סיפורה הלא ידוע של סוכנות החדשות עתי"ם

לא רבים יודעים, כי במדינת ישראל פעלה במשך למעלה מ-50 שנים (1950-2003) סוכנות חדשות וידיעות ארצית בשם עתי"ם ("עיתונות ישראלית מאוגדת") שסיפקה שירותים עיתונאים לחלק ניכר מהעיתונים בארץ וגם לרשות השידור, ובנוסף קיימה קשרי גומלין עם סוכנויות חדשות בינלאומיות בעולם ושימשה כמפיצה בלעדית של כמה מהן בישראל.

הגם שסוכנות עתי"ם מהווה פרק היסטורי חשוב בתולדות העיתונות בישראל. מעט נכתב וידוע על תולדותיה, עורכיה וכתביה. לפניכם סיפורה של עתי"ם.

היא נוסדה בשנת 1950 על-ידי מספר גופי תקשורת ובניהם גופי תקשורת מובילים שפעלו אז בארץ, במטרה להקים סוכנות שתוכל לספק להם ידיעות חדשותיות, בדומה לסוכנויות ידיעות בינלאומיות הקיימות בעולם. לצורך הקמתה הקימו גופי תקשורת אלה חברה בשם: עיתונות ישראלית מאוגדת בע"מ. מניות החברה הוחזקו בידי החברות הבאות: הוצאת הארץ בע"מ, "דבר" בע"מ, "עיתון וספר בע"מ" (מו"ל עיתון "על המשמר"), חברת "השחר" בע"מ (מו"ל "הבוקר"), "הצופה" בע"מ, "פלשתין פוסט" בע"מ (מו"ל של ג'רוזלם פוסט) "ידיעות אחרונות "בע"מ, "ידיעות חדשות "בע"מ, הוצאת מודיעין (מו"ל מעריב),"למרחב" עיתון יומי בע"מ.

במשך השנים והצטרפו לעתי"ם גופי תקשורת נוספים כמו, רשות השידור, חברת אידפרס בע"מ (מו"ל העיתון באידיש "לצטע נייעס" ),"החברה המאוחדת לפרסומים והדפסה בע"מ" ועוד.

מייסדה של עתי"ם ומנהלה ועורכה הראשי הראשון היה חיים בלצן ששימש בתפקיד זה במשך כ-25 שנה. בתו הפסנתרנית וחוקרת המוזיקה ד"ר אסתרית בלצן שלחה אלי לפרסום קטע מזיכרונותיו בו הוא מתאר בפירוט את נסיבות הקמת סוכנות עתי"ם ושלבי התפתחותה.

מספר חיים בלצן בזיכרונותיו: "ב-1948, מיד עם שובי משהות של 7 שנים באירופה, כמנהל סוכנות היאס להצלת יהודי אירופה, פגש אותי יעקב לנדאו מנהל ומיסד סוכנות החדשות היהודית העולמית (הסוכנות הטלגרפית היהודית,(י.ט.א ... והציע לי להקים ולנהל סוכנות חדשות ישראלית, חברת בת של הסוכנות הטלגרפית היהודית... כעבור שנה וחצי יזמו 3 עורכי העיתונים דאז (גרשון שוקן מהארץ, דן פינס מ"דבר" ויעקב גרומן מ"הבוקר") פגישה נוספת עימי בנידון, ב - 1.5.1950 וסוכם על תפקידי לייסד ולנהל את הסוכנות העתידה לקום. מקור המימון - תשלום חודשי של העיתונים עצמם.

קודם כל הגיתי ונתתי את השם - עתי"ם, ראשי תיבות עיתונות ישראל מאוגדת, באישורו ובברכתו של המשורר אברהם שלונסקי.

גיבשתי צוות ראשוני של ארבעה כתבים ושליח פניתי לידידי מזכיר הועד הפועל בהסתדרות, מרדכי נמיר, שעזר במציאת חדר בבניין הועד הפועל דאז. הסוכנות החלה לפעול ב-15.9.1950, כארגון קואופרטיבי של מו"לי העיתונות, כשהיא מוציאה שתי מהדורות חדשות ביום הכוללים חדשות מבתי המשפט ומהמשטרה, ואלה חולקו באמצעות שליח על אופנים ל-3 היזמים, בעלי העיתונים הארץ, דבר והבוקר.

עם הצלחת המהדורה הראשונה הצטרף גם הג'רוזלם פוסט למנויי הסוכנות, ועוד 3 עיתונים נוספים. בהמשך הצטרפו עיתונים בשפות לועזיות ורשות השידור. בראשית הפעילות - שלושת עיתוני הערב לא היו זקוקים למהדורה, בגלל השעות שבהן הופיעו."

בלצן מספר עוד בזיכרונותיו: "ב-1951 הודיעה לי רויטרס, סוכנות החדשות העולמית הגדולה והוותיקה בלונדון, כי סגן המנהל העולמי פליטווד מֶיי, עומד להגיע לארץ במיוחד על-מנת לדון איתי על דרכים לשיתוף פעולה. שיתוף הפעולה החל ב-1952 בעקבות הביקור וכלל הפעלת כתבי רויטרס בארץ ושימוש ברשת הטלפרינטרים של רויטרס.

בעקבות שיתוף הפעולה עם רויטרס, הורחב צוות המתרגמים מאנגלית לעברית, נחתם חוזה גם עם עיתוני הערב, ובעקבות התרגום האנגלי הגיע גם תרגום לצרפתית ונחתם חוזה נוסף עם סוכנות החדשות הצרפתית. ידיעות שהגיעו מרויטרס סומנו תחת "ער" (עיתים- רויטרס), וידיעות שהגיעו מסוכנות החדשות הצרפתית סומנו כ"עצ" (עיתים צרפת). בהמשך התחלנו לתרגם ידיעות מערבית מארצות ערב כפי שנקלטו ברדיו. ידיעות אלה הוכתרו בכותרת (עמ - עיתים מזרח). בהמשך התחלנו להפיץ את ידיעות לשכת העיתונות הממשלתית".

בלצן חושף בזיכרונותיו כי בתחילה התנגדה אגודת העיתונאים לפעילות עתי"ם וניסתה להיאבק בה בטענה "שעתי"ם גוזלת פרנסה מעיתונאים אחרים בארץ" אולם לבסוף יושרו ההדורים.

בשנותיה הראשונות של סוכנות עתי"ם שכן משרדה הראשי ברחוב רוטשילד 55 בתל אביב ובשנות ה-60 עבר המשרד הראשי לבניין ברחוב טיומקין 10 בתל אביב, לא הרחק מרחוב יהודה הלוי והתחנה המרכזית הישנה בתל אביב.

בנוסף למשרדה הראשי בתל אביב. היו לעתי"ם סניפים במקומות הבאים: בירושלים, ברחוב בן יהודה 2 בנין "סנסור"; בחיפה, ברחוב העצמאות 61 ואחר כך עברו המשרדים בחיפה לרחוב חסן שוקרי 4; בבניין הראשי של נמל התעופה לוד ובבניין בית המשפט ברחוב ויצמן בתל אביב.

עתי"ם סיפקה שירותים לעיתונות בארץ ובחו"ל וכן למוסדות ממשלה ומוסדות ציבור שכללו: תרגום, שידורי תמסורת, שירות לאספקת קטעי חדשות חוץ למנויים, שירותי אירועי ספורט ועוד, ובנוסף קיימה קשרי גומלין עם סוכנויות חדשות בינלאומיות בעולם והייתה המפיצה הבלעדית בישראל לשירותי החדשות של הסוכנויות העולמיות, רוייטרס, פראנס- פרס, שירות חדשות מהמזרח (ע"מ) יונייטד פרס אינטרשיונל, הסוכנות הטלגרפית היהודית (יט"א) ועוד.

מוסדות סוכנות עיתי"ם

בראש ניהול חברת עתי"ם עמדו לאורך רוב שנות קיומה 2 גופים מרכזיים: מועצת מנהלים ו"הוועדה המייעצת לענייני עריכה" בהם היו חברים לרוב, עורכים, מו"לים וכתבים בכירים, נציגי בעלי המניות בחברת עתי"ם.

בן השאר היו חברים בגופים אלה שמות כמו: נח מוזס, גרשון שוקן, עמוס שוקן, אריה דיסנציק, דב יודקובסקי, טד לוריא, חיים בלצן, אלתר ולנר, משה ז"ק, שבתאי דון יחיא, שבתאי הימפלרב, גדעון סאמט, גבי צפרוני, ארי רט, דוד פדהצור, מארק גפן, אהרון קראוס, אמיר דוידזון, אליהו סלפטר, יוסף קרני, ונוספים.

במחצית שנות ה-70 בהיותו כבן 65 פרש חיים בלצן מעתי"ם ובמקומו מונה לתפקיד מנהל ועורך ראשי אלתר וולנר שהיה לפני כן מנהל עיתון "הצפה" וקודם לכן כתבו הצבאי של עיתון זה. וולנר כיום בן כ-90 אומר לי, כי כתבות רבות בעיתונות אז היו למעשה של עתי"ם אך היא לא תמיד קיבלה קרדיט על כך. מוסיף וולנר: "עיתונאים רבים היו לוקחים כתבות של עתי"ם, משנים פתיח ועושים שינויים פה ושם והוסיפו את השם שלהם כאילו הם כתבו את הידיעה. נתקלנו בזה הרבה פעמים".

במשך למעלה מ-50 שנות קיומה עבדו בשירות עתי"ם עשרות רבות של עורכים, מתרגמים וכתבים. חלק מהם (בעיקר כתבים אזוריים) שימשו במקביל להיותם כתבי עתי"ם גם כתבים של עיתונים יומיים, כמו: "דבר", "על המשמר", "הבוקר", ידיעות אחרונות ועיתונים נוספים. הנה כמה משמות עובדי עתי"ם לדורותיה, רובם נשכחו כלא היו.

עורכים ומתרגמים: בצלאל גילאי, מרדכי בן טל, יוסף לוויטה, חיים בלצן, יהושוע נבו, אמיל הלוי, אריה מייזלס.

כתבים (חלקם היו גם עורכים): יעקב קיפר, צבי מגן, זיו שורר, הלל מרגו (מרגושילסקי), ריצארד רועי, שבח בן גבריאל(ספורט), שפי גבאי, צבי ציפר, אילן גור, אורי בינדר, ניצה רימון, שלמה חדד, יצחק לוינסון, חיים נוי, יאיר דקל (נוי ודקל הם כיום בלוגרים באתר" ניוז 1" ).

כתבים בירושלים: חיים אלרואי, שמואל מיטלמן, גד ליאור, עוזי ניבון(בנזימן) ונוספים.

כתבים בחיפה: מאיר שושני, אריה מאיר.

כתבים אזורים: יוסף גלילי- צפת ובגליל העליון, יוסף וקסמן- בטבריה והאזור, יוסף אורי- עכו והגליל מערבי, אריה מאיר- עמק יזרעאל ונצרת, דוד אפל-אשדוד אשקלון עזה וסיני, נחום סנה וטובי ארבל - הדרום ובאר שבע, עמנואל פריפז -בנתניה והשרון הצפוני, יהושוע מרקוס-הרצליה והשרון הדרומי, יעקב שליש-בת ים וחולון, מרים פלג - בעכו ובגליל המערבי, שמואל עציוני ואליעזר זוליר - בנגב באילת, ועיסה חביב -בשכם ובמשולש.

אני מניח כי היו עוד עשרות רבות כתבים שעבדו בשירות עת"ים ב-למעלה מ-50 שנותיה שלא הזכרתי שמם ושלא מופיעים בחומר הארכיוני שעמד לרשותי. טוב היה אם הייתה מתארגנת יוזמה למפגש בוגרי עתי"ם לדורותיה בו בנוסף למפגש נוסטלגי מרתק, יסופר יתועד ויונצח סיפורה הלא ידוע של עתי"ם.

משבר העיתונות שבעקבותיו נסגרו עיתונים רבים ובמיוחד העיתונים שהיו לקוחות מרכזיים של שירותי עתי"ם כמו "דבר", הצפה", "על משמר" לא פסח גם על עתי"ם. ולא רק זאת, רשות השידור וגלי צה"ל החליטו מטעמי תקציב להפסיק להשתמש בשירותי עתי"ם ועתים נקלעה לקשיים כספיים ולחובות.

מועלת טענה כי בעלי העיתונים שהם בעלי חברת עיתי"ם לא היו מעוניינים בטיפוח עיתי"ם שהיא בעצם סוג של חברה מתחרה לעיתונים אבל לא אכנס לסוגיה מורכבת זו.

מכל מקום עתי"ם לא השכילה מזה שנים רבות להתאים שירותיה לשינויים ולחידושים שהתחוללו בשוק התקשורת המקומית. המנהל והעורך הראשי אלתר וולנר פרש מתפקידו ולמנהל מחליף מונה חיים נוי. בנובמבר 2003 כשהחובות החלו לטפוח, הוחלט לסגור את עתי"ם. לאחר סגירתה נעשו ניסיונות להצילה ולהחיותה אולם אלה כשלו ובדצמבר 2006 נסגרה סופית ועובדיה פוטרו.