קופת ברזל

מבצע "צוק איתן" משפיע באופן משמעותי על נפח הפעילות הכלכלית והעסקית ברחבי הארץ, וביתר שאת על העסקים בדרום. התקשורת עוסקת בכך רבות, ולפחות פעם במהדורה משודרת כתבה על מסעדות ריקות מסועדים, מקומות בילוי ריקים ממבלים, מלונות ריקים מתיירים ועוד.

חוק מס רכוש וקרן פיצויים מאפשר לעוסק הישראלי לקבל פיצויים על נזק בנסיבות אשר בהן יש "העדר יכולת לנצל נכס ביישוב ספר". כלומר: רק במצב של הפסקת פעילות מוחלטת, סגירת העסק, יש זכאות לפיצוי. למען הסר ספק, בית המשפט הדגיש בעבר שירידה בפעילות העסקית עקב המצב הביטחוני איננה סיבה מספקת לפיצוי.

במציאות של מבצע "צוק איתן", תחת הגנתה המבורכת של מערכת "כיפת ברזל", מצד אחד כן מתאפשר לעסקים שנמצאים תחת טווח הרקטות להמשיך ולהתנהל כרגיל, לכאורה, מבלי להשבית לחלוטין את הפעילות כפי שנהוג היה במהלך מבצעי לחימה קודמים. אך מצד שני, כאמור, פעילותם העסקית, וכפועל יוצא מכך רווחיהם, נפגעים בצורה דראסטית.

כיוון שכך יש מקום לשקול בדחיפות לקדם שינוי בחקיקה, כך שלבעל העסק תהיה זכאות לפיצוי כלכלי בזמן חרום בגין פגיעה ברווחי העסק כפי שמתרחש בימים אלו, מבלי שיידרש לכך שפעילותו הכללית תופסק כליל וכך יימנעו קריסת עסקים ופשיטות רגל. לאור המציאות שנוצרה תחת מעטפת ההגנה של "כיפת ברזל", יש להתאים את החקיקה הנוהגת לקידמה, על-מנת להתגבר על אותה אנומליה אבסורדית, שבמסגרתה יש דווקא עידוד לסגור את העסק כליל ולא לנסות למרות המצב הביטחוני להמשיך להפעילו.

אני סבור שהשינוי הנדרש שהזכרתי צריך להיות ראשון בתוך תהליך רחב של שינוי האופן שבו המדינה דואגת לפיצויים על עוסקים, תוך שימת דגש גם על קרבת מועד הפיצוי ככל הניתן לאירועים הביטחוניים. זאת, על-מנת להקטין ככל הניתן את הפגיעה באותם עסקים, בעיקר הקטנים והבינוניים שביניהם, שצריכים לשלם לספקים, לבנקים וכדומה, אך מקבלים את כספי הפיצויים לאחר תקופה ארוכה. במסגרת זאת, ברור שאת השינויים הללו יש לערוך באופן מדוד ומאוזן, כך שלא יפול עול תקציבי כבד ולא פרופורציונלי אם המבצע יתארך ויתמשך מעבר לכמה שבועות.

מבחינתי, השינויים שהזכרתי מבטאים צדק כלכלי-חברתי שהמדינה מחויבת בו, שכן עיקר הסיוע הנדרש הוא לעסקים קטנים ובינוניים בפריפריה. כולי תקווה שהשקט ישוב במהרה לכל רחבי ישראל, ולצד זאת, ששר האוצר יקדם את הדברים שהצעתי בפנייתי אליו, כך שבעלי העסקים יזכו לפיצוי הולם וצודק.