בניגוד להרגלי במהלך המבצע האחרון, צפיתי אמש בחלק מהמשדר יומן שישי, אשר עסק רובו ככולו במבצע, והתנהלות הפנימית והחיצונית של הממשלה וצה"ל במבצע.
ואז מספר
אמנון אברמוביץ' על ספר הנמצא בלשכתו של סגן הרמטכ"ל גדי אייזנקוט, ספר בשם
ללא תהילה המתאר, על-פי דברי אברמוביץ', את הדם שהקיזו כוחות המרינס בקרב על פלוג'ה בעירק, וזה במסגרת הטיעונים נגד כיבוש קרקעי של עזה, טיעונים שכנראה עלו גם במשלה בממשלה, ואשר על-פי הדלפות לוו גם בתיאור אפוקליפטי על-ידי גורמי צה"ל של תוצאות מבצע כזה.
אינני רוצה לקחת חלק בוויכוח על המהלכים הצבאיים העתידים, את זאת עדיף להשאיר לצה"ל ומפקדיו, בחירת הרמטכ"ל האחרון הייתה משובשת לחלוטין, ככל שלאישיות של הרמטכ"ל/סגנו ושאר המפקדים יש השפעה על אופי הלחימה, ודאי שיש, הרי זה המצב, ואנו מספיק חסונים לטעמי על-מנת לנצח בכל דרך התקפית ועקבית שבה נלך.
24 שעות לפני השידור
ובכל זאת נותרת שאלה והיא כיצד יודע אמנון אברמוביץ' איזה ספרים יש בלשכת סגן הרמטכ"ל?
האם הוא מבקר בלשכה הזו? לאיזה צרכים? האם סגן הרמטכ"ל מדווח לאברמוביץ' על הספרים שעל מדפו? לאיזה צורך? האם אלה פגישות ב-4 עיניים? האם הפגישות האלה מוקלטות? האם דובר צה"ל נוכח בפגישה/פגישות כאלה?
אני רוצה להחזירנו בדיוק 4 שנים לאחור, אברמוביץ' באולפן, ושליחים של אותו סגן רמטכ"ל מעבירים לידי (יותר לעיניים בלבד) המקור של אברמוביץ' את מסמך הרפז, על-אף בקשתו המפורשת של הרמטכ"ל אשכנזי מאייזנקוט שלא לעשת כל שימוש במסמך הזה.
שבוע לאחר מכן פרסמו אברמובי'ץ, לפיד ודניאל את המסמך וזאת לאחר ש-24 שעות לפני השידור מועבר עותק למקור של אברמוביץ' על-ידי גורם המקורב לאייזנקוט (אל"ם סיבוני) מלשכתו של אל"ם וינר.
אז האם הבקיאות של אברמוביץ' בכל מה שקורה על מדף הספרים של אייזנקוט, היום 4 שנים לאחר אותי מחדל צה"לי/עיתונאי מעידה שלא למדנו כלום? האם היא מעידה שהיד הקלה של רשויות החוק בטפלם בכל שרשרת השימוש במסמך המזויף הייתה כזו שמאפרת לאותם גורמים בדיוק להמשיך ולחגוג, ואף לעשות זאת מן המקפצה בשיא רייטינג של יום שישי?
אין גבול לחוצפה, אין גבול לחוסר האחריות שלנו, ללא תהילה, ממש ללא תהילה.