המטרה: פירוז רצועת עזה

"ועד הקהילה" התכנס ואחרי דיונים סוערים החליט לקבל את הצעת מצרים להפסקת אש עם התניות כאלה ואחרות. הזרוע הצבאית של חמאס השיבה ב"לאו", והירי נמשך.

כל מה שניתן היה להעריך מראש שעומד לקרות, אכן מתרחש, וכך גם אחרי הפסקת האש ההומניטרית. ישראל מצטיירת כחלשה וטיפשה והחמאס כלוחמים נחושים העשויים ללא חת, הדבקים בעקרונותיהם ובמשימותיהם כמיטב יכולתם. מה משמעות התפתחות זו לגבי ישראל? - ישראל ממשיכה לשגות באשליות, פוגעת קשות בתדמיתה ובהרתעתה ומשדרת שדר מסוכן מאוד לסביבה העויינת - אנחנו נמושות. אין זה משנה אם התרוץ התורן הוא ניסיון למציאת הסדר, רצון לחסוך בנפגעים כאן ושם, מצג תדמיתי לטובת אירופה המסוממת, או ארה"ב המתפוררת. מה שחשוב הוא המסר הראלי, ומסר זה אינו מוביל לשום תכלית חיובית.

קרוב לוודאי שהמצג הישראלי הנוכחי יוביל בסופו של דבר - אחרי הצגה חמאסית אמיתית או כושלת - למקום בו רוצה החמאס: גרירת ישראל לכניסה קרקעית מהוססת לשטח עזה, מצג של לוחמת גבורה של החמאס מול "גוליית" הישראלי, ייתכן ליבוי התגובות המבקשות לתמוך בחמאס לאורך גבולות אחרים של ישראל מתגובות סמליות לתגובות משמעותיות יותר, אבידות אזרחיות רבות בקרב הפלשתינים של עזה ומסמר נוסף בארונו של אבו מאזן, שאת חלקו הרוויח ביושר.

הנחות העבודה שלי לגישה המוצעת להלן הן:

• ללא ריסוק הארגונים הצבאיים הלוחמים בעזה, כל הסכם להפסקת אש יהיה זמני, לא יציב, קצר טווח ובעצם ייתר את המבצע הנוכחי.

• יש להפריד לעת הזאת את הטיפול ברצועת עזה מהטיפול ברשות הפלשתינית ובאיו"ש, ולהתנהל בנפרד מול כל ישות.

• בגלל ניגודי אינטרסים בין ישראל לאבו מאזן והרשות, אין לשתף את אבו מאזן בפעילות המדינית צבאית הנוכחית בעזה, לפחות כל עוד אין הסכם על הסדר בין ישראל לבין הרשות באיו"ש.

• לשקול שיתוף גורמי חמאס אזרחי בממשל שיוסדר בעזה לאחר ביצוע האמור ב-א' לעיל, אם יקבל התנאים הבאים:

1. קבלת תנאי הקוורטט.

2. התחייבות להמנע מאלימות והשתתפות פוזיטיבית בשיקום אזרחי.

3. שילוב נציגות האוכלוסייה המקומית בשיקום ובניהול החיים השוטפים ברצועה.

• פתיחת עזה מפורזת לנגישות אל העולם תצטרך להיות כפופה במשך פרק זמן לא קצר לפיקוח שיבטיח מניעת חזרה למציאות הקיימת עתה. מנגנון הפיקוח יוגדר ויופעל כחלק מההערכות האזרחית החדשה, תמיד בהשתתפות ישראל

• כל מה שיקרה ויתפתח בעזה, הוא מודל ונסוי אמפירי להתנהלות גם מול גזרות אחרות בטריטוריות שכנות לישראל שאינן תחת ריבונות ישראלית.

למחווה הישראלית של הסכמה להצעה המצרית להפסקת אש הבוקר, יהיו דיבידנדים תדמיתיים מעטים בלבד. כאשר תחזור ישראל לכתוש את החמאס ויפגעו שוב אזרחים או ילדים, סערת הרוחות האמיתית ויותר ממנה הסערות המפוברקת בעולם הערבי, במוקדי הנוכחות הערבית באירופה ובמקומות נוספים, תחזור ותתלהט כאילו לא הייתה כל מחווה מצד ישראל. המחווה השולית בנסיבות אלה היא בזבוז זמן והונאה עצמית.

