אם כי ברור לכולנו כמעט שמלחמה זו אין צודקת ממנה, מתעקשת המדינה להגדיר את המצב כיום בארץ
כמבצע ולא כמלחמה.
אחת הסיבות היא כנראה ההשלכות הכספיות שיש להגדרה. כי מסתבר שיש לזה השלכות חוקיות רבות שבגללן מוטב להגדיר את המצב כמבצע ולא כמלחמה. ולא אכנס לזה כי אינני מבינה בזה. ומי שבקי ומבין יותר
כבר כתב על כך.
אבל מבצע, או מטרה שנלחמים בה איננה מצב בו כל המדינה עומדת בסטנד בי מול אפשרות של אזעקה בכל רגע. ב"מבצע" הצבא נלחם והמדינה מתנהלת בשגרה רגילה, כך נראה לי. מה שלא ממש קורה עכשיו, כי זוהי מלחמה. לגמרי, וחבל שלא מוכנים להגדיר את המצב כפי שהוא.
אולי כי אין מכנים מלחמה "פעולה" נגד ארגון טרור, שהוא החמאס. כאילו שהפלשתינים הינם מין משקיפים מן הצד ואינם שותפים למלחמה הזאת. לצד החמאס כמובן.
זוהי מלחמה נגד פלשתינים שהם ראויבנו נכון לרגע זה. גם שיחות השלום אינן סותרות את העובדה הזאת, וכיום האויב הזה נלחם בנו ואנו בו. אין זו פעולה חד-צדדית.
עם הגדרה מדויקת של המצב כמלחמה, אפשר היה להתייצב מול כל אלו המחלישים את עמידתה של ישראל מול האויב ומול העולם. במצב הזה של "פעולה", "מבצע" נגד החמאס, ישראל נלחמת במספר חזיתות: החמאס, ההסברה, האנטישמיות מבחוץ, השמאלניות הקיצונית מבפנים וערביי ישראל שמתלבטים לגבי זהותם האישית ומכינים לעצמם פתחי מילוט. ובאופן עמוק וחוקי כמעט יותר – חברי כנסת ערביים שמייצגים בעצם את האויב של ישראל, מה שכמובן לא ניתן היה להם לעשות אילו הייתה זאת מלחמה...
ובמלחמה הזאת:
- ארגוני שמאל מארגנים הפגנות מחאה נגד המדינה הפועלת להגנה על תושביה.
- חברי כנסת, חברי
ממשלה יוצאים בריש גלי בביקורת נגד הממשלה ומחלישים את עמידותה.
- חברי כנסת ערביים נוסעים לטיול במדינת אויב.
- אנשי רוח והבל פונים לתקשורת זרה בהצהרות נגד פעילות המדינה.
- הפגנות חרדים גדולות בגלל מעצר בחור שלא הגדיר את מעמדו בצבא. הפגנה שכל כך לא מתאימה לימי מלחמה. אבל אם זאת רק פעולה צבאית, אז אולי...
אילו היו יודעים במדינה שזוהי אכן מלחמה, אפשר היה להגיב יותר בנחרצות מול אותם גורמים מחלישים של עמידות העם במצב הזה. אולי הייתה קמה ממשלת אחדות לאומית, ממשלת חרום. ההסברה הייתה מתארגנת לסדר יום נחוש מול השמצות בעולם – ההיסטורה של המלחמה הזאת, סכנותיה והפעולות הנעשות למיגורם.
כך אפשר היה לשווק את הפעילות ההגנתית הזאת כמלחמה צודקת ולא כ"מטרה שאין צודקת ממנה"
כדברי נתניהו בפנייתו לאומה כי בפעולה למטרה מסוימת יש להסביר כל הרג וכל פגיעה באזרחים. כי לא תמיד זה מתאים לפעולה. ובמלחמה – כמו במלחמה. נלחמים על הבית, נלחמים נגד אויב. נלחמים עד לניצחון.
כפי שזה עכשיו זה מתיש את העם וגם את הממשל מבית ומחוץ אין ספק שזוהי מלחמה והחוקים צריכים להיות בהתאם.
הגיע הזמן להחליט על מצב מלחמה.
הגיע הזמן לעמוד מאחורי ההחלטה.
די לזיגזוגים ולהתנצלויות.