מאחורי היוזמה המבורכת של ערב שירה יהודית דוברת שלום וזכויות אדם עומד בחור צעיר העונה לשם ד"ר אורי וייס. אני מוצא לנכון להציג קצה קצהו של כרטיס הביקור הנושא את השם ד"ר אורי וייס.
ידידי, ד"ר אורי וייס כתב את עבודת הדוקטורט שלו בהנחיית חתן פרס נובל, ישראל אומן. באוניברסיטת תל אביב הוא השלים לימודי משפטים בהצטיינות, שם גם סיים מאסטר עם תיזה במשפטים בהצטיינות רבה ובמקום ראשון בהנחיית פרופסור עמרי ידלין.
ד"ר אורי וייס גם שימש כחבר סנט האוניברסיטה העברית כנציג הדוקטורנטים העיוניים (תשע"א), היה מרצה אורח באוניברסיטת בון, מרצה באוניברסיטת חיפה. באוניברסיטת בר-אילן מלמד בקורסים "משחקי פשרה" ו"במשפט, חברה וצדק חלוקתי". הוא נבחר על-ידי
סטנלי פישר, בהיותו נגיד בנק ישראל, להיות אחד מארבעה כישרונות בכלכלה, שייצגו את ישראל בפגישת חתני פרס נובל וכלכלנים צעירים בלינדאו.
איש המדע הצרוף, איש האקדמיה של המלים היבשות המדברות כלכלה ומשפט, האיש שהציג את עבודותיו בכנסים ובסדנאות רבים, כמו הכנס האמריקני למשפט וכלכלה (4 הצגות), הכנס האירופי למשפט וכלכלה, בכנסים ובסדנאות אוניברסיטאיות בצרפת ובאיטליה, בגרמניה ובספרד, הוא הרוח החיה ויוזם ההתכנסות הראשונה של משוררים ישראלים בפאב בתל אביב ברחוב אלנבי 99 ביום שלישי 26.8 תחת הכותרת יהדות של שלום וזכויות אדם.
לאירוע המתוכנן כתב ד"ר אורי וייס כמה מילות רקע. בין הדברים שכתב צדו אותי השורות הבאות: "זה אירוע, שבא להציג שירת מחאה - יהדות של שלום וזכויות אדם. המבקר הספרותי הנודע ברוך קורצוויל ביקר את אנשי הספרות העברית וחוקריה על נטישת ריב הערכים. על נטישת הריב על ערכי היהדות."
הערב הזה ישמש במה ל"לא מעט שירים חזקים שמוחים על הפרשנות הרווחת ליהדות, על המקום שאליו לוקחים את הדת היהודית ואת המדינה היהודית". משוררים, שמבקשים לריב את ריב הערכים, שעלו על שרטון של לאומנות ושנאת האחר.
אל מול יהדות מכוערת, אותה הציג הרב נעם פרל בהתפיטות מבחילה ומבעיתה, כשערב המלחמה האחרונה דרש בשם תנועת בני עקיבא מראש הממשלה "לחצות את קו שלוש מאות ערלות פלשתים" והתבסס על נימוק "נקם בשם אלפי שנות היסטריה יהודית", מעל במת שירת יהדות של שלום ישירו משוררים צעירים שירה אחרת את שירת החכם באדם בספר קוהלת פרק ט' "טוֹבָה חָכְמָה מִגְּבוּרָה... טוֹבָה חָכְמָה מִכְּלֵי קְרָב" (פס' 16-18)
אני מברך את ד"ר אורי וייס על יוזמתו ועל הסיוע הרב שמעניקה המשוררת איילה רינג. אני מקווה, שלהתחלה זו יהיה המשך. וחשוב שיהיה המשך.
תחת הכותרת הכאובה "השירים שכחו להיות יהודים" יקראו שירה יהודית שוחרת יהדות של שלום המשוררים: מי-טל נדלר, יובל גלעד, מרחב ישורון, יהודה עתי, אילה רינג, אורי וייס, טלי לטוביצקי, תמי קוז'ט, איתן קלינסקי, ושלומית אורן בקטע ממחזה.
