דרשה לראש השנה שנת תשע"ה

שנה טובה ומבורכת קהל קדוש

שנת תשע"ה

ביום זה עברו 5775 (התשע"ה) שנה לבריאת העולם, וביום בשישי של השנה הראשונה נבראו אדם האדם וחוה, ומאז אנו מבררים ולומדים לדעת את דברי האלוהים אל מלאכיו: נעשה אדם בצלמנו כדמותנו (בראשית א/כו). יפים דברי רש"י שאמר: ללמד דרך ארץ ומדת הענוה שיהא הגדול נמלך ונוטל רשות מן הקטן. במלים שלנו אל יאמר האדם לעצמו אני ואפסי אין.

ועוד פרשנות על שילוב המלים בצלמנו כדמותנו, והרי צֶלֶם זה דְּמוּת, מדוע צריך היה לציין צלם כדמות? גם כאן רש"י מבהיר: יש הבדל בין צלם שהוא תבניתו של יצור לדמות המכוונת להבנה והשכלה. ועל כן מיד נאמר לו כי הוא ירדה שפרושה לשלוט בדגה ובעוף השמים ובבהמה אשר כולם נעשו לפני שנעשה האדם. שנת תשע"ד הייתה שנת מלחמה בה נפלו טובי בנינו כדי להבטיח לנו את החיים. מכאן יש משמעות רבה לתפלה הקצרה: תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה והרכותיה.

יש לנו עינים לראות ואזנים לשמוע

אנו עונים למשה על אמירתו "ולא נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע עד היום הזה" (כי תבוא כט/ג). יש לנו עינים לראות ואזנים לשמוע ויש לנו לב לדעת. כי אנו נמצאים ברחמיו של הקב"ה באזור גועש ומלא רשע. חובה עלינו לְשַׁמֵּר את האחדות שנתגלתה בנו בעת צרה וצוקה.

כל שעלינו להזהיר את אויבי ישראל, כי כל הקם עלינו לְהָרְגֵּנוּ סר ונעלם מן העולם. וכי רק נצח ישראל ינצח כבר שמעו ורגזו, רעדה אחזתם שם. כל שעלינו לשמור על אחדותנו ועל הכלל כל ישראל ערבים זה לזה. אין הכונה לראות עולה מתרחשת על-ידי אדם מישראל ולשתוק. כי המסלק עושי רע מקרבנו, מחזק את עמנו ומפיל אימה על שונאינו. קיומנו בארץ כעם של דת משה וישראל, הוא עצמתנו, אם לא נטוש ונעזוב, אלוהים לא יטשנו ולא יעזבנו. ויש פתגם האומר
אלי בסאווי פי אידו אללא ביזידו ( الي بساوي بايدو الله بزيدو ) בתרגום חפשי: העושה בידו (הכוונה פוגע בעצמו) אלוהים מוסיף לו, המשמעות היא: העושה רע לעצמו, אל יצפה לתשועת אלוהים. הבה נהיה זהירים כשהארץ שקטה כפי שנזהרו כאשר הארץ רעשה.

ברשותכם מורי ורבותי

נסקור ימי בראשית עת נברא האדם,והספיק להשחית ובצרתו עותר לרבון העולמים שימחל ויסלח וימתיק גזר דיננו ויסיר את עול הגויים מעל צוארנו.

בְּיָדְעֶנוּ כִּי בַעֲווֹנוֹתֶינוּ עִרְעַרְנוּ אֶת הַתַּשְׁתִּית
זֶה הֵתְחִיל עוֹד בִּיֵמי בְּרֵאשִׁית הֵחֵל הָאָדָם לַחְטוֹא וּלְהַשְׁחִית
חַוָּה פִּתְּתָה אֶת אָדָם וְנִתְפַּתָּה רַק רָאָה אֶת חַוָּה וְהוּא יָדַע אוֹתָהּ
קין ראה את הבל ובו התקנא, קם קין ונטל מהבל את הנשמה
למעשה זאת מציאות נושנה, שחוזרת על עצמה שנה אחר שנה.

לכן מדי שנה משפטנו חוזר
שופט כל הארץ יושב על כס ואת המלאכים כיועצים מכנס
מזהיר את העם כדי שישוב ונותן שהות לכל אדם מהישוב
בעשרת ימי תשובה עד כפור בטרם יחרוץ דין הפרט והציבור
מקרב אותנו אליו ולנצחיות שהיא מנוגדת לפולחן האישיות.

בהגיע יום הדין כל חַטָּא וְאָשֶם
פונה ועותר היום בתחנה להשם שימצאנו ביום הדין זכאי ולא אשם.
זאת בעיקר אם תהא אהבת חנם ושנאת חינם תעלם כליל מן העולם.
נרים קול ונתפלל ונאמר בתחנה את הסליחות שכל מלה מהן פנינה.

ונאמר לשם אלוהינו
אנא השם עשה כדי להיטיב עמנו גם אם פה ושם מעדנו וגם חטאנו
קבל את ודויינו באמרנו חטאנו והעתר לקריאותינו באמרנו עננו
אשמנו ולא נרחץ בנקיון כפנו מחל לנו וריקם אל תשיב פנינו
זאת התפילה שאבותינו התקינו שמעתה נאמר אשר בלבנו בפינו

אסיים כהרגלי בדברי שבח ותהילה לקהל המגוון ולחברי הקהילה
שהטו אזן קשבת לבקשת המחילה שהושמעה בצבור כשיר מקהלה
זו זכותכם קהל קדוש לומר תפילה ביום הדין יום של תרועה צלולה
הנשמעת בעצמה מקרן איל חלולה עם תפילת האבות אנשי השדולה.