למזער את הנזק הפסיכולוגי מההפחדות

המאבק ההסברתי צריך להתחיל בבית, בריסון התקשורת המקומית, בצימצום היקף השידורים ובסיוגם לדיווחים קצובים ועובדתיים בעיקר. את הקשקשת המסיתה והמעוררת להתלהמות יש לדחות עד לאחר אירועי המלחמה. ובעיקר צריך למזער את הנזק הפסיכולוגי שנגרם לאזרחי ישראל ממבול תמונות ההרס, הנזק, הפגיעות, ושרשרת ההפחדות והאיומים של דוברים ופרשנים שאינם מוסיפים דבר לידע אבל מגדילים את אפקט הסטרס (דחק), הפחד והתסכול של הציבור. זכות הציבור לדעת תבוא על סיפוקה ברמה מתקבלת בהחלט על הדעת אם יקבל מידע ללא כפילויות וללא פרשנויות מיותרות מצד הדוברים.

את ההסברה מול העולם חייבים לשנות באמצעות אינטנסיפיקציה של מידע מצה"ל וממשרד החוץ, והכרזה ממשלתית ישראלית, ע"י ראש הממשלה, שעיקרה הודעה על שינוי יסודי במדיניות התגובה ובהתנהלות הישראלית מכאן ואילך, על כל הנלווה לכך.
הודעה כזו צריכה לכלול קריאה לתושבי עזה שתכלול בקרוב את הברים הבאים:

ושבי עזה נקראים להתפנות לאלתר ועד להודעה חדשה מכל האזורים והמקומות בהם מצויים לוחמי טרור, מחסני נשק של הטרור, אמצעי שיגור או מלכוד של הטרור, מפקדות, בונקרים ונקודות מחסה צבאיות או לוגיסטיות. כל אלה הופכים למטרות צבאיות ומי שישאר בקירבתן, דמו בראשו. בנוסף להתרעה הכללית הנ"ל, ישראל תפרסם מפעם לפעם התראות יעודיות לאזורי סיכון, המיועדים לתקיפה מיידית, במטרה להקטין ככל האפשר פגיעות באזרחים, האחריות לאי-ציות להודעות אלה תחול על האזרחים. האזרחים נקראים למנוע מילדים ונוער לשהות בקרבת מקומות מסוכנים כנ"ל ובאזורי עימות, ורואה אותם אחראים לביצוע הנחיה זו. ישראל אינה מקבלת את הטיעון שאין לאן ללכת בעזה, יש לאן ללכת. ישראל אינה מכירה בטיעון שאין תקווה ואין עתיד בעזה, יש תקווה ויש עתיד אבל לא תחת שלטון החמאס והטרור הפונדמנטליסטי. ישראל אינה מקבלת את ההתחסדות של תושבי עזה שאין להם ולא הייתה להם השפעה על מעשי החמאס; החמאס נבחר על ידם והם נושאים באחריות לתוצאות בחירה זו וצריכים לפעול בכל כוחם ומאודם לשינוי המצב. ישראל פועלת כיום ותפעל ביתר שאת החל ממועד הודעה זו למיטוט הזרוע הצבאית של חמאס, ומי שינסה להפריע או לחבל בכך יפגע. אנו רציניים בכוונותינו. לא תהיינה אזהרות נוספות.

לכשיונע התהליך וככל שיתקדם, חייבים להפעיל ל"פ אינטנסיבי שמטרתו לידע את העזתים על מהלכי חמאס הפוגעים בהם ועל האפשרות שבהסתלקות חמאס תפתח דרך לסדר חדש ברצועת עזה, באמצעות מימשל עצמי שלהם ובסיוע ישראלי בינלאומי.

חייבים לסלק את עורכי הדין מהיחידות הלוחמות של צה"ל וליעדם להכין את ניירות העבודה וניירות העמדה של ישראל לגבי כל האמנות הבינלאומיות שעליהן חתומה ישראל כיום - המבדלת אותן בין ראויות ומתאימות לניהול לחימה אפקטיבית בטרור בתוך אזורים מאוכלסים באזרחים, וכאלה שאינן מתאימות וטעונות שינוי. להעניק הגנה מוחלטת לחיילי ומפקדי צה"ל ולממונים עליהם מפני תביעות משפטיות מכל סוג ובכל מקום, מתוקף חוקים ותקנות של מדינת ישראל, תוך ציון שבמקום שהחוק הישראלי עומד בניגוד לאמנות עליהן חתומה ישראל, החוק הישראלי לגבי אזרחים ישראלים גובר, והחתימה הישראלית על אמנות "חריגות" מושעית בנסיבות אלה עד להודעה חדשה.

