הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מאמרים
ראשי  /   ספרות  ספרים  פנאי  תרבות 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
היהודים והכלכלה בשלהי התקופה העות'מאנית
03/09/2017   |   רבקה שפק ליסק
 
 
 
אירן זה כאן
03/09/2017   |   אהוד פרלסמן
 
 
 
ציפור על הגג
03/09/2017   |   ציפי לידר
 
 
 
מוציאים את דיבתם של תושבי דרום ת"א
03/09/2017   |   יהודה קונפורטס
 
 
 
1.7 מיליון כרטיסים
03/09/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
ד"ר יעל ויילר ישראל אמנית והיסטוריונית  |  תגובות הצטרפות ל- VIP
בית הכנסת של המושבה ראשון לציון, שנות העשרים של המאה ה-20 (צילום ופוטומונטז' בגלויה בהוצאת האחים אליהו) [צילום: גלויה בהוצאת האחים אליהו]
חומר ורוח למחשבה
שלמון הניח יסודות בחקר ארגוני הדגל של הציונות הדתית ואחר פנה אל "האחרים" שממול, הן הציונות הסוציאליסטית והן היהדות החרדית, ויצר היסטוריוגרפיה כוללת של מנעד התופעות, בחיבוריו על היחסים בין 'דת וציונות' ועל היחסים בין היישוב הישן לבין היישוב החדש

שאלות היסוד בתולדות עם ישראל מאז המאה ה- 19 נוגעות לאורח החיים היהודי ולהגדרה הקיבוצית, הן בתודעת הכל, הן בתודעת היחידים. שאלות אלו הן ציר הדיון המהותי של קובץ המחקרים לכבוד פרופ' יוסף שלמון, כשירת מענה ליריעת המחקר שלו בתולדות החברה היהודית בעת החדשה.

התופעה ההיסטורית מגלמת מנעד של שינוי: מעבר, תמורה או קרע, תלוי בעיני המתבוננים.

מחקריו של שלמון עוסקים בתמורה העצומה בעם ישראל לפזורותיו מאז המאה ה-19. אפשר ללמוד מהם גם על שלושה שלבים עיקריים במהלך יצירה או עבודת חקר. התהליך המחקרי כולל שלושה שלבים. "שלב הנערות", הוא היצירה והחקר המסוקרן והממוקד באמירה האוטנטית או בתופעה ההיסטורית, ואז העצמיות של האדם החוקר אומרת את עצמה ודולה את תעצומותיה מחולייתה; "שלב השחרות", הוא העברת תשומת הלב והעניין אל התופעה ההיסטורית שכנגד, אל התיזה השונה והאחרת, אל הניצב ממול, המחוספס, המאיים והבלתי הומוגני, בראייתו; "שלב הבגרות" ממעוף הנשר של התופעה ושל מתנגדיה ושל כלל התופעות בזירה היסטורית אחת, שלב שהצליחה אליו מחייבת השלמה וקבלת האחר המושגי.

שלמון הניח יסודות בחקר ארגוני הדגל של הציונות הדתית, ואחר פנה אל "האחרים" שממול, הן הציונות הסוציאליסטית והן היהדות החרדית, ויצר היסטוריוגרפיה כוללת של מנעד התופעות, בחיבוריו על היחסים בין 'דת וציונות' ועל היחסים בין היישוב הישן לבין היישוב החדש.

בקובץ המאמרים מוגשים פירות מחקרם של חוקרים: אריה אדרעי, אהרן אפלפלד, אלה בלפר, חדוה בן-ישראל, יעקב בלידשטיין, משה בר-אשר, חיים ברקוביץ, דוד הלבני, חננאל מאק, תמר שלמון-מאק, יעקב רואי; על החברה היהודית ועל המפעל הציוני והמרחב התרבותי שלו כותבים: עמנואל אטקס, יוסי אחיטוב, בנימין בראון, יוסי גולדשטיין, זאב גריס, אבריאל בר-לבב, דבורה הכהן, בנימין לאו, מאיר זיידלר, אדם פרזינגר, מנחם פרידמן, יצחק קונפורטי, דב קולקה, שלום רצבי ושאול שטמפפר.

במחקרה של חדוה בן-ישראל: "כיצד נתפסה הציונות במחקר על לאומיות: תמונה חלקית", מתארת המחברת את היחסים בין חקר הציונות והלאומיות, לבין תפיסת עולמם אמונתם של חוקרים אותן. ומצאה כי דווקא החוקרים היהודים של הלאומיות, שאותם מבחינה בן-ישראל, תוך התנצלות, מהחוקרים שאינם יהודים, פיתחו מערכת מורכבת ומתעמתת על מושג הלאומיות בכלל והציונות כמקרה מיוחד שלה. ההסבר לכך: "בכל מקום יש מחלוקות היסטוריות, אבל נראה לי שבשום עם אין הפירושים השונים כה רבים וכה מנוגדים כמו אצלנו [היהודים. יו"י], באשר לעצם מהותו ותכלית קיומו של העם היהודי" (עמ' 163).

