בשל האירועים הביטחוניים וההסלמה בפעולות הטרור (לאחר הפיגוע בנתניה בערב חג הפסח), הממשלה החליטה על פעולה צבאית נרחבת בשטחי הרשות הפלשתינית (שבמסגרתה יגויסו גם כ-20 אלף חילי מילואים), שעל-פי ההערכות זו צפויה להמשך מספר חודשים.
השלכות כלכליות:
נציין תחילה כי ההשלכות הכלכליות ועוצמת השפעתן על השווקים הפיננסיים, תלויה במידה רבה במשך זמן הפעילות הצבאית וממדי התפתחותה.
שוק המט"ח
התחזקות המט"ח בתקופה הקרובה - בעקבות האירועים הביטחוניים ופעולות צה"ל ברמאללה, במסחר בשוק המט"ח ביום שישי (29.03.02) שהתנהל ברובו בין הבנקים התחזק הדולר ב-1.8% ועלה לרמה של 4.75 ש"ח לדולר. על-פי הדיווחים, בשל חופשת החג (בארץ ובחו"ל) הפעילות בשווקי המט"ח היתה נמוכה יחסית ועם סיום החופשה צפויה התחזקות נוספת.
התחזקות המט"ח בטווח הארוך - אנו מעריכים כי גם בטווח הארוך, מלבד התחזקות נקודתית (כתגובה ראשונית לאירועים הביטחוניים), צפויה מגמה של התחזקות מט"ח בשיעורים גבוהים יותר מההערכות המוקדמות (בתחזיות הקודמות הנחנו התחזקות הדולר בקצב שנתי של כ- 4%). עליה בקצב יציאת המט"ח (על-ידי תושבי חוץ וישראלים), גירעון ממשלתי גבוה יותר, עליה בפרמיית הסיכון של ישראל ועליה נוספת בגירעון המסחרי יפעלו בטווח הארוך להתחזקות המט"ח בשיעור גבוה יותר מהערכתנו הקודמת.
אינפלציה
התחזקות המט"ח תשפיע בעוצמה חזקה יותר על רמת המחירים במשק בהשוואה לשנה קודמת. בשנת 2001 השפעת התחזקות המט"ח על רמת המחירים קוזזה עקב תהליך ירידת מחירי הסחורות בעולם (כתוצאה מרמת פעילות ממותנת בעולם), אולם עם תחילת התחדשות הפעילות הכלכלית יחל תהליך של התייצבות ברמת המחירים (בנוסף מסתמנת מגמת עליה במחירי האנרגיה שלה השפעה על רמת המחירים דרך התשומות). יחד עם זאת נדגיש כי לא קיימים במשק לחצים אינפלציוניים מצד הביקושים, עקב מיתון חזק בפעילות הכלכלית וכי עליית המחירים תהיה דרך התחזקות המט"ח.
תחזית אינפלציה לשלושת המדדים הקרובים ול-12 החודשים הקרובים תשלח לאחר גיבוש הערכות חדשות לאחר סיום התאמת השווקים למצב הביטחוני החדש.
התחזית הקודמת:
גירעון ממשלתי
לפעילות הצבאית תהיה השפעה ישירה ועקיפה על גירעון הממשלה. בצד ההוצאות - העלות התקציבית הישירה של הפעילות הצבאית (עלות גיוס חיילי המילואים בלבד מוערכת, על-פי הדיווחים, בכ-0.5 מיליארד ש"ח לחודש). בצד ההכנסות - צפויה ירידה בגביית המסים, כתוצאה מאובדן ימי עבודה של חילי המילואים וכן מפגיעה נוספת בפעילות הכלכלית במשק.
בהערכות המוקדמות הנחנו כי הממשלה תאלץ לבצע קיצוץ נוסף בתקציב 2002 בכדי למנוע גלישה לגירעון גבוה מאוד ושקיצוץ זה יעמוד על כ-3-4 מיליארדי ש"ח, כך שהגירעון בסוף השנה יעמוד על כ-5% תוצר, אולם עתה במצב הנוכחי נראה כי הממשלה לא תוכל לבצע קיצוץ נוסף (סביר יותר כי תתבצע הרחבה נוספת) כך שצפוי גירעון גבוה מההערכות המוקדמות, יחד עם זאת תתכן האפשרות שחלק מהעלות תמומן בסיוע אמריקאי.
ריבית בנק ישראל
להערכתנו במידה ואי היציבות בשוק המט"ח תמשך צפוי בנק ישראל בהכרזה על התוכנית המוניטרית לחודש מאי (ואולי אף לפני כן) להעלות את הריבית המוניטרית כדי לשמור על יציבות מחירים ארוכת הטווח.
שוק האג"ח
באופן כללי רמת הסיכון בשוק האג"ח (במיוחד באפיק צמוד המדד והשקלי) גבוהה במיוחד. אי הבהירות מבחינת המדיניות הפיסקלית של הממשלה, תגובת השוק להעלאת הריבית על-ידי בנק ישראל לכשתתבצע וכן שוק מטבע חוץ תנודתי מגבירים את רמת אי הוודאות בשוק הסולידי (באפיקים הצמודים והשקליים), לכן באופן כללי המלצתנו הנה לשמור על פוזיציה דפנסיבית עם מרכיב מט"חי גבוה.
נוסיף ונציין כי יתכן תרחיש בו לאחר ההסלמה הקשה תיאלץ להגיע רגיעה וחזרה לפסים נורמליים - מה שיתרום לשווקים כאשר יקרה.
מדיניות השקעה מיקרו
הגישה הינה עדיין גישה דפנסיבית.
הצפי על שוק המניות הינה, באופן כללי, שללא צמיחה משכנעת השוק יתקשה להתרומם.
יש להתמקד בחברות הנושאות את אחד המאפיינים הבאים:
חברות מתחומי השירותים הבסיסיים: מזון, רשתות מסחר, רפואה ותרופות.
חברות יצואניות: צפויות ליהנות מהתאוששות אפשרית של הכלכלה הגלובלית יחד עם היחלשות המטבע הישראלי שהיתה וזאת שעוד תהיה. חברות בעלות קשר נמוך יחסית לנעשה בישראל.
לדוגמה: כימיה, פרמצבטיקה, תוכנה ומחשבים.
חברות מתחומי הביטחון: אלביט מערכות, אלישרא, אחרות.
הסתייגויות מסוימות
עליית מחירי הסחורות בעולם, בעיקר נפט, צפויה לפגוע בחברות עתירות אנרגיה והון. כימיקלים לישראל נראית כפגיעה יותר.
גיוס המילואים: חלקן של החברות צפויות להיתקל בקשיי תפקוד עקב היעדרות של אנשי מפתח בחברות אלו. קשה מאד לאמוד את הגורם הזה.