לפני שתתארגן בישראל תנועת מחאה ומרי אזרחי נגד הכניעה לנסיונות לסרס את ישראל מבית מיישום זכותה להגנה עצמית באמצעות איום פוליטי או משפטי על חייליה ומנהיגיה, או באמצעות איומי תביעות משפטיות בזירה הבינלאומית, ראוי לנקוט יוזמה למנוע זאת. נחוץ להחיל סנקציות על עיתונאים ישראלים וזרים שדיווחיהם עוינים או חד-צדיים ופרשנויותיהם נושקות לתעמולה עויינת או להסתה נגד ישראל. להכין תיקים על פעילויות מדינות אירופה בעירק, אפגניסטן, בוסניה, אפריקה וכו', במטרה לנטרל את זכותם להטיף לישראל מוסר וליצור איומי-נגד בזירה הבינלאומית. יש להפסיק את הנימה האפולוגטית בדיווחים ובהודעות הישראלים לתקשורת המקומית והעולמית להדגיש את המדיניות המוצהרת ולבטא ביטחון בצידקת הדרך ונחישות לאומית. עמידה כזו מחויבת בכל ממדי המאבק, ובראש וראשונה בתקשורת.

לקיים מצב קבוע של פירוז מבוקר

ישראל חייבת להתניע בהקדם וללא ביזבוז זמן נוסף כניסה לעזה במטרה לפרק את הזרוע הצבאית של החמאס, את הג'יהאד האיסלאמי וארגונים לוחמים נספחים אחרים בכל דרך שתדרש; שמשמעותה כניסה מסיבית ושינוי הגדרת משימת המבצע. המטרה עתה היא לפרז את הרצועה ולקיים בה מצב קבוע של פרוז מבוקר, במידת האפשר בשיתוף עם מצרים ואולי גם ירדן, שתי מדינות שיש לנו עימן הסכמי שלום ואינטרסים משותפים. במידה והדבר אינו מסתייע, תעשה זאת ישראל בעצמה.

ברור בעליל מראיונות עם תושבים בעזה וסקרים ממקורות שונים שהציבור העזתי אם איננו משקר במכוון, כועס על החמאס ועל האסון ההומניטרי והאנושי ועל הסבל שהוא מביא על התושבים. הדבר פותח כר נרחב ליוזמות ישראליות, עם סיכוי לא רע לתגובות חיוביות מצד רוב הציבור העזתי.

מעבדה לדוקטרינת לחימה בטרור פונדמנטליסטי

המציאות בעזה עכשיו ופעילות שתעשה בה לאחר פירוק הזרוע הצבאית של החמאס והארגונים הלוחמים המסונפים אליה, מתוך כוונה לפרזה וליצור בה הוויית חיים שונה ומנוטרלת מאלימות ממוסדת, צריכה לשמש מעבדה ומודל אמפירי לדוקטרינת לחימה בטרור פונדמנטליסטי באזור צפוף באוכלוסייה אזרחית לא ידידותית במיוחד, (ראה גם האמור בחלק הראשון של המסמך). מבצע זה הוא הזדמנות לא רק לבחון את כיפת ברזל ותפקודה, את תפקוד פיקוד העורף והציבור ואת יכולותיו של ח"א בסביבה "רגישה", אלא גם ואולי בעיקר לעצב תחילתה של דוקטרינה חדשה ללחימה בטרור פונדמנטליסטי בתנאים אסימטריים, בסביבת אוכלוסייה אזרחית צפופה, במדינה קטנה וצפופה כישראל ובראיה חדשה של משמעות איום הטרור תלול-מסלול לאזרחי ישראל, במתווה איומים רב-שכבתי, ובעל משמעות אסטרטגית.

חשוב שישראל תמנה למטרה זו כבר עכשיו צוות בין-משרדי ליד המל"ל, שיתחיל לאסוף מידע, נתונים, ממצאים ולקחים ראשוניים לצורך פיתוח מאמץ אינטגרטיבי ליצירת דוקטרינה ישראלית, מותאמת לצרכיה של מדינת ישראל. אסור לישראל לאמץ כפשוטן תורות שנולדו על קרע אחר, בסביבות אחרות, בנסיבות אחרות ומול מתווה איומים שונה בתכלית, גם אם משמעות הדבר היא ויכוחים מרים עם ידידים אמיתיים ולא כל כך אמיתיים. לפעילות זו חשיבות גדולה בהרבה מחשיבות פיתוח מערכת כיפת ברזל, או כל מערכת הגנה אחרת.