אבריאל בר-לבב מציג במחקרו: "חומר למחשבה", תיאורים של סעודות, של רבנים מזרחיים מארץ ישראל, במפנה המאות ה-20-19. באמצעותם בר-לבב מבקש להדגים "מקטעים של חיים בתולדות קהילות ישראל במזרח והיישוב הישן בארץ ישראל" (עמ' 278), כלומר לעמת אותם עם מקרים, תופעות והתרחשויות מקבילות, אחרות, שונות; וגם להתבונן בהן בהקשר כולל, כפרק עלום שנחשף בהיסטוריה של המנטליות.

יוסי גולדשטיין מתאר במחקרו: "חיסולו של ה'ועד האודסאי", את השלב האחרון בתולדותיה תנועת חיבת ציון ברוסיה, אשר הוקמה בשנת 1881. גולדשטיין משווה אותה עם הארגון הציוני שהקים בנימין זאב הרצל: ההסתדרות הציונית, מתחרתה הצעירה בתוך התנועה הציונית. מאז הופעתה הסוחפת מאמצע העשור האחרון של המאה, הובילה את התנועה הציונית, ותדמיתו של "הועד האודסאי" הייתה כארגון פילנטרופיה ציוני, וזאת ודווקא במקביל להתרחבות בפעילותו; עד להתפוררותו של הוועד בשנות מלחמת העולם הראשונה, המהפכה ומלחמת האזרחים ברוסיה.

מחקרו של יעקב בלידשטיין: "איגרות הרב י"ד סולובייצ'יק בענייני ציבור", עוסק בקורפוס הכתוב שהניח אחריו הרב י"ד סולבייצ'יק. בלידשטיין סוקר סוגיות בכתבי סולובייצ'יק הנוגעות לזיקת היהדות האורתודוקסית לזרמים או דתות אחרות, וטוען כי "הסוגיה הכי דרמתית ומקיפה במסכת זו נסבה, ... סביב המדיניות שהרב התווה כלפי השיח הבין-דתי בכללו עם הכנסיה הקתולית בפרט" (עמ' 74). סולבייצ'יק הטיל סייגים רבים על השיח הזה וחשש ממגמה מסיונרית מוכמנת.

יצחק קונפורטי במחקרו: "היסטוריוגרפיה בשירות האומה: דוד בן-גוריון וההיסטוריה היהודית", דן בתפיסת ההיסטוריה ותפקיד ההיסטוריוגרפיה בחינוך המונים בהגותו של דוד בן-גוריון, מנהיג ציוני, מגדולי הפוליטיקאים של המאה ה-20, וראש ממשלתה הראשון של מדינת ישראל. ב"ג ביטא במשנתו הערצה ליהדות המקראית ולתנ"ך ושלל את חיי הגולה, אם כמקום אם כתקופה. הרעיון המקראי ויישומיו המדיניים היו למעין מעשה מרכבה, בתודעתו של ב"ג, להובלת האומה אל מחוז חפץ רצוי.

דבורה הכהן, מתארת במאמרה: "צומת דרכים: המאבק על החינוך בעליית הנוער", את המתח המתמיד על תכני החינוך ועל ניהולו במפעל "עליית הנוער" בראשותה של הנרייטה סאלד; מסגרת חינוכית לבני נוער שהוקמה בעקבות עליית הנאצים לשלטון בגרמניה; במסגרתה עלו לארץ ישראל אֲלָפִים בשנות השלושים. התנועות והמפלגות הדתיות העבירו ביקורת על תיפקודה באשר לנוער דתי.

הכהן מסבירה, שהוויכוח הזה הוא מופע מייצג של המחלוקת בתנועה הציונית, מאז ראשיתה, מחוצה לה, על מקומם ומהותם של חיי הרוח, כאשר וניהול החינוך הוא הבכיר, הרגיש והנפיץ (במילותיה) שבהם.

יעקב רואי מתאר במחקרו: "תפקיד הדת בתנועה היהודית-רוסית ובתנועה הרוסית הלאומית בשנות השבעים והשמונים של המאה העשרים", את תנועת החזרה לדת וללאומיות בקרב יהדות ברית המועצות, במקביל לתנועה כלל רוסית דומה. בשתיהן היו "תהליכים מקבילים ברמה הרעיונית" (עמ' 186) והושפעו הדדית. שתיהן, ניסו לחזור באופן דיאלקטי אל רוח הזמן של ראשית המאה ה-20, לפני מהפכת הנפל ב-1905, מלחמת העולם הראשונה ומהפכות פברואר ואוקטובר, בטרם שהוצאו הדת והלאומיות אל מחוץ לגדר ברוסיה הסובייטית.

אולם שתיהן למעשה היו חילוניות במהותן, לדעת רואי, כיוון שיעדיהן היו שינוי הפוליטיקה הרוסית או אף הבינלאומית.
אריה אדרעי, מעמת במחקרו: "מקיביה עד בירות: תחייתם של דיני המלחמה ההלכתיים במדינת ישראל", בין דיני מלחמה בהלכה היהודית מלחמה שהתקבלו בעם ישראל בעת העתיקה, ומאז נעדרו "מן הקורפוס ההלכתי" (עמ' 97). רבנים חרדים טענו שאין להלכה דבר עם דיני מלחמה ומדינה; ולעומתם הוגי דעות ורבנים שתמכו בציונות כתנועה או מפעל התיישבות: פרופ' ישעיהו לייבוביץ, הרב שאול ישראלי, הרב גורן ואביעזר רביצקי, ראו באתיקה צבאית יהודית על-פי ההלכה חשיבות רבה. הרב גורן, הגדיל לקוות כי מספרות ההלכה היהודית לדורותיה ילקחו אבני בניין ליצירת "קורפוס הלכתי בתחומי הצבא והביטחון" (עמ' 119).

בכל המאמרים שמנינו, וגם באלו שקצרה היריעה מלתארם, נמצאת הקשבה אל התופעה ההיסטורית כשלעצמה, הישרת מבט אל התופעה ההיסטורית שמנגדה, והתבוננות דואה כוללת על המופעים והאירועים שבתופעה ההיסטורית הרחבה; ועם זאת ישנה בהם צניעות, פתיחות וקריאה למבט נוסף. יוסף דעת הוא קובץ מחקרים יפהפה ועדכני המייצג מפירות המחקר של יישוב היהודי בארץ ישראל והמפעל הציוני, מאז המאה ה-19 ועד לראשית המאה ה-21.


יוסי גולדשטיין (עורך), יוסף דעת, מחקרים בהיסטוריה יהודית מודרנית מוגשים לפרופ' יוסף שלמון לחג יובלו, באר שבע: הוצאת הספרים הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תש"ע, חלק עברי 427 עמ'; חלק אנגלי 36 עמ'
תאריך:  04/09/2014   |   עודכן:  04/09/2014
יעל ויילר ישראל

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
חומר ורוח למחשבה
הודעות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
אלכס מהכרמל
4/09/14 13:35

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
אין מוכשר כנתניהו להיכשל שוב ושוב במו רגליו המסתבכות עד שנחשב לא רק כמהתלה בעיני רבים בארץ ומחוצה לה, אלא גם כמטרד, פגע רע וטיפש להכעיס. פעם אחר פעם הוא מלהטט כאתלט בקרקס ותוך שהוא מסתכן בלי רשת ביטחון הוא גורר את כולנו אתו; הוא "קופץ בראש" כפי שהיינו אומרים בילדותנו בכתה א'. זינוקיו התזזיתיים האלה מתרחשים לעיני כל בעיקר כשהוא רואה את קצה צילו הארוך והמבעית של אחד בשם אורי אריאל, או אם תרצו, כשהוא רואה את החיוך המלגלג עליו של ילד-טוב-ירושלים נפתלי בנט, החוזה החדש של מדינת הלכה מהים ועד לירדן.
04/09/2014  |  עמוס אריכא  |  מאמרים
אחרי הרבה שנות מאבק עיקש ועקבי להשכין שלום עולמי כנראה שג'ימי קרטר, שהיה פעם נשיא ארה"ב, מצא סוף-סוף את הפתרון האולטימטיבי. וכיוון שקרטר, מגדל הבוטנים מעריץ הפלשתינים, שבעוד חודש ימלאו לו 90 שנה, אינו דואג רק לעצמו, הוא רוצה לחלוק את התובנה הזו עם העולם המשתאה ומלא ההתפעלות, ומיהר לפרסם את דעתו בנאום שנשא בוועידה למען האיסלאם, שבו הבהיר כי "העקרונות של אללה" הם המפתח להשכנת שלום וצדק במזרח התיכון וכמובן בעולם.
04/09/2014  |  עמי דור-און  |  מאמרים
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - גם מהמותן - בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי והפעם - חתולים שמנים, התאדות, מחבלים, לא למדו, הבלתי-ראויים וטלפון
04/09/2014  |  אביתר בן-צדף  |  מאמרים
על-פי הגזירה מגבוה עולה כי למרות שהובטח חגיגית לבטלה - תמשיך הבחינה הפסיכומטרית לשמש גם להבא אבן-נגף לבוגרי התיכון כרף הכניסה ללימוד בין כותלי האוניברסיטה בארץ.
04/09/2014  |  ראובן לייב  |  מאמרים
שבת שלום קהל קדוש.
04/09/2014  |  אברהם הללי  |  מאמרים



בלוגרים נוספים ברשת 
אודיו: שיחה עם טיירה בנקס, וגם אנדי כהן
03/09/2017  |  13:00  |  אפי טריגר
מהיום ביס קידז- "הכלום הגדול"
03/09/2017  |  12:24  |  אפי טריגר
קים מכה שנית
03/09/2017  |  12:21  |  מישל קישקה

מירב ארד
מנחם רהט
ציפי לוין
פורומים
ספרות
ספרים
פנאי
תרבות
כתבות מקודמות
עמינח
הגיע הזמן להחליף מזרן
מלון כורש
כורש - מלון בוטיק חדש
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט