|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
לכאורה, שינוי סמנטי - אך בפועל שינוי רב משמעות: הצעת חוק קוראת לשנות את תוארו של רשם ההוצאה לפועל ל"שופט אכיפה"
|
ח"כים רבים חתמו על הצעת החוק של ח"כ יואב בן-צור, לפיה יוחלף תואר "רשם ההוצאה לפועל" או כפי שכונה בעבר "ראש ההוצאה לפועל", ל"שופט אכיפה". כותב שורות אלו היה מיוזמי החוק. לדברי בן-צור, הצעת החוק באה לעשות צדק היסטורי עם הירושה במערכת המשפט שקיבלה מדינת ישראל מימי המנדט ולבטל את המונח "רשם", לכל הפחות לעת עתה ברשות האכיפה והגבייה, שהיא רשות נפרדת כיום ממערכת בתי המשפט. בפועל נושאי תפקיד זה כשירים לכהן כשופטים ועליהם לעבור את הוועדה למינוי שופטים. וזה לא רק במישור הפורמלי, אלא גם המעשי: סמכות רשמי ההוצאה לפועל היא שיפוטית בחלק ניכר מההליכים המובאים לפתחם, כטענת "פרעתי" ועוד. חיזוק מעמדם של הרשמים יהווה אף חיזוק למערכת בתי המשפט כולה, כאשר אכיפת ביצועו של פסק דין יינתן על-ידי שופט על כל המשתמע מכך. כאשר אדם המשתמט מתשלום חובותיו יקבל לידיו צו הבאה בפני "שופט אכיפה", יש סיכוי טוב יותר שהוא יפנים את חשיבות הסמכות אשר בפניה הוא מובא, יותר מאשר הצו חתום בידי "רשם" - תואר ארכאי המשדר שלא בצדק סוג של תפקיד פקידותי גרידא. יש לתקן את המצב הנוכחי, בו לרשם הוצאה לפועל יש סמכות דומה לשופט בית משפט שלום בנושאים מסוימים כגון טענת פרעתי ואף צווי מאסר בתיקי מזונות, אך הוא נקרא רשם ולא שופט. מה גם, שהדבר גורם שרשמים לא מכהנים תקופה ארוכה בתפקיד משום שהם מעוניינים בקידום לתפקיד שופט. תיקון החוק יגרום שהרשמים יכהנו תקופות ארוכות יותר ויצברו ניסיון רב ומקצועי. ברמה היומיומית מקבל רשם ההוצאה לפועל החלטות תוך בחינת ראיות, ניתוח עובדות, קביעת מהימנות - והכל תוך התבססות על הדין וההלכה הפסוקה. גם בכך הוא מבצע עבודה שיפוטית לכל דבר. פרט לארבעת סעיפי הסמכות השיפוטית המסורתיים שבחוק (הדיון בטענת "פרעתי", חיוב הנאמן וצד ג' בתשלום חוב פסוק, וחיוב כונס הנכסים בפיצוי בגין נזק שגרם), מקנה חוק ההוצאה לפועל לרשם ההוצאה סמכויות שיפוט לכל דבר גם בסעיפים 18 ו- 20 לחוק, וכן בסעיף 14 לחוק (בעניין עיכוב יציאה מהארץ) ובסעיפים נוספים, משמע - ערעור בזכות לבית המשפט. החלטות רשמי ההוצאה לפועל, בתחום כינוסי הנכסים הן במהותן, הגדרתן ואופיין שיפוטיות. מבחינת סכומי המחלוקת, העניינים הנדונים במסגרת תיקים אלו עולים לעיתים רבות מבחינה כספית על אלו הנדונים עניינית בבתי משפט שלום. השוואת החקיקה בין ישראל למדינות נוספות בעולם המערבי מעלה בבירור, כי במרבית מערכות השפיטה בעולם הסמכויות המתוארות לעיל מצויות הן בידי שופטים. לפיכך זוכה הצעת חוק זו לתמיכה רחבה מחברי כנסת אשר בדרך כלל נדיר למצוא מכנה משותף ביניהם, שכן להצעת חוק זו הצטרפו יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, דוד רותם מישראל ביתנו, וחבר הכנסת דב חנין מחד"ש. |
|
הכותב הוא בעלי משרד עורכי דין יוסף ויצמן, וראש ועדת הוצאה לפועל במחוז ת"א של לשכת עורכי הדין.
|
|
| תאריך:
|
23/09/2014
|
|
|
עודכן:
|
23/09/2014
|
|
עו"ד יוסף ויצמן
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
לשונאי
|
23/09/14 08:42
|
|
|
|
2
|
|
אברהם המבין
|
24/09/14 08:48
|
|
|
|
3
|
|
דיקלה
|
24/09/14 14:21
|
|
|
האם יש קונספציה שגויה לשר הביטחון? האם יש נוסחה למלחמה שניסו אותה כבר והיא נכשלה? התשובה חיובית. לאחר מבצע 'צוק איתן' מצאתי עניין מחודש בספר האמיץ של עפר שלח ויואב לימור 'שבויים בלבנון', על מלחמת לבנון השנייה. מתברר כי יש קונספציה ביטחונית שהכשילה את מבצע 'שכר הולם', או 'שינוי כיוון', וכיום הכל מכירים אותו בשמו 'מלחמת לבנון השנייה', וכעת הכשילה גם את מבצע 'צוק איתן'. היא עלולה להכשיל את סבב המלחמה הבא.
|
|
|
|
|
כאשר אנו מתבוננים במהותם של שני ימי ראש השנה, נראה שלמעשה כל מהות הימים הללו מיותרת, כי כיהודים אנו מקיימים בחיינו את מהותם כל יום ויום.
|
|
|
|
|
בשולי הכותרות: שתיקה כמחאה  הימנעות מעישון היא מתכון לבריאות השמאל הגוסס מסיבת עיתונאים דוחה שבת? תשאלו את לפיד ולקינוח גויים מדברים עברית
|
|
|
|
|
ראש השנה בפתח. אנחנו עם שמראשית ימיו במדבר ידע כל הזמן להתלונן על ההווה הגרוע, לחזות שחורות לעתיד ולהתרפק על העבר הזוהר של "סיר הבשר", ובקפיצה לזמננו - להתרפק על "ישראל היפה", כביכול, שלפני ה"כיבוש".
|
|
|
|
|
פטירתו השקטה לבית עולמו של יוצר הקולנוע האיכותי והסופר המחונן, אברהם הפנר ז"ל, הזכירה לי פגישה שהתקיימה ביני לבין שופט בכיר, בדימוס, באחד מימי שישי, ברחוב אוסישקין, ברמת-השרון. סיקרנתי את אותו שופט, בפגישה קודמת ומקרית, במספרה וכדי לספק סקרנותו, שאל לעיסוקי. "אני משורר", השבתי לו. "ומה שם אדוני?", המשיך הוא שאל. מששמע שמי הפרטי ושם משפחתי, צהל לקראתי, כעל ידיד ותיק, שאבד לו וקרא לעברי, בקול גדול: "שלום עו"ד שטנגר. כבוד גדול הוא לי..." והוסיף, כהנה וכהנה, מענייני חוק ומשפט, ברחובה של עיר, קבל מבלי שישי ועורכי קניות, ליום השבת - ענייני חוק ומשפט - שמהם שומר אני מרחק של ממש ובורח, בשעות פנאי שלי.
|
|
|
|
|
