסקנה מן הגילויים: המצור על ירושלים נגרם לא על-ידי הערבים, אלא בגלל ביזת הראל!

אחרי 56 שנים של חיים בשקר, שגרמו למדינת ישראל ולצה"ל נזקים בלתי הפיכים, בעיקר בתחום תרבות הביטחון הירודה (דיווחי שקר, אי הפקת לקחים) החליטו כמה מפקדים בכירים של חטיבת "הראל", שנושקים את שנות השמונים בחייהם, לגלות טפח ולחשוף טפחיים: להאשים אחדים ממפקדי חטיבתם ולוחמיה בפשעי מלחמה - רצח, התעללות בגוויות, הרס וביזה - ולנקות את עצמם לא רק מפשעים אלה, אלא גם ממחדלים ומכישלונות מבצעיים שעלו בחיי אדם רבים, באובדן שטחי מולדת ובסיכון הקמתה של מדינת ישראל.

מדובר באלוף בדימוס וראש ה"מוסד" לשעבר צבי זמיר, באלוף בדימוס ונשיא הטכניון לשעבר עמוס חורב, בתתי האלופים בדימוס אורי בן ארי, ישכה שדמי ומוטקה בן פורת. אל חבורת הגנרלים הצטרף אליהו סלע (רעננה) איש קיבוץ כברי שהיה קצין המבצעים של חטיבת הראל במלחמת העצמאות. ביוזמתם כתב צביקה דרור מקיבוץ לוחמי הגטאות את הספר "הראל - הקרב על ירושלים" שיצא בימים אלה בהוצאת הקיבוץ המאוחד. ביום שישי 18 בפברואר 2005 הם זכו גם בכתבת שער ב"שבעה הימים" של "ידיעות אחרונות" ובעזרת הכתבת אמירה לם הם בצעו את זממם: מיזם לניקוי עצמם על חשבון רעיהם שנפלו בקרב.

"ידיעות האחרונות" והוצאת הקיבוץ המאוחד הופיעו בציבור, לפחות כאנשי "בצלם", כטלי פחימה וכגדעון לוי ביחד: הם חשפו פשעי מלחמה בעזרת חבורת אלופים ותת אלופים במילואים. בכך הצטרפו הגנרלים לאופנה הרווחת היום בישראל להאשים אחרים בפגיעה בטוהר הנשק. לעיתון של המדינה יצא מזה סיפור שער טוב: גנרלים מודים בפשעי חבריהם לנשק. אלא שכותב שורות אלה חשף את אותם דברים ואף חמורים בהרבה, הנוגעים גם לגנרלים הנ"ל עצמם, בארבעת הכרכים של ספרי על מלחמת העצמאות, שפרסמתי בסוף שנות השמונים ובתחילת שנות התשעים, ובספרי "תיק רבין - איך תפח המיתוס" שפרסמתי ב-1995 כחצי שנה לפני הרצח.

חשפתי באותו ספר בין היתר עובדות אלה: רבין הודח פעמים במלחמת העצמאות בגלל תפקוד לקוי; רבין נטש את פקודיו בשדה הקרב וברח למקום מבטחים; רבין קיבל הלם קרב שהשפיע על תפקודו; להלם קרב זה היו השפעות חמורות על תפקודו כרמטכ"ל, כשר ביטחון וכראש ממשלה. בכל חברה דמוקרטית ובכל תרבות דמוקרטית היו אמצעי התקשורת מטפלים בנושאים אלה, מפריכים אותם או מוספים פרטים. לא כן בישראל "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון" בעיני עצמה. "ידיעות אחרונות" לא הקדיש אז אפילו מילה אחת ל"תיק רבין". איך יסבירו עורכי ידיעות אחרונות וכתביו הבכירים כנחום ברנע, שלחומר מקורי לא מגיעה בעיתון של המדינה מילה אחת ולחומר ממוחזר - כתבת שער? עד כדי כך הידרדרתם?!

כשפרסמתי את הדברים בשנות השמונים והתשעים הוציאו עלי זמיר חורב בן ארי וחבריהם חוזה והפעילו את כל קשריהם במערכת הביטחון, באקדמיה ובתקשורת לנתק ממני מגע, שהרי אני לדבריהם שקרן, שרלטן ו"היסטוריון צהוב". הם יידו בי את כלבג השמירה של כזביהם אל"מ ד"ר מאיר פעיל שדאג בכל הזדמנות להשמיצני. הפכתי לאדם מוחרם במולדתי. חלפו שנים ובאותה מצח נחושה באים "בכירי אומה" אלה ומכריזים: כל מה שאמרת וכתבת נכון, עבדנו על כולם בעיניים! להכרזה זאת יש משמעות עמוקה לא רק לי אישית אלא לתרבות הישראלית.

תוצאות הביזה

אליהו סלע מעיד עכשיו: "העמיסו על המשאיות שלנו פסנתרים וכורסאות בזהב ובבורדו". צבי זמיר: "באזור באב אל וואד היו מחצבות נטושות. אז החבר'ה שלנו, שבאו מההכשרות עטו על הציוד ולקחו אותו למשקים שלהם". עמוס חורב: "נכנסנו לבתים עשירים מאוד, הייתי מצויד בתת מקלע וראיתי מה הולך לקרות ויריתי בכל ארונות הזכוכית, באגרטלים סיניים עתיקים כדי להפוך את זה לוונדליזם ולא לביזה". מפקדי הראל ספרו כי הרהיטים שנלקחו מערבים בקטמון קישטו שנים את חדרי התרבות של הקיבוצים אבל כולם שמרו על קשר שתיקה. הם הוסיפו ש"מפקד בכיר בחטיבה שהיה לימים אלוף בצה"ל ריהט את הסלון במיטב החפצים שבזז בקטמון". המדובר בעוזי נרקיס סגן מפקד הגדוד הרביעי, שאכסן את הביזה במרפאה של הגדוד במעלה החמישה.

כל חיילי הגדוד ידעו זאת ודברו על כך ולכן הוא הועבר מחטיבת הראל לחטיבת הנגב שם הוא קיבל פיקוד על גדוד. נרקיס היה אלוף פיקוד המרכז במלחמת ששת הימים ואחריה הוא פיקד על התקפת הנפל על בסיס הפתח בכראמה והודח תוך כדי המבצע. אחרי שהשתחרר התמנה לראש המחלקת העלייה בסוכנות היהודית. הוא גם היה נציג הסוכנות במליאת רשות השידור ובוועד המנהל שלה. הוא לחץ על הטלוויזיה הישראלית להחרים את מחקרי על מלחמת העצמאות שבו חשפתי מקצת ממעלליו ומביזיונותיו. מנהיג שינוי יוסף לפיד שהיה אז מנכ"ל לרשות השידור נכנע ללחצו.

את תופעות הביזה החמורות ביותר לא חשפו אנשי הראל. אני הגעתי אליהן במחקרי: קצין הרכב של הגדוד הרביעי של חהפלמ"ח, גבריאל (גברוש) רפופורט ז"ל העיד באזני: "יוספל'ה (המג"ד) מינה אותי ל'קצין רכש (ביזה) גדודי'. הורדתי שתי משאיות עם פסנתרים ושטיחים. אמרו לי שזה בשביל פצועים. הבאנו את השלל לקריית ענבים ומשם לסרפנד (צריפין). נודע לי שחלק מהביזה הגיע לעין חרוד. אחרי המלחמה שמעתי שאנשים פרטיים לקחו מזה לעצמם".

מפקד הפלמ"ח יגאל אלון העיד באזני: "כשתוכנן מבצע 'יורם' בלטרון לפני ההפוגה הראשונה, באתי עם דוד מרכוס לירושלים וביקרנו אצל מפקד חטיבת 'עציוני' דוד שאלתיאל במפקדתו. הוא הרצה בפנינו באריכות ובפירוט על ביזת ירושלים". אלון לא השתמש במידע כדי להעניש את הבוזזים כי הביזה היתה מאורגנת. לעומת זאת הוא ופקודיו עשו חוזה על שאלתיאל והשמיצו אותו עד מותו.

אליהו ארבל ז"ל, שהיה קצין מבצעים ב' של חטיבת "עציוני" הירושלמית העיד באזני: "ראיתי פלמ"חניקים עטופים בשטיחים פרסיים. בשעות החמות של היום הם זרקו אותם באמצע הרחוב. באחד הלילות בשעה 3 אחרי חצות בא רץ למטה החטיבה והזעיק אותי לקטמון. ראיתי משוריין. הוא נעצר בבהלה. ניגשנו אליו בזהירות אולי יושבים בו ערבים, וראינו שהוא מלא מקררים פטיפונים שטיחים מה שאתה רוצה. הנהג אמר לי: 'תן לי את הכתובת שלך, אביא לך הביתה מה שאתה רוצה'. לא ידעתי מה לעשות. לעצור אותו? להרוג אותו? אמרתי לו, 'לך לכל הרוחות!' והוא נסע. אחר כך בהפוגה קיבלנו משכורות. השכנה סיפרה לאשתי שיש בחנות מסוימת מקרר חשמלי בזול. הלכתי לחנות ופגשתי שם את האיש מהמשוריין ההוא. הוא אמר לי 'בשבילך במאה לירות! אמרתי לו, 'אתה לא מתבייש?!' הוא ענה, 'אם אתה אידיוט אני צריך להתבייש?!'. אני גם יודע שחיילים שלנו השחיתו אוצרות אמנות במנזרים ובכנסיות".

אחד ממפקדי חטיבת "עציוני" יוסף עמי אמר בעדותו למחלקת היסטוריה של צה"ל המצויה בארכיון צה"ל: "נכשלנו בשוד מאורגן. תחילה הפלמ"ח ואחר כך המשטרה הצבאית".

איש הגדוד הרביעי יעקב זהבי ז"ל שאחרי המלחמה היה מראשוני שירות ה ביטחון הכללי סיפר לי שבקטמון נשדד כסף רב מבנקים ומכספות בבתים פרטיים. חלק מן הכסף נשאר בידי הבוזזים וחלקו נמסר למג"ד יוסף טבנקין. ללוחמים נאמר שהכסף עבר לקופה ב' של הגדוד הרביעי למען יתומים ואלמנות. זהבי סיפר שליתומים ולאלמנות לא הגיע גרוש לעומת זאת הוא שימש את טבנקין ומקורביו לטיול שעשועים לאיטליה אחרי המלחמה.

ירושלים נצורה בביזה

על פרסום מעשי הביזה בהראל אמר אליהו סלע: "אני כל השנים לא דיברתי על זה. יש דברים שהשתיקה יפה להם ואני גם מהסס אם היה נכון לנו לדבר על זה היום. זה לא היה העיקר בסיפור של חטיבת הראל שגורלה של ירושלים היה מוטל על כתפיה".

האמנם?! ב-20 באפריל 1948 עלתה לירושלים שיירת האספקה הגדולה ביותר במלחמה. 250 משאיות מאותה שיירה נותרו בעיר ולא הוחזרו לשפלה. בסוף אותו חודש ובתחילת חודש מאי נכבשה שכונת קטמון העשירה. רוב ביזת הראל הועמסה על 40 משאיות. כדי לשמור על הביזה לעצמם לא הוחזרו המשאיות לשפלה בטענה שהדרך חסומה וכך היתה ירושלים לעיר נצורה. התוצאה: המוראל בקרב יהודי ירושלים נפל פלאים, העיר עלולה היתה ליפול בידי הערבים והיתה סכנה ממשית לעצם הקמתה של מדינת ישראל. מנהיג היישוב, דוד בן-גוריון, והרמטכ"ל בפועל של 'ההגנה' יגאל ידין דרשו שוב ושוב ממפקד חטיבת הראל יצחק רבין להחזיר את המשאיות כדי לשלחן שוב עם האספקה לירושלים. בן-גוריון וידין קנו את השקר של רבין שהדרך חסומה ולחטיבת הראל אין יכולת לפרוץ אותה. הם יזמו בשבוע הראשון של מאי 1948 את "מבצע מכבי" כדי לפתוח את הדרך ולהוריד את המשאיות לשפלה. רבין טבנקין וחבריהם הכשילו את המבצע, משאיות הביזה נותרו בירושלים וירדו עם חטיבת הראל בהפוגה הראשונה לשפלה. הביזה הועברה לקיבוצים ולבתים הפרטיים.

פרשת נבי סמואל

ב-21 באפריל 1948 חרג דוד בן-גוריון לראשונה מן העיקרון האסטרטגי שקבע, לא לכבוש שטחים שנועדו למדינה הפלשתינית ואישר לחטיבת הראל לכבוש את כל השטח שבין ירושלים לרמאללה לרבות את הפרוורים הדרומיים של רמאללה, על-פי תוכנית של אנשי צמרת הביטחון אז, יצחק שדה ויוחנן רטנר. על הגדוד הרביעי של הפלמ"ח בפיקודו של יוסף טבנקין הוטל לכבוש את פסגת נבי סמואל ולהתקדם לכיוון רמאללה. על פלוגה בפיקודו של חיים פוזננסקי (פוזה) הוטל לכבוש את נבי סמואל. על פלוגה בפיקודו של אורי בן ארי הוטל לחסום את הציר בין נבי סמואל לבידו ולסייע לפוזננסקי במקרה הצורך להשלים את המשימה. הפעולה נכשלה, פוזננסקי ורבים ופקודיו נהרגו. נהרגו גם רבים מאנשי כוח חילוץ שיצא לעזרה. פצועים משני הכוחות לא חולצו ונשחטו לאור היום, לעיני חבריהם על-ידי הערבים.

הסופר יורם קניוק כתב על פרשה זאת את סיפורו "העיטים". בספרו של דרור ובכתבה של אמירה לם ב"שבעה ימים" האשים תת אלוף בדימוס אורי בן ארי את פוזננסקי בהפרת פקודה של טבנקין לא לתקוף את נבי סמואל משום שהפציע השחר. ולכן לפי בן ארי, פוזננסקי היה אשם באסון. המג"ד טבנקין השמיע את אותה אשמה בסרט על חטיבת הראל שהפיקו חיים חפר ודנה כוגן. בן ארי טוען שהוא מסר לפוזננסקי פקודה מטבנקין לא לתקוף. ספק רב אם זאת האמת אפילו שטבנקין אישר את הדבר לפני מותו. רבים טענו לעומתו שלא היו הדברים מעולם. האלוף מאיר זורע ז"ל שהיה אז מפקד גדוד "בית חורון" של חטיבת "עציוני" הצטרף כטרמפיסט לכוח של פוזננסקי. הוא צעד ליד מפקד הפלוגה ושמע שיחה בקשר בינו לבין טבנקין.

לפי זורע, בעדותו לי, השיחה הסתיימה כך: "תעשה מה שאתה מבין, אני חושש מאוד מהיום". סימון רוזנר שהיה קשר במשוריין של טבנקין סיפר לי: "יוספ'לה הציע לפוזה לא לתקוף מפני שהוא נכנס לאור יום. פוזה השיב, 'זה לא אור של ממש, אני יכול לתקוף'. ויוספ'לה לא פקד עליו להימנע מתקיפה. הוא השאיר את ההחלטה בידיו". האשמה של בן ארי (ושל טבנקין) היא מעשה נבלה מן הסוג החמור ביותר גם משום שכנראה אינה אמת, וגם משום שפוזננסקי ורוב פקודיו נפגעו מאש כוחותינו. מקצת מן החאש הזאת ירו אנשים שעליהם פיקד בן ארי.

זאת ועוד: פוזננסקי תקף את נבי סמואל באיחור משום שחכה לבן ארי ופקודיו שעשו דרך של קילומטר וחצי בשלוש וחצי שעות. בספרו "אחרי" תרץ בן ארי את האיחור בכך ש"תעינו בהסתעפות האחרונה ובחרנו בשביל הלא נכון. ייתכן שהערפל הכבד שרבץ בתחתית הגיאיות והעמקים הטעה אותנו". ניתוח של השטח מלמד שטעות בהסתעפות האחרונה יכול להסביר איחור של חצי שעה אך לא של שלוש וחצי שעות. לבן ארי צורפו סיירים מפלוגות אחרות ומקריית ענבים. אחד מהם, נעם רנן מפריך את גרסתו של בן ארי ומבסס השערה שבן ארי לא רצה להגיע לנקודת המפגש עם פוזה כדי להכשיל את ההתקפה. יתכן שעשה זאת בתיאום עם המג"ד טבנקין. לסוג הזה של התקפה קוראים: התקפה סיבובית - ממלאים את הפקודה אך לא מבצעים במתכוון את המשימה. לטבנקין וצלבן אחרי היה עניין להטיל את האשמה על פוזננסקי ההרוג. זאת לא אחוות הלוחמים המפורסמת של הפלמ"ח.

פוזננסקי ו-26 מפקודיו דממו במדרון הקדמי של נבי סמואל. בן ארי ופקודיו היו במרחק לא רב מהם והבחינו במתרחש. למרות זאת לא מילא בן ארי את משימתו: הוא לא חש כגל שני לכבוש את פסגת נבי סמואל. הוא גם לא פעל כפי שכל מפקד קרבי חייב לפעול: הוא לא פינה את פוזה ופקודיו והניח לערבים לשחוט אותם. בן ארי ופקודיו נסוגו ברגל לעבר מוצא תחתית. בדרכם עברו סמוך לפגועים מבלי לסטות ימינה ושמאלה.

"תפקוד מזהיר"

מאז תש"ח ועד היום נחשבת חטיבת "הראל", בשיחו המיתולוגי של הישראלים, למעולה שבחטיבות מלחמת העצמאות. שיח זה הוזן על ידי דיווחי שקר של יצחק רבין, יוסף טבנקין, צבי זמיר, עמוס חורב, אורי בן ארי וחבריהם. היסטוריונים ועיתונאים מגוייסים קיבעו אותו בתודעה הלאומית של הישראלים. תדמית זאת היתה רוח גבית בדרכו של מפקדה הראשון יצחק רבין למשרת רמטכ"ל, ראש ממשלה ושר ביטחון. שניים מאנשי החטיבה היו רמטכ"לים: דוד אלעזר ורפאל איתן. שלושתם פקדו על צה"ל בשלוש המלחמות הגדולות של ישראל אחרי מלחמת העצמאות: מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון. שלושתם נכשלו. יצחק רבין אפילו לא פיקד על מלחמת ששת הימים שכן הוא התמוטט נפשית.

רבים מאנשי חטיבת הראל היו אלופים ותתי אלופים. הם בנו את צה"ל, פקדו עליו במשך שנים רבות, ואחרי שהשתחררו התברגו היטב בצמרת המדינה ועצבו את כל מגזריה. כשהטלתי לפני עשרים שנה ספק באמיתות המיתוס שהם בנו על עצמם הם דאגו להפוך אותי לאויב העם ובמשימה זאת לפחות הצלחתם היתה מלאה. ראשי מערכת הביטחון ראשי האוניברסיטאות ובכירי התקשורת בישראל שמחו לשתף איתם פעולה. אין לדעתי להבין את תהליכי הקריסה של צה"ל, שבאו לידי ביטוי במחדלים ובכישלונות של מלחמת יום הכיפורים, בבריחה מדרום לבנון ובבריחה מגוש קטיף, מבלי ללמוד ולהבין כיצד יצחק רבין ופקודיו הפכו את תפקודם הלקוי במלחמת העצמאות, בגזרת ירושלים, ואת פשעי המלחמה שהם בצעו, ל"תפקוד מזהיר". מסתבר שהם בזזו את ערביי קטמון, הם בזזו את התהילה שלא הגיע להם, והם בזזו את גורלה של מדינת ישראל.

