על שלושה פשעי עזה ועל ארבעה לא אשיבנו

1. התושבים בעזה בחרו בחמאס, למרות שידעו מה עמדותיו.

2. התושבים בעזה, מחפים על החמאס ועל פעולות הטרור שלו, ואינם יוצאים נגדו.

3. אין לי כל ספק כי חלק גדול מהתושבים בעזה, יודעים היכן מסתתרים הפושעים, מהיכן הם משגרים, היכן מחביאים נשק ומה עושים בכספים הרבים, במקום לדאוג לאוכל לנשים ולילדים הרעבים. אינם מוקיעים אותם מתוכם, ומשמשים עבורם חומת אדם.

אני, כמו ישראלים רבים אחרים, חולמת על שלום. אני כמו הרבה אנשים, אשר גדלו על ערכים, מוכנה להתגמש מאוד כדי להגשים את החלום. אני מאמינה כי גם בצד השני יש עם מי לדבר ויש גם שם אנשים הגיוניים.

אני מצפה כי תושבי עזה השפויים יצאו לרחובות, יפסיקו לתמוך במנהיגים, יבינו כי גם להם מגיעים חיים יותר טובים, וכי ההבטחות לגן עדן ול-70 בתולות הן הזויות.

מלחמת הקודש

ועל 4 לא אשיבנו. על כי גורמים לחיילים בצה"ל - הצבא המוסרי ביותר בעולם - לשפוך דם אדם, כדי להגן על אזרחים הגונים ומסורים אשר כל פשעם וכל חטאם, כי את מדינת ישראל אוהבים, ורק בקיום עמנו בארצנו בכל לבם מאמינים.

כמה מילים על החמאס מתוך הוויקיפדיה. חמאס (בערבית: حماس, ראשי תיבות של حركة المقاومة الاسلامية - בתעתיק מדויק: חרכת אלמקאומה אלאיסלאמיה - תנועת ההתנגדות האיסלאמית; פירוש המילה "חמאס" הוא התלהבות, גבורה) היא תנועה איסלאמיסטית-סונית פונדמנטליסטית פלשתינית, שמטרתה על-פי אמנת חמאס: הקמת מדינה פלשתינית איסלאמית תיאוקרטית בשטחי ארץ ישראל, שכוללים הן את שטחי מדינת ישראל (למעט רמת הגולן) והן את שטחי יהודה, שומרון וחבל עזה, תחת המוטו: "אללה הוא תכליתה, הנביא הוא דמות המופת שלה, הקוראן הוא החוקה שלה, מלחמת הקודש היא דרכה, והמוות למען אללה הוא הנעלה במשאלותיה".

ב-25 בינואר 2006, לאחר שנדחו מספר פעמים, נערכו הבחירות למועצה המחוקקת הפלשתינית. חמאס הפתיעה וזכתה ברוב גדול (75 מושבים בפרלמנט לעומת 43 של הפתח) בבחירות דמוקרטיות שקטות שפוקחו על-ידי נציגות בינלאומית מדינת ישראל, ארצות הברית, קנדה והאיחוד האירופאי אינם מכירים בחלוקה בין "זרוע מדינית" לבין "זרוע צבאית" ומבחינתן כל ארגון חמאס, על כל זרועותיו, הוא ארגון טרור.