תאריך:  28/02/2005   |   עודכן:  28/02/2005
ד"ר אורי מילשטיין

מועדון הבלוגרים עוקבים: 370לקבלת רשימות אורי מילשטיין לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה בחירות 2015 בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
ביזת הראל
הודעות  [ 79 ] מוצגות  [ 76 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
מתנחל ברמת אפעל
28/02/05 11:41
 
מתיישב בנגב
28/02/05 15:57
 
אורי מילשטיין
1/03/05 06:29
2
יהודי גאה,
28/02/05 12:42
 
ירוסלב
28/02/05 17:47
3
יהודה דרורי
28/02/05 13:37
 
א.ג
28/02/05 18:01
 
הערה ממוטי לוי
28/02/05 18:22
 
א.ג
28/02/05 22:06
 
מענה ממוטי
28/02/05 23:36
 
א.ג
1/03/05 00:13
 
ירוסלב
1/03/05 14:02
 
ג. אביבי
28/02/05 19:07
 
מענה לאביבי מדרורי
28/02/05 23:32
 
יוסקה
1/03/05 12:15
 
מרדכי מוטי אטיה
28/02/05 22:14
 
מיכל מירושלים
28/02/05 22:54
 
יעקב ב
1/03/05 02:26
 
סשא
1/03/05 01:40
 
אורי מילשטיין
1/03/05 06:34
 
אורי מילשטיין
1/03/05 06:32
 
עד כמה אפשר להונות
1/03/05 12:18
4
אריק לב - ארה"ב
28/02/05 15:13
5
אורי**
28/02/05 15:17
 
אורי מילשטיין
1/03/05 06:37
6
הפרופסור
28/02/05 15:27
7
יוחנן
28/02/05 15:33
8
יורגן
28/02/05 15:39
9
הסיזון ישתנו??
28/02/05 16:15
 
מיכל מירושלים
28/02/05 19:09
 
שרוליק
1/03/05 07:15
 
מיכל מירושלים
1/03/05 08:18
10
מיכל מירושלים
28/02/05 16:30
 
א.ג
28/02/05 19:42
 
מיכל מירושלים
28/02/05 22:52
 
יעקב ב
1/03/05 02:05
 
מיכל מירושלים
1/03/05 08:17
11
סא"ל במינהל האזרחי
28/02/05 17:03
 
מענה לאידיוט
28/02/05 23:34
 
יעקב ב
1/03/05 02:07
 
תשובה ניצחת
1/03/05 12:21
12
א.ג
28/02/05 18:05
 
שרוליק
28/02/05 21:27
 
א.ג
28/02/05 22:44
 
שרוליק
1/03/05 07:08
 
יעקב ב
1/03/05 01:59
 
יעקב ב
1/03/05 02:39
13
פילוביץ שחף
28/02/05 19:34
 
מרדכי מוטי אטיה
28/02/05 22:19
14
גלעד חסקין
28/02/05 22:03
 
ב.ניצן
1/03/05 00:24
 
אורי מילשטיין
1/03/05 06:40
 
אלוהים מתעסק בגדולות
1/03/05 12:14
 
יוסקה
1/03/05 12:11
15
יגאל כהן
28/02/05 23:53
 
הצעה לבטן של יגאל
1/03/05 12:22
 
המשגיח מההוצאה לפועל
1/03/05 12:56
16
-נדיה
28/02/05 23:55
17
רמת אפעל-מתנחלת
1/03/05 09:49
 
קורט ולדהיים
1/03/05 12:48
 
דבורה הנביאה
1/03/05 18:29
18
יעל דרומה
1/03/05 17:51
 
אורי מילשטיין
3/08/06 08:06
19
לוחם בהראל
2/03/05 13:59
 
אורי מילשטיין
3/08/06 08:05
20
נכד של פלמחניק
3/03/05 18:25
 
אורי מילשטיין
3/08/06 08:02
21
בסודיה
3/03/05 20:15
 
אורי מילשטיין
3/08/06 08:01
22
שלל בז
5/03/05 09:39
 
אורי מילשטיין
3/08/06 07:59
23
j.b
6/03/05 23:07
24
פנחס
16/09/06 11:42
25
סלוא סואעד
13/06/07 16:56
26
שבץ חלבו
20/03/08 20:21
27
רותם1
28/03/10 04:28

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
אנשים אולי לא זוכרים כל כך, אבל בהתחלה היו משחקים כדורסל סתם באוויר הפתוח, על משטח אדמה ישר ומהודק שגבולותיו סומנו בפסי סיד שהיה דוהה עם הזמן ונעלם אל תוך האדמה שרבצה תחתיו. טבעת ברזל קבועה במרכזו של לוח עץ רחב שהיה מבחינתו מותקן בפסגתו של צינור ברזל קשיח היוותה יעד ברור ומסומן להטחות כדורי הסל שנורו אל שמים כשהם נושאים עמם תקוות, עיניים צופות, מבקשות שיואיל הכדור למצוא דרכו אל לב הטבעת בין סבך החבטות שספג בדרך.
28/02/2005  |  מנשה ברק  |  מאמרים
מה שניסיתי להוכיח עד כה (ראה הפרקים הקודמים), שהסיבה למלחמת המזרח התיכון נגד ישראל נובעת מתוך הצורך של משטרים הרודניים לקיים מצב מלחמה, הטבוע עמוק בתוך האופי והמבנה של המשטרים האלה. ההתנהגות המסורתית של אש"ף ורש"פ ממחישה היטב את העיקרון הזה, אך נשאר עוד להראות איך המדינות מיישמות אותו העיקרון, שישראל מנסה להתעלם ממנו מאחורי מדיניות הפיוס הטריטוריאלי.
28/02/2005  |  בועז מושקוביץ  |  מאמרים
"במקום להיאבק בימין, שייאבקו במחבלים" - אמר לשוטרים, לדברי אתר החדשות ynet, גדעון עזרא, השר לביטחון פנים, בליל שבת במקום הפיגוע בטיילת בתל אביב.
27/02/2005  |  אביתר בן-צדף  |  מאמרים
שר הביטחון לשעבר אלוף (מיל.) יצחק מרדכי, מצוי באחרונה במצב רוח מדוכדך מאז שנשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, סגר בפניו את הדלת לערעור נוסף. בימים אלה מצא עצמו במצב משפיל עוד יותר.
27/02/2005  |  אריה אבנרי  |  מאמרים
הקדמה: כדי לדעת מה חושב-עושה שרון כדאי לקרוא את יואל מרקוס מהארץ מי שקרוי בפי אליטת הארץ וסביבתה "בכיר הפובלציטים והפרשנים". מאז שרון הולך ב"מהלך הגדול" כפי הגדרת מרקוס, הפך לחביבו ושרון גומל למרקוס בתדרוכים וראיונות. מי שרוצה לעת מה קורה ב"חווה, ילך אצל מרקוס.
27/02/2005  |  מאיר אינדור  |  מאמרים



בלוגרים נוספים ברשת 
הסלון של אלי וענת
25/09/2016  |  20:28  |  עידית זכריה
פינת המשפחה של אלי וענת
25/09/2016  |  20:07  |  עידית זכריה
למה אני קופץ
25/09/2016  |  20:00  |  אפי טריגר

מתי דוד
יוסי קופרווסר
יפעת גדות
פורומים
אתיקה
מדיני/פוליטי
צבא וביטחון
תקשורת
כתבות שיווקיות
צוות חדשות עולם
המדריך לשופינג במדריד
שולי מילשטיין
הקופסה השחורה של ביטוח הרכב
הזדמנויות עסקיות
מיזמים חדשים
פרויקט יוקרתי בברוקלין במחיר הזדמנות
לפרסום במדור זה הקלק כאן
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |